🔥 טארוט · אש
שרביטים
דחף, יצירתיות, תשוקה ורצון. ניצוץ של רעיון והאנרגיה להגשים אותו.
- קלפים
- 14
עיינו בקלפים
שרביטים בכל חפיסה
אותם 14 קלפים, כפי שכל קבוצת קלפים בספרייה שלנו מדמיינת אותם מחדש. פתחו את הסדרה הזאת בקבוצה שבה תרצו לקרוא.
סדרת המטות: אש הרצון והיצירה של הטארוט
סדרת המטות היא סדרת האש של הטארוט, זו שעוסקת באנרגיה ולא ברגש, במחשבה או בחומר. היא מכסה רצון, תשוקה ואת הניצוץ היצירתי שמניע דברים. הנה מאין באו המטות, מה הם מייצגים, וכיצד קוראים עובדים איתם היום.
יסוד וזהות הסדרה
סדרת המטות היא סדרת האש של הטארוט. לאורך המסורת היא נקראה בשמות רבים, ובהם אלות, מקלות, מוטות, תלתנים ושרביטים, אבל הסמל שלה תמיד אותו חפץ פשוט: אורך של עץ שמוחזק זקוף. בשורה אחת, המטות הם סדרת הרצון והדחף היצירתי, הניצוץ שמוציא דברים לדרך. בעוד שלוש הסדרות האחרות עוסקות ברגש, במחשבה ובחומר, המטות עוסקים באנרגיה עצמה.
תחום החיים
המטות שולטים בטריטוריה של רצון ופעולה. נושאיהם הם שאפתנות, תשוקה, יצירתיות, יזמות והדחיפה הגולמית לגרום למשהו לקרות. כשהשאלה עוסקת בדחף, האם להתחיל פרויקט, לרדוף אחר מטרה, לקחת סיכון או לעקוב אחר ייעוד, היא שייכת למטות. ארתור אדוארד ווייט כינה אותה סדרת החיים וההנפשה, ובחפיסת ריידר-וייט-סמית' המטות מנביטים עלים ירוקים כדי להבהיר את הנקודה: זו אנרגיה חיה, לא עץ מת. המטות מתארים את הדלק של חיים ולא את נוחותם או את סיומם.
שורשים היסטוריים ותרבותיים
המטות התחילו כציוד ספורט. בקלפי המשחק הממלוכיים של מצרים בימי הביניים, אבות אבותיהם של קלפי הארקנה הקטנה, הסדרה הייתה הג'אוקאן, מקל הפולו, סימן של האליטה הלוחמת הרכובה. הפולו הגיע לאירופה בסביבות שנות ה-70 של המאה ה-14 כמשחק זר ולא מוכר, ולכן יצרני הקלפים האירופים ציירו מחדש את הפטישים האקזוטיים כאלות פשוטות: אלות, מקלות הליכה וכלי חקלאות. בתהליך איבדה הסדרה את משמעותה האריסטוקרטית וקיבלה חדשה. כשמיפו אותה על המעמדות הפאודליים, האלות הפכו לסדרת האיכרים ושל העבודה החקלאית, של עמל פיזי וכוח גס.
העלאתה לדרגת אש הגיעה מאוחר בהרבה. כשההתעוררות האוקולטית הצרפתית ואחר כך שחר הזהב עיבדו מחדש את הטארוט למערכת אזוטרית במאות ה-18 וה-19, הם שינו את שם האלות למטות וקשרו את הסדרה ליסוד הקלאסי של האש. זה ניתק את הסדרה ממחרשות ומעצי הסקה ועיצב אותה מחדש כרצון טהור וכניצוץ יצירתי. הרעיון שארבע הסדרות נושאות את ארבעת היסודות עתיק, וחוזר דרך הפילוסופיה ההרמטית והיוונית, אבל הצמדה הקבועה של המטות לאש היא תוצר של אותה התעוררות.
