המסמכים הראשונים של הדקאנים

טבלאות הכוכבים האלכסוניות

בסביבות 2100 לפנה״ס מילאו ציירים במצרים התיכונה את פנים מכסיהם של כמה ארונות קבורה ברשת של שמות כוכבים: טור לכל שבוע בן עשרה ימים בשנה, שורה לכל שעה של הלילה. מכיוון שכל כוכב מציין שעה מוקדמת יותר ככל שחולפים השבועות, שמו מטפס על פני הרשת בקו אלכסוני. הטבלאות האלה הן שעוני הכוכבים העתיקים ביותר הידועים והרשימות השלמות הקדומות ביותר של שלושים ושישה הדקאנים.

טורי שבועות
36
שורות שעות
12
לפנה״ס, המכסים הקדומים ביותר
בערך 2100

האנטומיה של טבלת כוכבים

טבלה אלכסונית היא חפץ מתוכנן שאפשר למנות את חלקיו אחד אחד: המכסה שעליו צוירה, הטורים והשורות, האלכסון עצמו, הדמויות והכתב שבמרכזה, הטורים הנוספים שבשוליה והשאלות שהיא עדיין מותירה פתוחות.

⚰️

המכסה כרקיע

המצע מתקופת הביניים הראשונה עד הממלכה התיכונה

הטבלאות צוירו על הצד הפנימי של מכסי ארונות קבורה מלבניים מעץ, ממש מעל פניו של מי שהונח בפנים. בשביל המת עמד המכסה במקום שבו היו אמורים להיות שמי הלילה, וטבלת הכוכבים הפכה את המשטח הזה למפה שימושית של השעות.

🏺

סדנאות אסיוט

אסיוט, מצרים התיכונה בערך 2100–1800 לפנה״ס

רוב הטבלאות הידועות באות מבית הקברות של אסיוט, זאוטי העתיקה, בירת המחוז השלושה עשר של מצרים העליונה. מושליה ופקידיה נקברו בארונות מצוירים בעושר, ומספר קטן של אתרים אחרים סיפק את השאר. מספר הטבלאות הידועות גדל מכתריסר ליותר מעשרים.

📅

שלושים ושישה טורי שבועות

הציר האופקי לוח השנה האזרחי

כל טור שייך לשבוע אחד בן עשרה ימים בשנה האזרחית, ובראשו תאריכו: העשירייה הראשונה, האמצעית או האחרונה של חודש מסוים באחת משלוש העונות, אָחֶת, פֶּרֶת ושֶׁמוּ. שנים עשר חודשים של שלושים יום נותנים שלושים ושישה טורים.

🕛

שתים עשרה שורות שעות

הציר האנכי לילה אחד לכל טור

לאורך כל טור יורדות שתים עשרה משבצות, אחת לכל שעה של הלילה, ובכל משבצת שמו של הדקאן המציין את השעה הזו באותו שבוע. טור שנקרא מלמעלה למטה הוא הלילה כולו של שבוע אחד בן עשרה ימים.

↗️

האלכסון

התבנית צעד אחד בכל שבוע

כוכב עולה בערך ארבע דקות מוקדם יותר בכל לילה, כארבעים דקות בכל שבוע. לכן דקאן המציין את השעה השתים עשרה בשבוע אחד מציין את האחת עשרה בשבוע שאחריו, ושמו עולה שורה אחת עם כל טור ומשרטט את האלכסון שעל שמו נקראות הטבלאות.

🐂

רצועת דמויות השמים

מרכז המכסה תמונות בין השמות

על מכסים שהשתמרו היטב קוטעת רצועה אנכית של תמונות את הטורים. היא מראה את אלת השמים נות, את הרגל הקדמית של השור (מסחתיו, העגלה הגדולה שלנו), את סאח, דמות אוריון, ואת סופדת, אלת סיריוס: הנקודות הקבועות של השמים המצריים.

