פרקטיקות רוניות

אוריינות יומיומית

העדות המוחצת ביותר נגד הרעיון שרונות היו סוד כוהני מיסטי: כ-600 מקלות עץ ממזח ימי-ביניימי בברגן, והדברים השגרתיים, הטרחניים ולעיתים קרובות המגונים שנחרטו עליהם.

~670
פריטים נושאי כתובות בבריגן
1955
השריפה שחשפה אותם
~30
כתובות גרפיטי נורדיות במייהאו
In use
עידן הוויקינגים ועד תקופת ימי הביניים; הריכוז הצפוף ביותר במאות ה-12 עד ה-14
Evidence
מקלות עץ, עצם, תגיות, לוחיות שעווה, גרפיטי
Where it survives
משקעים עירוניים רוויי מים, בעיקר בברגן; גם בדבלין, טרונדהיים, אוסלו ואורקני
סטטוס
מתועד בשפע, והעדות המוזנחת ביותר בספרות הפופולרית על רונות

מה שחשפה השריפה

בשנת 1955 השתוללה שריפה בבריגן, מזח ברית ההנזה הישן בברגן. עבודות השיקום דרשו חפירות ארכיאולוגיות, ואלו העמיקו אל תוך שכבות ימי-ביניימיות רוויות מים שבהן חומר אורגני נשמר במקום להירקב.

מה שנחשף היה כ-670 פריטים עם כתובות, רובם המכריע מקלות עץ, המתוארכים בקירוב למאות ה-12 עד ה-14. זהו מכלול הכתב הרוני הגדול ביותר שנמצא אי פעם, והוא הכפיל בבת אחת את קורפוס הטקסטים הרוניים היומיומיים הידועים למדע.

המונח המקצועי למקלות אלה הוא רוּנאקפלי (rúnakefli), קורות עץ מרובעות באורך סנטימטרים ספורים, שנחרטו לאורך פאותיהן. הם היו זולים, חד-פעמיים וניתנים לשימוש חוזר; זו בדיוק הסיבה שרבים כל כך הושלכו לפח, וזו הסיבה שכמעט אף אחד מהם לא שרד מחוץ לאדמה בוצית רוויית מים.

זוהי שאלת המדגם המכרעת: לאורך רוב התקופה הרונית, מה שיש בידינו הוא מה שנחרט באבן ובמתכת, משום שחומרים אלה שורדים. ממצאי בריגן מראים מה נחרט בעץ, כלומר מה שאנשים כתבו כשלא עסקו בהנצחה חגיגית של איש.

מה שהם אומרים

ברובו, עסקים.

חלק ניכר מהם הם תגי בעלות: מקל שהוצמד לשק או לחבילת סחורה ובו נכתב בפשטות תורקל הוא הבעלים של זה. סחורות סוחרים שישבו במחסן משותף נזקקו לסימון, ומקל רונות שימש כתווית.

לאחר מכן חשבונות ורישומי כמויות: סכומים, חובות, קבלות והוראות לשותף עסקי. מקל מוכר אחד מכיל בקשה לאישה לשלוח כסף; מקל אחר מבקש בירה.

בהמשך מופיעה תכתובת: הודעות קצרות, חלקן נכתבו בבירור כדי להימסר ידנית בין שני אנשים באותה עיר.

ולבסוף, החומר שמצוטט הכי פחות בספרי רונות אך הוא החשוב ביותר: תרגילי בית ספר, כולל משפט בלטינית שנכתב ברונות; תפילות וקטעים ליטורגיים, חלקם בלטינית; שברי שירה, כולל שורה משירה סקאלדית; הצהרות אהבה, בלטינית ובנורדית עתיקה; וכמות נכבדה של בדיחות גסות והתרבויות, חלקן כה בוטות שמהדורות מחקר ישנות העדיפו לתמצת במקום לתרגם.

מקל אחד אף נושא את פתיחת הפותארק עצמו, ככל הנראה כתרגול כתיבה.

מה שזה פוסל

הרעיון שרונות היו טכנולוגיה אזוטרית השמורה למעמד כוהני אינו מחזיק מעמד מול החומר הזה.

הכותבים כוללים סוחרים, נשים, שוליות ולפחות אדם אחד שתרגל את האותיות. הנושאים כוללים רשימות מטענים ובדיחות על סקס. הכתב משמש לצד לטינית ובאופן חופשי יחד איתה, ולעיתים אף כדי לכתוב לטינית.

