שבע שכבות האאורה

מקור המודל הזה

האאורה בת שבע השכבות אינה מופיעה במקורות הסנסקריטיים. היא הורכבה באנגלית, בין השנים 1880 ל-1930 בקירוב, בידי כותבים בחברה התיאוסופית שקראו טקסטים הודיים לצד האוקולטיזם המערבי ולצד מה שהם דיווחו כבהירות ראייה משלהם. שני הספרים שקבעו את רוב צורתו הם האדם הנראה והבלתי נראה (Man Visible and Invisible, 1902) והצ'אקרות (The Chakras, 1927) מאת צ'ארלס לידביטר.

המודל קיבל את צורתו הנוכחית באמצעות ידיים של אור (Hands of Light, 1987) מאת ברברה ברנן, שמיסדה אותו לשבע שכבות בעלות שם, המתחלפות בין מבנה לרגש, כל אחת מזווגת לאחד משבעת המרכזים, וכל אחת עם טווח התפשטות מדווח מהעור. זו הגרסה שנלמדת כיום ברוב ההכשרות לריפוי אנרגטי, ושמות השכבות בעמודים אלה הם שלה.

אנו כוללים אותו כאן, בסימון ברור, משתי סיבות. זו ההנחה שעליה מתבססת בפועל הוראת הצ'אקרות המודרנית, כך שהשמטתו הייתה מקשה על השימוש בשאר הספרייה. וידיעה שמודל בן מאה שנה ולא בן אלף שנים היא מידע שימושי לגבי המשקל הראוי לתת לו.

כיצד השבע מסודרות

השכבות מתחלפות. השכבות במספר אי-זוגי מתוארות כמובנות, עשויות קווים או רשתות: הגוף האתרי, התבנית האתרית, התבנית הכתרית. השכבות במספר זוגי מתוארות כנוזליות וצבעוניות: הרגשית, האסטרלית, הצלסטית. הגוף המנטלי יושב ביניהן כמחשבה מובנית.

נאמר ששלוש הראשונות עוסקות בעולם הפיזי, שלוש החיצוניות ברוחני, והגוף האסטרלי באמצע מחבר ביניהן. כל שכבה מזווגת עם המרכז בעל אותו מספר, כך שהאתרית שייכת לשורש והכתרית לכתר.

מה אפשר לומר עליו

אף מכשיר לא זיהה שכבות אלה, ודיווחים על ראייתן משתנים בין הצופים באופן שקשה ליישב. כל מי שמציג את המודל כעובדה מבוססת מגזים.

מה שכן אפשר לומר הוא שמטפלים העובדים עם המודל מדווחים על אוצר מילים עקבי לתיאור מה שהם קשובים אליו, ושהמבנה המשוכבב מעניק לעבודת הידיים רצף ולא ניחוש. זוהי הגנה סבירה על מודל עבודה, לא טענה על פיזיקה.

הערה בנוגע לבריאות

קריאת אאורה אינה אבחון. אף שכבה במודל הזה לא אומרת למישהו אם הוא חולה, וההתייחסות לקריאה כאל מידע רפואי היא הדרך המהירה ביותר לחומר הזה לגרום נזק. עבודה אנרגטית שייכת לצד הטיפול הרפואי, לא במקומו.

ההתחלפות, ולשם מה היא

השכבות האי-זוגיות מתוארות כמובנות והזוגיות כנוזליות, וההתאמה הזו עמוקה יותר מסתם דפוס. הראשונה והחמישית הן שתיהן רשתות, ונאמר שהחמישית מחזיקה את הדפוס שהראשונה מעתיקה ממנו. השנייה והשישית הן שתיהן רגש, אחת אישית ואחת ללא אובייקט. השלישית היא מחשבה מובנית והשביעית היא המבנה של חיים שלמים. השכבה האסטרלית באמצע אינה שייכת לאף אחת מהסדרות, והיא זו שמחברת ביניהן.

בין אם יש שם משהו ובין אם לא, מדובר במודל בנוי היטב: הוא חוזר על עצמו בשני קני מידה ומציב את מה שמחבר ביניהם במרכז.

מחקר השדה הביולוגי, ומה שהוא אינו מראה

המילה "ביופילד" (Biofield) נטבעה ב-1992 בסדנה של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית, והיא מציינת תוכנית מחקר אמיתית: הפליטות האלקטרומגנטיות והביופוטוניות הניתנות למדידה של רקמה חיה. מאמרים בתחום הזה מצוטטים לעיתים כאישוש לקיום האאורה. הם אינם. מדידה שגוף פולט קרינה אלקטרומגנטית חלשה אינה אומרת דבר על שבע שכבות, על טווח התפשטותן, או על זיווגן עם הצ'אקרות.

צילום קירליאן מצוטט באותו האופן, וכדאי לציין זאת במפורש. הוא מתעד פריקת קורונה בשדה מתח גבוה, ומה שמשתנה בתמונה הוא לחות, לחץ ומגע, לא גוף עדין.