📜

רצועת הכתב

מרכז המכסה תפילה בתוך השעון

על מכסים רבים חוצה את הרשת רצועה אופקית של כתב הירוגליפי, לרוב נוסחת מנחה הקוראת לאלי השמים לטובת המת. האסטרונומיה והתפילה חולקות משטח אחד, והציירים התייחסו אליהן כאל חלקים של קומפוזיציה אחת.

➕

חמשת הימים הנוספים

שולי הרשת ימים מחוץ למניין

שלושים ושישה שבועות הם 360 ימים, והשנה האזרחית הוסיפה חמישה ימים אפגומניים כדי להגיע ל-365. יש טבלאות שמוסיפות טור אחרון לתקופה הקצרה הזו, עם מערכת כוכבים משלה לציון השעות, כך שהשעון מכסה את השנה כולה.

🔺

דקאני המשולש

שולי הרשת כינוי מודרני

לקראת סוף השנה הרצף הקבוע אינו ממלא את הרשת בצורה נקייה. יש מכסים שמוסיפים גוש משולש של שמות כוכבים נוספים, שנויגבאואר ופארקר כינו דקאני המשולש, ושתפקידו היחיד לשמור על רציפות השעון לאורך השבועות האלה.

🔭

זריחות או מעברים?

התצפית ויכוח מודרני

הקריאה המקובלת מניחה שכל שעה צוינה בדקאן העולה במזרח. יש חוקרים הטוענים שהכוכבים נצפו במיקום קבוע אחר, למשל בחציית המרידיאן. הטבלאות מוסרות שמות, לא שיטות, ולכן את כלל התצפית צריך לשחזר.

✍️

העתקים של העתקים

המסירה עשורים של פיגור

לוח שנה בן 365 ימים בלי יום מעובר מחליק שבוע שלם ביחס לכוכבים בתוך כארבעים שנה. מכסים רבים מוסטים, משובשי כתיב או סותרים את עצמם, סימן לכך שהציירים העתיקו טבלאות אב ישנות לצורכי קבורה זמן רב אחרי שחדלו להתאים לשמים.

❓

אילו כוכבים?

החלק שלא נפתר שני עוגנים, ניחושים רבים

סאח הוא אוריון וסופדת היא סיריוס. מעבר לשניים האלה, הכוכבים שמאחורי השמות נותרו שנויים במחלוקת. רוב השחזורים ממקמים את הדקאנים ברצועה שמדרום למילקה, אבל הטבלאות רושמות רק שמות וסדר, ולכן זיהויים מוצקים נדירים.

חופרים ומהדירים

הארכאולוגים שהוציאו את ארונות אסיוט מן האדמה, והיסטוריונים של האסטרונומיה שפענחו מה אומרות הרשתות שעליהם.

אמיל שסינה

1868–1948 צרפת ומצרים

מנהל המכון הצרפתי לארכאולוגיה מזרחית בקהיר, שחפר באסיוט יחד עם שרל פלנק ב-1903 ופרסם את הממצאים, ובהם ארונות מצוירים מן הסוג הנושא טבלאות כוכבים.

ארנסטו סקיאפרלי

1856–1928 איטליה ומצרים

מנהל המוזיאון המצרי בטורינו, שהמשלחת האיטלקית שלו חפרה באסיוט בין 1906 ל-1913 והביאה לאירופה את אחד האוספים הגדולים ביותר של ציוד קבורה מאסיוט.

דייוויד ג׳ורג׳ הוגארת׳

1862–1927 בריטניה ומצרים

ארכאולוג שחפר באסיוט מטעם המוזיאון הבריטי ב-1906–07 והוסיף לאוסף הלונדוני ארונות מהממלכה התיכונה מאותו בית קברות.

אלכסנדר פוגו

פעל בשנות ה-30 של המאה ה-20 ארצות הברית

היסטוריון של האסטרונומיה שפרסם ב-1932 בכתב העת "איסיס" (Isis) את טבלאות מכסי הארונות מאסיוט כלוחות שנה וכשעוני כוכבים, באחד המחקרים הראשונים שהתייחסו אליהן כאל מסמכים אסטרונומיים.

