קמעות · מזל וברכה

בודאי

מכונה גם: בודהה הצוחק, הוטיי, פו-טאי, הנזיר עם שק הבד

נזיר נודד בן המאה העשירית עם שק, שבעולם כולו טועים לראות בו את בודהה עצמו.

במבט חטוף

מיהו
צ'יצ'י, נזיר צ'אן ממחוז ג'ג'יאנג, נפטר בשנת 916 לספירה
שם סיני
בודאי, שק בד
שם יפני
הוטיי
מזוהה עם
התגלמות של מאיטריה, בודהה העתידי
נושא
שק בד, לעיתים דלעת, חרוזי תפילה או מניפה
אינו
סידהארתא גאוטמה

מי הוא היה

נזיר בודהיסטי מזרם הצ'אן בשם צ'יצ'י, שחי במחוז ג'ג'יאנג ונפטר בשנת 916 לספירה. הוא נדד בדרכים, נשא שק בד גדול שהכיל את כל רכושו הדל וממתקים לילדים, ישן בכל מקום שבו שקע עליו היום, והיה בעל גוף מלא, עליז ורחוק מכל גינוני כבוד של אישיות רמת מעלה.

כינויו, בודאי, פירושו המילולי הוא שק בד. ביפן אותם הסימנים נהגים כ-הוטיי. מדובר בדמות היסטורית ולא מיתולוגית, והמקורות אודותיו שמורים באסופות ביוגרפיות של זרם הצ'אן ולא בכתבי קודש.

כיצד הוכר כבודהה

מסורת הצ'אן גורסת כי בודאי היה התגלמות גשמית של מאיטריה, הבודהה שעתיד לבוא. שיר שיוחס לו על ערש דווי נתפס כחשיפת מהותו הרוחנית. מאז ואילך, במקדשים סיניים מציגים אותו בדמותו של מאיטריה, לעיתים קרובות באולם הראשון שאליו פוסע המבקר.

זהו בדיוק הפרט המכריע שרוב האנשים מחמיצים. הדמות השמנה והצוחקת אינה סידהארתא גאוטמה, בודהה ההיסטורי, המוצג באמנות כסגפן דק גזרה. מדובר באדם שונה לחלוטין: נזיר סיני שנתפס כבודהה העתידי שהופיע טרם זמנו. השם המערבי הנפוץ בודהה הצוחק מטשטש הבדל זה ומהווה מקור לכל אי-הבנה לגביו.

ביפן הוא צורף לשבעת אלי המזל, ה-שיצ'יפוקוג'ין, שם הוטיי הוא אל השפע והבריאות האיתנה. בעיקר באמצעות זיקה עממית זו הוא הפך לסמל של הצלחה וברכה במקום דמות דתית בלבד.

השק, הכרס ומנהג השפשוף

השק הוא סמלו המובהק ביותר. הוא מכיל את חפציו האישיים, ממתקים לילדים, ובהבנה הרוחנית, את צער העולם שאותו הוא נושא על גבו כדי להקל על זולתו. הדלעת, המניפה וחרוזי התפילה מופיעים בתיאורים שונים ונושאים משמעויות משניות משלהם.

המנהג לשפשף את כרסו של הפסלון נולד בחנויות ובבתים, לא במנזרים, ואין לו כל בסיס בכתבים הבודהיסטיים. זוהי מחווה עממית, חיה, נפוצה ובלתי מזיקה, המקבילה לנגיעה ברגלו של פסל ברונזה למזל בקתדרלה אירופית: גילוי חיבה ספונטני לדמות מוערכת.

הפסלונים מיוצרים במערך קבוע של תנוחות, שכל אחת מהן נמכרת עם כוונה מסחרית ברורה: יושב על מטבעות לעושר, אוחז במטיל זהב לשגשוג בעסקים, מוקף בילדים המטפסים עליו לשלום בית, אוחז במניפה להרחקת צרות, או עומד בידיים מורמות לשמחה. פרשנויות אלו נוצרו בידי סוחרים ועשויות להשתנות ממוכר למוכר.

רכישה והצבת הפסלון

אין כל איסור על החזקת פסלון של בודאי, והם נמכרים באופן חופשי הן במקדשים והן בחנויות ברחבי מזרח אסיה. עם זאת, בבודהיזם הסיני הוא נותר דמות מוערכת בכנות, דבר שראוי לזכור גם כאשר רוכשים את הפסלון כחפץ נוי משעשע.

ההנחיות המעשיות נשענות על מנהגי הסוחרים: להציבו עם הפנים לעבר דלת הכניסה, מוגבה מעל הרצפה, ולעולם לא בחדרי רחצה או ישירות על האדמה. תורת הפנג שואי מוסיפה כללי כיוונים השייכים לתורה זו ולא לבודהיזם, ומפורטים בחלק המוקדש לפנג שואי בספרייה זו.

כיצד להציב את פסלון בודאי

מנהגים אלו שייכים למסורת העממית והמסחרית ולא למשמעת המנזר.

  1. הציבו את הפסלון כשפניו לעבר הכניסה כדי שיקבל בברכה כל מי שפוסע פנימה.
  2. החזיקו אותו מעל גובה הרצפה על גבי מדף, שולחן או דלפק, והרחיקו מחדרי רחצה.
  3. בחרו בתנוחה המתאימה לרצונכם לפי הכוונות המסחריות: מטבעות לכסף, ילדים למשפחה, מניפה להרחקת דאגות.
  4. שפשפו את כרסו אם הדבר גורם לכם נחת. זוהי מחווה עממית ללא בסיס דוקטרינרי אך גם ללא כל איסור.
  5. אל תתייחסו לפסלון שקודש במקדש כאל חפץ קישוט זול. מדובר בפריטי הוקרה שיש לנהוג בהם בכבוד.

הידיעה המועילה ביותר אודות פסל זה היא שאינו מתאר את בודהה ההיסטורי. הדגשת עובדה זו אינה דקדקנות לשונית; היא מבהירה את משמעות הדמות ואת המסורת שממנה צמחה.

למה מקושר בודאי

קמעות המזל המסחריים שלצידם הוא מוצב לעיתים קרובות.

שאלות להתבוננות ומחשבה

  • העולם מכנה נזיר סיני בשם בודהה כבר למעלה ממאה שנה. אילו שמות שגויים נוספים קיבלנו על עצמנו ללא בדיקה?
  • מסופר כי הוא נושא את צערם של אחרים בשקו. האם הייתם רוצים קמע שלוקח את המשא על עצמו במקום רק להדוף אותו?
  • לשפשוף הכרס אין שורשים בכתבים, ובכל זאת כולם עושים זאת. מאין באמת נובעים טקסים עממיים מעין אלה?

שאלות נפוצות

הבא לוכד חלומות
כל עשרים הקמעות

פוסטים אחרונים

גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.