כך נראית אוריינות רגילה בכל מקום; אין זה מראה של אמנות מקודשת וממודרת.

שני פרטים נוספים מחדדים נקודה זו. ראשית, רונות חסרות שלד: כתב קצרני קיצוני מהלסינגלנד שמסיר את הקו האנכי כמעט מכל אות: עובדות רק אם הקורא מיומן דיו כדי להסתדר ללא יתירות גרפית. קצרנות מעידה על אוכלוסייה של קוראים מנוסים, לא על קומץ מומחים בודדים.

שנית, סגנון הענף הקצר קיים בדיוק משום שעץ הוא מצע גרוע לסעיפים מסועפים ומורכבים. כתב המפתח משלב יומיומי מובהק המותאם לחומר גלם זול ומתכלה הוא כתב הנמצא בשימוש יומיומי מתמיד.

אין פירוש הדבר שרונות מעולם לא שימשו למטרות מקודשות; אבן הקללה מביורקטורפ אכן קיימת. המשמעות היא שהשימוש המאגי היה רק חלק זעיר מהשלם, ולא תכליתו של הכתב.

מייהאו, וכתיבה על מונומנטים של אחרים

המכלול הגדול הנוסף של כתיבה רונית אקראית הוא גרפיטי, והדוגמה המובהקת ביותר נמצאת באורקני.

מייהאו (Maeshowe) הוא קבר מסדרון נאוליתי, שהיה כבר בן שלושת אלפים שנה כאשר פולשים נורדים פרצו לתוכו במאה ה-12. הם הותירו כ-30 כתובות על הקירות: אוסף הגרפיטי הרוני הגדול ביותר מחוץ לסקנדינביה.

התוכן הוא מה שגרפיטי תמיד מציג: טענות על אוצר שנלקח; התרברבות שהרונות הללו נחרטו בידי חורט הרונות הטוב ביותר באוקיינוס המערבי, באמצעות הגרזן שהרג אדם נקוב בשמו; הערות על כך שאישה מסוימת היא מושכת; ושמות, בפשטות וישירות, כדי להעיד שהיו שם.

הגרפיטי באיה סופיה בקונסטנטינופול נובע מאותו דחף בדיוק בקצה המרוחק של העולם הנורדי: שם קריא בחלקו, שנקרא בדרך כלל כהלפדן, שנחרט במעקה שיש על ידי לוחם במשמר הוורנגי.

בני אדם חרטו רונות מאותן סיבות שהם חורטים כל דבר: לתבוע בעלות, לתעד עסקה, להתחצף, או פשוט לציין שהם היו שם.

מדוע העדות הזו מוזנחת

יש סיבה לכך שממצאי בריגן כמעט אינם מצוטטים בספרות הרונות הפופולרית, ואין זו אלמוניותם: הממצאים פורסמו וידועים היטב לכל חוקר.

הסיבה היא שהחומר משעמם בדיוק בדרך שהופכת אותו לבעל ערך עצום. מקל שבו נכתב גידה אומרת שעליך לחזור הביתה אינו משרת שום נרטיב המבקש לראות ברונות מאגר של חוכמה קדמונית נסתרת. בית שיר על ברד עשוי לעורר אווירה מיסטית; קבלה על חוב אינה עושה זאת.

התוצאה היא גוף ראיות ענקי, שגרתי ובלתי מתפשר שאינו מתיישב עם רוב מה שנכתב על רונות, ולכן פשוט מתעלמים ממנו.

כל מי שבוחן עד כמה יש להתייחס ברצינות לטענות על מסתורין רוני יכול לשאול בפשטות: כיצד אותה טענה מתמודדת עם בריגן.

הממצאים

עץ, עצם ואבן, מאנשים שלא הייתה להם שום סיבה מיוחדת לכתוב.

מקלות בריגן

ברגן, נורווגיה המאות ה-12–14

כ-670 פריטים עם כתובות שנחשפו לאחר שריפת 1955, רובם רוּנאקפלי מעץ מרובע. תגי בעלות, חשבונות, מכתבים, שיעור לטינית, תפילות, שירה, פתקי אהבה ושפע גסויות. ממצא הרונות הגדול ביותר בעולם.

הגרפיטי במייהאו

אורקני, סקוטלנד המאה ה-12

כ-30 כתובות שנחרטו על קירות קבר נאוליתי בידי מבקרים נורדים שפרצו אליו. התרברבות באוצרות, טענה למומחיות הגבוהה ביותר בחריטה באוקיינוס המערבי, והערות על נשים. האוסף הגדול ביותר מסוג זה מחוץ לסקנדינביה.