אוטו נויגבאואר

1899–1990 אוסטריה וארצות הברית

היסטוריון של המדעים המדויקים שהקדיש, יחד עם ריצ׳רד פארקר, את הכרך הראשון של "טקסטים אסטרונומיים מצריים" (1960) לדקאנים המוקדמים ולטבלאות האלכסוניות, המהדורה שממנה יוצא כל מחקר מאוחר יותר.

ריצ׳רד א. פארקר

1905–1993 ארצות הברית

אגיפטולוג ומומחה ללוח השנה המצרי, שקריאתו בתאריכים, בעונות ובשמות הכוכבים אפשרה להסביר מדוע הטבלאות נמשכות באלכסון וכיצד נבחרו הדקאנים.

שרה סימונס

פעילה משנות ה-90 בריטניה וקנדה

היסטוריונית של האסטרונומיה המצרית שקטלגה את הטבלאות האלכסוניות הידועות ואת גרסאותיהן, הכפילה בקירוב את הקורפוס שעמד לרשות נויגבאואר ופארקר ואפשרה להשוות בין ההעתקים.

חואן אנטוניו בלמונטה

פעיל משנות ה-90 ספרד

ארכאואסטרונום שבחן, יחד עם חוסה לול ואחרים, את הטבלאות מול שמים מחושבים והציע זיהויים של כוכבים ותאריכים לתצפיות שמאחוריהן.

יוכם קאל

פעיל משנות ה-90 גרמניה ומצרים

אגיפטולוג העומד מאז 2003 בראש פרויקט אסיוט הגרמני-מצרי, ששב אל בית הקברות שממנו באו רוב טבלאות הכוכבים ומתעד את קבריו בהקשרם המקורי.

שעוני הכוכבים העתיקים ביותר

בין 2100 ל-1800 לפנה״ס בקירוב, בתקופת הביניים הראשונה ובראשית הממלכה התיכונה, מילאו ציירים במצרים התיכונה את פנים מכסיהם של כמה ארונות קבורה מעץ ברשת של שמות כוכבים. מי שקורא אותה נכון מגלה בה איזה כוכב מציין כל שעה של הלילה בכל שבוע בן עשרה ימים של השנה. אלה טבלאות הכוכבים האלכסוניות, שעוני הכוכבים העתיקים ביותר הידועים בעולם והמסמכים השלמים הקדומים ביותר של שלושים ושישה הדקאנים. השם המודרני נגזר מן התכונה הבולטת ביותר שלהן: שמו של כל כוכב זז טור אחד הצידה ושורה אחת למעלה משבוע לשבוע, כך ששם יחיד יוצר קו נטוי לרוחב המכסה. כל מה שבא אחר כך במסורת הדקאנית, מתקרות הממלכה החדשה ועד הפָּנים של האסטרולוגיה ההלניסטית, נובע מן השיטה שהטבלאות האלה מתעדות.

אסיוט וארונותיה

רוב הטבלאות הידועות באות מאסיוט, זאוטי העתיקה, בירת המחוז השלושה עשר של מצרים העליונה ומרכז הפולחן של אל התן ופואות. מושליה ופקידיה נקברו במצוקים שממערב לעיר, בארונות עץ מלבניים שצוירו מבפנים ומבחוץ: רשימות מנחה, אפריזים של חפצים שהמת יזדקק להם, לחשים מכתבי הארונות, ועל מיעוט מן המכסים גם טבלת הכוכבים. מספר קטן יותר של טבלאות בא מאתרים אחרים במצרים התיכונה ובמצרים העליונה. הקורפוס גדל לאט. נויגבאואר ופארקר יכלו לעבוד ב-1960 עם כתריסר מכסים; קטלוגים מאוחרים יותר, ובראשם זה של שרה סימונס, הכפילו בקירוב את המספר, אף שכמה מכסים חלקיים בלבד וכמה שרדו רק בהעתקים ישנים.