התאמות סמליות ואזוטריות
במערכת שחר הזהב סדרת המטות עומדת בראש שרשרת ארוכה של התאמות. היסוד שלה הוא אש, ועם האש באות ההתאמות הרגילות של המסורת: הכיוון דרום, חום הקיץ, ושלושת מזלות האש של גלגל המזלות, טלה, אריה וקשת, שעליהם ממופים המטות הממוספרים דרך הדקנים. בקבלה הסדרה שייכת לאצילות, עולם האצילות, הגבוה בארבעת העולמות והמישור של הרצון האלוהי הטהור לפני שצורה, מחשבה או רגש מעצבים אותו. כלי הקסם שלה הוא המטה של מזבח הטקס, מכשיר הכוונה המכוונת. חפיסת תות של קראולי מרחיקה את אותו רעיון וצוירה את המטות כואג'רה הטיבטית, הברק שמסמל את הרצון האמיתי שאינו ניתן להשמדה.
ממד פסיכולוגי
בקריאה הפסיכולוגית של החפיסה המטות מייצגים את כוח האינטואיציה במובן שקרל יונג נתן למילה: תפיסת האפשרות והדפוס, התחושה לאן משהו יכול להגיע. זו הפונקציה שתופסת את ניצוץ הרעיון לפני שקיימת ראיה לו. הצל של הסדרה הוא הצל של האש עצמה. כשלא בודקים אותו, הדחף שלה מתקלקל לפזיזות, לשליטה ולאגו, הרצון לפעול בלי מחשבה על המחיר. הקלפים המאוחרים של הסדרה מכנים את התשישות בקצה השני: תשעה מטות כערנות יתר מוכה, ועשרה כשחיקה מוחלטת, משא של אש שנדרשה לבעור הרבה יותר מדי זמן.
קשת הסדרה, מהאס ועד העשר
כשקוראים מהאס ועד העשר, המטות משרטטים את כל חייה של אש. האס הוא הניצוץ הטהור, פוטנציאל יצירתי גולמי והמשיכה של התחלה חדשה. השתיים והשלוש הופכים את הניצוץ הזה לתוכנית ואחר כך לתנועה, הסקירה הראשונה של השטח והצעד האמיתי הראשון אליו. הארבע מביאה יציבות מבוססת וחגיגית, והחמש שוברת אותה בחיכוך, בהתנגשות הבלגנית של רצונות מתחרים. השש עולה לניצחון ולהכרה ציבורית; השבע מגינה על הקרקע שנרכשה בעמל מפני מערערים. השמונה היא מהירות, חדשות ותנופה שמגיעות בבת אחת. ואז האש מתחילה לעלות יותר ממה שהיא נותנת: התשע עומדת זהירה ומותשת, והעשר קורסת תחת משא כבד מכדי לשאת אותו, המחזור מוצה ומוכן להתחיל מחדש.
חצר הסדרה
ארבעת קלפי החצר של המטות הם כולם אש, וכל אחד מהם מצטלב ביסוד שני שנותן לו טמפרטורה נפרדת. מלך המטות הוא אש של אש, כריזמטי ופוקד, מנהיג טבעי שעלול להגיע לשתלטנות. מלכת המטות היא מים של אש, חמה ומגנטית, נלהבת בלי לצרוב את האנשים סביבה; בדימוי של ריידר-וייט-סמית' החתול השחור שלרגליה הפך לסמל אהוב של אישה שמרגישה בנוח לגמרי עם הצל שלה. אביר המטות הוא אוויר של אש, כולו אנרגיה פתאומית ותנועה שלא נעצרת, מרגש ובלתי סבלני לסירוגין. נער המטות הוא אדמה של אש, התלמיד והנלהב, השראה שרק מתחילה לקבל צורה מעשית. בחפיסת תות שמות הדרגות האלה משתנים, המלך הופך לאביר רכוב והנער לנסיכה, וכדאי לדעת זאת כשעוברים בין חפיסות.
וריאציות ופרשנויות מודרניות
מכיוון שהסדרה היא באמת רעיון ולא חפץ, החפיסות הרשו לעצמן לשנות את שמה. חפיסות ישנות, שכוללות רק קלפים מספריים בקו של מרסיי, שומרות על האלות הפשוטות, מצוירות כמקלות מוצלבים ללא סצנה ונקראות באמצעות מספר ויסוד בלבד. חפיסות מודרניות נעות רחוק יותר. חלקן מוותרות לגמרי על החפץ וקוראות לסדרה פשוט אש; אחרות מושיטות יד לסמל חדש שנושא את אותו מטען, השראה בחפיסה אחת, בלוטים או חיצים באחרת, מנועים בחפיסת סטימפאנק. הקו המנחה נשמר בכל תווית: אלה, ברק, בלוט או מנוע פליז, כולם עדיין מייצגים תשוקה, פעולה ורצון. החלוקה הברורה ביותר בין חפיסות היא לא השם אלא האמנות, אם הקלפים המספריים הם סידורים חשופים של מקלות או סצנות מלאות של פמלה קולמן סמית' של אנשים שבונים, נאבקים ויוצאים לדרך.
