הקמעות

שאלות נפוצות

איזה קמע הוא העתיק ביותר?

לפי שימוש מתועד ורציף, הקמעות המצריים הם העתיקים ביותר. חרפושיות ועיני ודג'את יוצרו החל מן האלף השלישי לפנה"ס ונותרו בשימוש עד לתקופה הרומית, פרק זמן של כשלושת אלפים שנה. חרוזי עין כחולים עתיקים במידה דומה במזרח אגן הים התיכון, אך קשה יותר לתארכם בוודאות, שכן חרוז שנמצא בקבר עשוי היה להיות ירושה משפחתית עתיקה עוד לפני הטמנתו.

האם מותר לענוד קמע ממסורת שאינה שלך?

עבור רוב עשרים הקמעות התשובה חיובית, וכך גם מעידות המסורות עצמן. הנזאר, החמסה והסמלים המצריים חצו גבולות דתיים ותרבותיים במשך אלפי שנים ונסחרו כטובין מראשית דרכם. היוצאים מן הכלל הם מנהגים סגורים או סגורים-למחצה, בעיקר מורשת הילידים בצפון אמריקה וקמעות נזירים מסוימים בדרום-מזרח אסיה, שבהם חלים כללים ברורים על יוצרי הקמע ועונדיו. כל ערך מפרט את מעמדו הייחודי.

האם קמע זקוק לברכה או לקידוש?

הדבר תלוי לחלוטין בחפץ עצמו. חרוז נזאר נחשב כמגן בעצם טבעו ואינו דורש דבר. קמע האומאמורי היפני מגיע מקודש מראש ומתבטל אם פותחים אותו. לעומת זאת, קמע קלאסי הוא חסר משמעות ללא טקס ההקדשה, שכן הטקס הוא שהופך אותו מלוחית חרוטה לקמע בעל סגולה. הדפים מתארים את דרישות המסורת המקורית של כל חפץ במקום להמציא כללים.

מדוע קמעות כה רבים משתמשים בצבע הכחול?

משתי סיבות המחזקות זו את זו. ראשית, במשך תקופה ארוכה הצבע הכחול היה צבע יקר שיוצר באופן מלאכותי ולא נמצא בקלות בטבע, ולכן חפץ כחול העיד על ערך ומעמד. שנית, במזרח הים התיכון שבו האמונה בעין הרע הייתה עזה במיוחד, עיניים בהירות היו נדירות ונחשדו כמטילות עין רעה, ולכן חרוז עין כחול נועד להשיב למקור הסכנה בצבעו שלו.

האם קמעות אלה הם חפצי דת?

חלקם כן, חלקם לא, ורבים מהם משלבים בין השניים בהתאם לאדם המחזיק בהם. פטיש תור בקבר מן המאה העשירית היה הצהרה דתית מובהקת; אותה צורה על מחזיק מפתחות כיום לרוב אינה כזו. במקומות שבהם הקמע קדוש לקהילה חיה, הדף מדגיש זאת במפורש, שכן יש לכך השפעה ישירה על אופן רכישתו, ענידתו והיחס הראוי אליו.