קריאת הרשת

טבלה שלמה היא רשת של שלושים ושישה טורים ושתים עשרה שורות. בראש כל טור תאריך בלוח השנה האזרחי המצרי, שהיו בו שלוש עונות, אָחֶת, פֶּרֶת ושֶׁמוּ, בנות ארבעה חודשים של שלושים יום כל אחת. כל חודש התחלק לשלושה שבועות בני עשרה ימים, כך שהכותרת אומרת בפועל משהו כמו העשירייה הראשונה של החודש השני של אָחֶת. שלושים ושישה שבועות כאלה ממלאים 360 ימים. לאורך כל טור יורדות שתים עשרה משבצות, אחת לכל שעה של הלילה, ובכל משבצת שם של דקאן. הטורים מסודרים לרוב מימין לשמאל, כיוון הכתיבה הרגיל של הכתב ההירוגליפי. כדי להשתמש בטבלה מאתרים את הטור של השבוע הנוכחי וקוראים אותו כלפי מטה: הדקאן הראשון מציין את השעה הראשונה, השני את השעה השנייה, וכן הלאה עד עלות השחר.

מדוע השמות נמשכים באלכסון

האלכסון נובע מתנועת השמים. כל כוכב עולה כארבע דקות מוקדם יותר בכל לילה, כך שבמשך עשרה ימים הוא מקדים בכארבעים דקות, קרוב לאורכה של אחת מן השעות האלה. דקאן המציין את השעה האחרונה של הלילה בשבוע אחד מציין לכן את השעה שלפני האחרונה בשבוע שאחריו, את השלישית מהסוף בשבוע שלאחר מכן, וכן הלאה עד שהוא יוצא מן הלילה לגמרי. על המכסה שמו עולה שורה אחת עם כל טור. הסכמה שלהלן מראה את העיקרון בארבעת השבועות הראשונים של טבלה, כשהדקאנים ממוספרים לפי סדר זריחתם.

שעה שבוע 1 שבוע 2 שבוע 3 שבוע 4
1 דקאן 1 דקאן 2 דקאן 3 דקאן 4
2 דקאן 2 דקאן 3 דקאן 4 דקאן 5
3 דקאן 3 דקאן 4 דקאן 5 דקאן 6
… … … … …
12 דקאן 12 דקאן 13 דקאן 14 דקאן 15

עקבו אחר דקאן 4: הוא עובר מן השעה הרביעית בשבוע 1 אל השעה הראשונה בשבוע 4. על מכסה אמיתי התבנית נמשכת לאורך כל שלושים ושישה הטורים, וסדירות הצעדים היא שאפשרה לחוקרים מודרניים לזהות שעון במה שנראה עד אז כרשימה.

מרכז המכסה

הרשת כמעט אף פעם אינה רציפה. על המכסים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר חוצה אותה רצועה אופקית של כתב הירוגליפי, בדרך כלל נוסחת מנחה הקוראת לאלי השמים לטובת בעל הארון. גם רצועה אנכית של תמונות מפרידה בין הטורים, ובה הדמויות שעיגנו את השמים המצריים: נות, האלה שגופה הוא הרקיע; הרגל הקדמית של השור, מסחתיו, כוכבי העגלה הגדולה שלנו; סאח, דמות אוריון; וסופדת, אלת סיריוס. הסידור משתנה ממכסה למכסה, אבל הצירוף עקבי מספיק כדי להראות שהטבלה נהגתה כקומפוזיציה אחת המחברת אסטרונומיה ותפילה. שום דבר על המכסה אינו מפריד בין מדידת הזמן לטקסט הדתי.

הטורים הנוספים

שלושים ושישה שבועות משאירים מחוץ למניין חמישה ימים מתוך שנה בת 365 ימים. הימים האפגומניים האלה, ימי הולדתם של אוזיריס, הורוס, סת, איזיס ונפתיס במיתוס המצרי, עמדו מחוץ לחודשים, ויש מכסים שמוסיפים טור אחרון כדי שהשעון יכסה גם אותם. בעיה שנייה צצה לקראת סוף השנה, שבו הרצף הקבוע של הדקאנים כבר אינו ממלא כל שעה בצורה נקייה. יש מכסים שמוסיפים בנקודה זו גוש משולש של שמות כוכבים נוספים. נויגבאואר ופארקר כינו אותם דקאני המשולש, ונוכחותם מראה שמכיני טבלאות האב עברו על השנה כולה שעה אחר שעה, ולא רק חזרו על תבנית.