בקריאות
בפריסה, רצף של מטות הופך קריאה לקריאה על אנרגיה ותנועה. דומיננטיות שלהם מצביעה על דחף, שאפתנות, יצירתיות וקצב מהיר, מצב שנדחף קדימה בידי תשוקה וכוח רצון. היעדרם יכול להיות מלמד באותה מידה: שאלה על פעולה בלי מטות באופק מצביעה לעיתים קרובות על חוסר מוטיבציה, כיוון או ניצוץ, תוכניות שלא נדלקות. קוראים שוקלים לעיתים קרובות את המטות מול המטבעות, במיוחד בשאלות של עבודה וכסף, משום שאש מספקת את החזון והתנופה אבל לא את הסבלנות או את הקרקע לעמוד עליה. המטות מבטיחים פעילות ולא יציבות, וקריאה צריכה בדרך כלל קצת אדמה לצד האש לפני שהדחף יוכל להפוך למשהו מתמשך.
שאלות נפוצות
מה משמעות סדרת המטות בטארוט?
המטות הם סדרת האש. הם עוסקים ברצון, בדחף, בתשוקה, ביצירתיות ובפעולה, האנרגיה שמתחילה דברים ודוחפת אותם קדימה. בקריאה הם מצביעים על שאפתנות, יזמות ותנופה ולא על רגש, מחשבה או עניינים חומריים.
איזה יסוד ואילו מזלות שייכים לסדרת המטות?
המטות נושאים את יסוד האש, ודרך הדקנים הקלפים הממוספרים קשורים לשלושת מזלות האש של גלגל המזלות: טלה, אריה וקשת. בקבלה הסדרה שייכת לעולם האצילות, הגבוה בארבעת העולמות, מישור הרצון הטהור.
מה המשמעות של שליפת הרבה מטות?
פריסה שנשלטת בידי מטות עוסקת בדרך כלל באנרגיה ובתנועה: דחף, תשוקה, יצירתיות וקצב מהיר, מצב שנדחף בכוח הרצון. היא יכולה גם להזהיר מפני בעירה חזקה מדי, משום שהקלפים המאוחרים של הסדרה, תשעה מטות ועשרה מטות, מתארים תשישות ועומס יתר.
מדוע המטות נקראים גם אלות, מקלות או מוטות?
הסדרה צאצאית של מקל הפולו בקלפי המשחק הממלוכיים, שהאירופים ציירו מחדש כאלה עץ פשוטה. מסורות שונות שמרו על שמות שונים, ולכן אותה סדרה מופיעה כאלות, מקלות, מוטות, תלתנים או שרביטים, וחלק מהחפיסות המודרניות קוראות לה פשוט אש.
מה ההבדל בין הקלף חמישה מטות לבין הקלף חמש חרבות בטארוט?
שניהם קלפי עימות, אבל היסוד משנה את אופיו. חמישה מטות (אש) הוא חיכוך תחרותי, מבולגן ובעיקר לא אישי, אנרגיות יריבות שמתנגשות, והוא יכול להיות פורה. חמש חרבות (אוויר) הוא עימות שהפך לנשק לשליטה, ומשאיר אחריו נזק ובידוד.
מה מייצגים קלפי החצר של המטות?
ארבעת קלפי החצר הם אישים לוהטים, או האנרגיה והגישה שהם מייצגים. מלך המטות הוא מנהיגות נועזת ופוקדת; המלכה היא חום מגנטי ובטוח בעצמו; האביר הוא דחף חסר מנוח ופזיז; הנער הוא השראה להוטה ודמוית תלמיד שרק מוצאת את רגליה.
גלו את הטארוט
- ארקנה גדולה
- ארקנה קטנה
- שרביטים
- גביעים
- חרבות
- מטבעות
פוסטים אחרונים
גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.