רונות חסרות שלד

הלסינגלנד, שוודיה המאה ה-10

קצרנות המסירה את הקו האנכי כמעט מכל אות ומותירה ענפים ומיקומים בלבד כדי לשאת את המשמעות. קריא רק למי ששולט בשפה על בוריה, ולכן קיומו מוכיח קיומם של קוראים רבים ורהוטים.

כתב הענף הקצר

שוודיה ונורווגיה עידן הוויקינגים

סגנון רהוט של הפותארק הצעיר עם ענפים מקוצרים, שפותח משום שסיבי העץ נסדקים בחיתוכים אלכסוניים עמוקים. כתב המפתח סגנון יומיומי עבור חומר זול מעיד על שימוש שוטף.

הגרפיטי באיה סופיה

קונסטנטינופול המאות ה-9–11

שם קריא בחלקו, מזוהה בדרך כלל כהלפדן, שנחרט במעקה שיש ביציע בידי חבר המשמר הוורנגי. כתב רוני בקצה העולם הנורדי, ללא כל מטרה נעלה מלבד תיעוד נוכחות.

ממצאים עירוניים מחוץ לברגן

דבלין, טרונדהיים, אוסלו, לונד המאות ה-10–13

מכלולים קטנים יותר אך מקבילים של עץ ועצם נושאי כתובות ממשקעים עירוניים רוויי מים, המאשרים שבריגן היא דוגמה שמורה היטב של נוהג רווח ולא מוזרות מקומית.

הכתבים שמהם מגיעות העדויות

הפותארק הצעיר

הכתב שבו נכתב כמעט כל החומר הזה, שתוכנן למהירות ולא לדיוק מופלג.

ᛁ

איס (Íss)

הקו הפשוט שממנו בנויה כל אות בשורה המצומצמת, ומה שהקצרנות שואפת אליו בחזרה.

ᚠ

פאו (Feoh)

הכתובת על צמיד הזרוע ממטמון גאלוויי המסמנת כסף כרכוש קהילתי היא סימון בעלות בדיוק מסוג זה.

שאלות נפוצות

מקלות רונות: קורות עץ מרובעות באורך סנטימטרים ספורים שנחרטו לאורך פאותיהן. הם היו זולים, חד-פעמיים וניתנים לשימוש חוזר; זו הסיבה שרבים הושלכו, ושרדו רק באדמה רוויית מים שבה חומר אורגני אינו נרקב.

בעיקר ענייני מסחר. תגי בעלות שהוצמדו לסחורות, חישובים, חובות והוראות לשותפים עסקיים. כמו כן מכתבים, תרגילי בית ספר כולל משפט בלטינית שנכתב ברונות, תפילות, קטעי שירה, מכתבי אהבה ובדיחות בוטות.

זה מוכיח שהשימוש המאגי היה משני ולא תכליתו העיקרית של הכתב. אבני קללה כמו ביורקטורפ שרירות וקיימות. מה שממצאי בריגן שוללים לחלוטין הוא את התפיסה שהכתיבה הייתה מוגבלת למעמד כוהני, שכן הכותבים כללו סוחרים, נשים ואנשים שתרגלו את האותיות.

משום שהיא יומיומית בדיוק באופן שהופך אותה לבעלת ערך. בית שיר על ברד יוצר אווירה מיסטית; קבלה עסקית אינה עושה זאת. מקל שמורה למישהו לחזור הביתה אינו תואם רצון לראות ברונות חוכמת קדמונים, ולכן קורפוס הכתב הרוני הגדול בעולם נדחק הצידה.

כ-30 כתובות רוניות שנחרטו במאה ה-12 בידי מבקרים נורדים על קירות קבר מסדרון נאוליתי באורקני. התרברבויות על לקיחת אוצר, טענה לחריטה המיומנת ביותר באוקיינוס המערבי, הערות על נשים ושמות שנרשמו כדי להעיד על נוכחות.

רונות חסרות שלד מסירות את הקו האנכי כמעט מכל אות ומותירות רק את הענפים ומיקומם. כתב זה אינו קריא למי שאינו שולט בשפה בצורה שוטפת, משום שהוסרה היתירות המסייעת ללומדים. קצרנות מחייבת קיומם של קוראים מיומנים רבים ולא קומץ מומחים.

All runic scripts and practices

פוסטים אחרונים

גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.