במה צפו המצרים

הטבלאות נוקבות בשמות כוכבים; הן אינן אומרות מה נצפה. הפרשנות המקובלת, שהציגו נויגבאואר ופארקר, היא שכל שעה צוינה בדקאן העולה באופק המזרחי, והדקאנים נבחרו כך שזריחותיהם ההליאקליות, הופעותיהם הראשונות עם שחר אחרי תקופת היעלמות, חלו בהפרש של עשרה ימים זו מזו. לפי הקריאה הזו, הדקאן שזה עתה שב והופיע מציין את השעה האחרונה של הלילה, ובשבועות שאחר כך הוא מציין שעות מוקדמות יותר ויותר. חוקרים אחרים טענו שהכוכבים נצפו במיקום קבוע אחר, למשל בשעה שחצו את המרידיאן, או שהכלל השתנה ממסורת למסורת. רוב השחזורים ממקמים את הדקאנים ברצועה המקבילה בקירוב למילקה ונמצאת מדרום לה, רצועה הכוללת את אוריון ואת סיריוס. את השאלה אי אפשר להכריע מן המכסים לבדם, משום שההעתקים ששרדו אינם עקביים מכדי להתאים במדויק לשמים כלשהם.

העתקים של העתקים

לחוסר העקביות יש סיבה. השנה האזרחית המצרית, בת 365 ימים בדיוק, לא ידעה יום מעובר, ולכן החליקה ביחס לכוכבים ביום אחד בכל ארבע שנים. טבלה שהייתה מדויקת כשנערכה הייתה מפגרת בשבוע שלם אחרי כארבעים שנה, וחסרת תועלת בתוך דורות ספורים. המכסים מראים את הסימנים: טורים מוסטים ביחס לתאריכיהם, שמות משובשים או כפולים, שורות שאינן הולכות לפי האלכסון. הציירים העתיקו מטבלאות אב, שנשמרו כנראה בארכיוני מקדשים או סדנאות, ושחדלו מזמן להתאים לשמים. מהשוואת המכסים זיהו החוקרים קבוצות החולקות היסט משותף או מערכת שגיאות משותפת, וכמה מהם ניסו לתארך את התצפיות המקוריות לפי גודל ההיסט. התוצאות תלויות במידה רבה בהנחות על כלל התצפית ועל זיהוי הכוכבים, והן נותרות הערכות.

שעון למען המתים

אם הטבלאות היו מיושנות כבר כשצוירו, הן לא נועדו לשימוש מעשי, ומקומן מסביר את ייעודן. המכסה היה מונח ישירות מעל פני המת, שהביט בו כפי שהחיים מביטים בשמי הלילה. הדת המצרית של הקבורה דמיינה את המתים מצטרפים לכוכבים ומפליגים עם השמש לאורך שעות הלילה, וטבלת השעות הייתה ידיעה שהנפטר יכול לשאת עמו אל המסע הזה. רוב האגיפטולוגים קוראים את הטבלאות כחלק מן הציוד הדתי של הארון, לצד כתבי הארונות שצוירו סמוך להן. העובדה שהן משמרות אסטרונומיה אמיתית נובעת מכך שהועתקו ממסמכים שתיארו פעם את השמים כפי שהם.

מה בא אחריהן

הטבלאות האלכסוניות נעלמות מן הארונות אחרי הממלכה התיכונה, אבל תוכנן לא נעלם. רשימת הדקאנים עברה אל תקרות של קברים ומקדשים, החל בתקרת קברו של סננמוט בסביבות 1470 לפנה״ס, שבה מופיעים הדקאנים כרשימה עם האלים הקשורים בהם ולא כרשת שימושית. הקנוטף של סתי הראשון באבידוס הוסיף את ספר נות, המסביר את מחזור הנראות של הדקאנים במונחים מיתולוגיים. בסביבות 1100 לפנה״ס הביאו קברי המלכים של התקופה הרעמססית שעון מסוג אחר, המבוסס על כוכבים החוצים מיקומים סמוך למרידיאן. רשימת הדקאנים עצמה, משוכללת ומאורגנת מחדש במה שחוקרים מודרניים מכנים משפחות של רשימות, נעשתה המלאי שממנו שאבו מקדשי התקופה המאוחרת, האסטרולוגים ההלניסטיים ולבסוף המסורת המאגית.

החזרת הטבלאות לאור

הארונות הגיעו למוזיאונים בעקבות החפירות באסיוט בראשית המאה העשרים: אמיל שסינה ושרל פלנק מטעם המכון הצרפתי בקהיר ב-1903, דייוויד הוגארת׳ מטעם המוזיאון הבריטי ב-1906–07, והמשלחת האיטלקית של ארנסטו סקיאפרלי בין 1906 ל-1913, ששלחה לטורינו אוסף גדול מאסיוט. מאמרו של אלכסנדר פוגו מ-1932 בכתב העת "איסיס" התייחס אל המכסים כאל לוחות שנה ושעונים, והכרך הראשון של "טקסטים אסטרונומיים מצריים" של נויגבאואר ופארקר, שראה אור ב-1960, ההדיר את הטבלאות הידועות והציג את הפרשנות שעדיין מקובלת. עבודות מאוחרות יותר של שרה סימונס, של חואן אנטוניו בלמונטה וחוסה לול ושל אחרים הרחיבו את הקורפוס ובחנו אותו מול שמים מחושבים. מאז 2003 מתעד פרויקט אסיוט הגרמני-מצרי בראשות יוכם קאל את בית הקברות עצמו, ומחזיר לארונות את ההקשר הארכאולוגי שלהם.

להמשך הקריאה

על הכוכב ששובו פתח את השנה המצרית, ראו את העמוד סיריוס, סותיס והשנה. על הדרך שבה הפכו שתים עשרה שעות הדקאנים למחצית היממה המודרנית, ראו את שתים עשרה שעות הלילה. על השעונים שהחליפו את הטבלאות האלה בקברי המלכים, ראו את שעוני הכוכבים הרעמססיים, ועל התקרות שנשאו את רשימת הדקאנים הלאה, את העמוד על התקרות האסטרונומיות. תולדות הדקאנים הן חלק מן המאגר של Tarot Academy בחמישים ושתיים שפות.

שאלות נפוצות

מהי טבלת כוכבים אלכסונית?

רשת של שמות כוכבים שצוירה בתוך מכסה של ארון קבורה מצרי, לרוב מן התקופה שבין 2100 ל-1800 לפנה״ס בקירוב. שלושים ושישה הטורים שלה מייצגים את השבועות בני עשרת הימים של השנה האזרחית, ושתים עשרה השורות את שעות הלילה, וכל משבצת נוקבת בשם הדקאן המציין את השעה הזו באותו שבוע. זהו הסוג העתיק ביותר של שעון כוכבים הידוע.

מדוע הן נקראות אלכסוניות?

משום שכל כוכב מציין שעה מוקדמת יותר ככל שהשנה מתקדמת. כוכב עולה כארבעים דקות מוקדם יותר בכל עשרה ימים, בערך שעה אחת של הטבלה, ולכן שמו עולה שורה אחת בכל טור עוקב. הצעדים האלה, החוזרים על פני הרשת, יוצרים קווים נטויים של אותו שם, ומהם קיבלו הטבלאות את שמן המודרני.

היכן נמצאו טבלאות הכוכבים האלכסוניות?

בעיקר בבית הקברות של אסיוט במצרים התיכונה, שבו נקברו בארונות עץ מצוירים מושלי מחוזות ופקידים מתקופת הביניים הראשונה ומראשית הממלכה התיכונה. מספר קטן יותר בא מאתרים מצריים אחרים. הארונות נחפרו בראשית המאה העשרים ומחולקים כיום בין מוזיאונים במצרים ובאירופה.

כמה טבלאות כוכבים אלכסוניות שרדו?

יותר מעשרים, רבות מהן חסרות. נויגבאואר ופארקר עבדו ב-1960 עם כתריסר, וקטלוגים מאוחרים יותר, בעיקר זה של שרה סימונס, הכפילו בקירוב את המספר. חלקן שרדו רק בשברים או בהעתקים מוקדמים יותר, ולכן הסכומים שונים מעט מקטלוג לקטלוג, לפי מה שנמנה.

האם מישהו באמת השתמש בטבלאות האלה כדי לדעת מה השעה?

כנראה שלא בהעתקים המצוירים. לוח השנה האזרחי בן 365 הימים נסחף ביחס לכוכבים ביום אחד בכל ארבע שנים, כך שטבלה התיישנה בשבוע בתוך כארבעים שנה, והמכסים מראים הסטות ושגיאות שהיו הופכות אותם לבלתי שמישים. הם הועתקו מטבלאות אב ישנות יותר לשימושם של המתים. טבלאות האב עצמן ודאי תיארו פעם את השמים האמיתיים.

מה מוצג באמצע הטבלה?

על מכסים שהשתמרו היטב, רצועה אופקית של כתב, לרוב נוסחת מנחה הקוראת לאלי השמים, ורצועה אנכית של דמויות: נות אלת השמים, הרגל הקדמית של השור (כוכבי העגלה הגדולה), סאח דמות אוריון וסופדת אלת סיריוס. הן מסמנות את נקודות הייחוס הקבועות של השמים המצריים לצד הדקאנים הנעים.

מה הם דקאני המשולש?

שמות כוכבים נוספים שיש מכסים המציבים בגוש משולש לקראת סוף השנה, במקום שבו הרצף הקבוע של הדקאנים כבר אינו ממלא כל שעה בצורה נקייה. המונח הוא כינוי מודרני שטבעו נויגבאואר ופארקר. יש מכסים שמוסיפים גם טור לחמשת הימים האפגומניים שמחוץ לשלושים ושישה השבועות.

האם הדקאנים נצפו בזריחתם או בחציית המרידיאן?

הפרשנות המקובלת היא שכל שעה צוינה בדקאן העולה במזרח, והדקאנים מוקמו כך שזריחותיהם ההליאקליות חלו בהפרש של עשרה ימים. יש חוקרים המציעים כללי תצפית אחרים, ובהם מעברי מרידיאן. הטבלאות רושמות רק שמות ואת סדרם, ולכן את השיטה יש להסיק, ואף שחזור אינו מתאים לכל ההעתקים.

אילו כוכבים בשמים של היום הם הדקאנים שבטבלאות האלה?

רק שניים ודאיים: סאח מקביל לכוכבי אוריון וסופדת לסיריוס. לגבי השאר הציעו החוקרים זיהויים בתוך רצועת שמים שנמצאת בקירוב מדרום למילקה ובמקביל לה, אבל הם חלוקים בפרטים, ואת רוב הזיהויים מוטב להתייחס אליהם כהשערות.

מה עלה בגורל הטבלאות האלכסוניות אחרי הממלכה התיכונה?

הן חדלו להיות מצוירות על ארונות, אבל רשימת הדקאנים שרדה. היא עברה אל תקרות של קברים ומקדשים, החל בקברו של סננמוט בסביבות 1470 לפנה״ס, וקברי המלכים הרעמססיים הביאו בסביבות 1100 לפנה״ס סוג חדש של שעון כוכבים המבוסס על מיקומים ביחס למרידיאן. דרך רשימות מאוחרות יותר הגיעו הדקאנים אל האסטרולוגיה ההלניסטית, ומאוחר הרבה יותר אל הטארוט.

פוסטים אחרונים

גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.