האם קמעות מרפא פועלים באמת?

אין שום עדות מדעית לכך שהם משפיעים על מהלכה של מחלה. החפצים שנבדקו בניסויים קליניים מסודרים, ובהם צמידי נחושת ורצועות מגנטיות, אינם מראים כל השפעה מעבר לאינבו. מה שקמעות אלה סיפקו בעקביות היה אדם אכפתי שהקדיש זמן שקט לחולה מבוהל; זוהי נחמה רגשית יקרה, אך אינה טיפול רפואי.

מהי מאגיית העברה?

העברת המחלה אל חפץ אחר או אל יצור חי, שלאחר מכן מושמד, נקבר או מושלך. גלגול ביצה על פני הגוף ושבירתה, שפשוף יבלת בשבלול ותקיעתו בקוץ, או החדרת שיער לתוך עץ הם דוגמאות אירופיות מובהקות. שלב סילוק המתווך הוא תמיד חלק בלתי נפרד מן הפעולה.

האם שרשראות ענבר לבקיעת שיניים בטוחות לתינוקות?

אינן בטוחות. שחרור חומצה סוצינית במגע עם העור אינו מתרחש בשום כמות בעלת ערך. מנגד, גופי רפואת ילדים וה-FDA מזהירים מפני סכנת חנק וחסימת דרכי נשימה שהובילו למקרי מוות. אין לענוד שום שרשרת חרוזים על צווארו של תינוק.

מה הייתה טבעת עווית?

טבעת שמלכי אנגליה בירכו ביום שישי הטוב וחילקו לסובלים מאפילפסיה ועוויתות שרירים, מנהג שהתקיים מהמאה ה-14 ועד הרפורמציה. היא פעלה לפי אותו עיקרון של המגע המלכותי: ברכתו של הריבון עוברת אל חפץ נייד.

האם קמע יכול להחליף טיפול רפואי?

בשום אופן לא, וספרייה זו לעולם אינה טוענת זאת. הנזק המוכח הגדול ביותר של קמעות מרפא הוא עיכוב בפנייה לרופא כאשר קיים טיפול מוכח. בנוסף, בחלק מן התכשירים המסורתיים נמצאו ריכוזים מסוכנים של עופרת, כספית או ארסן.

מה היה טקס המגע המלכותי?

טקס שבו הניחו מלכי אנגליה או צרפת את ידיהם על חולים בשחפת הבלוטות (מחלת המלך) והעניקו להם מטבע זהב נקוב בשם אנג'ל לענידה על הצוואר. המנהג התקיים כשבע מאות שנה והגיע לשיאו בימי צ'ארלס השני עם יותר מתשעים אלף חולים. מארק בלוך בספרו המלכים עושי הנפלאות (1924) הוכיח שהטקס התמיד משום שהפגין את קדושת הכתר, לא משום שריפא.

מה הייתה אבקת הסימפתיה?

תרופה מן המאה ה-17 שפרסם סר קנלם דיגבי בשנת 1658, שנמרחה לא על הפצע אלא על כלי הנשק או על תחבושת מוכתמת בדם שנשמרה במקום אחר, מתוך הנחה שקיים קשר סימפתי ממרחק. היא הועילה במפתיע משום שהרחיקה את הרופאים מן הפצע ומנעה חיטוט אלים וחבישות צורבות שהיו נהוגות באותם ימים.

קמעות · מטרות

בריאות וריפוי

מכונה גם: קמעות מרפא, סגולות רפואה

מה שעשו בני אדם כשלא עמדה בפניהם כל ברירה אחרת; מובא כעובדה היסטורית ולעולם לא כתחליף לטיפול רפואי.

במבט חטוף

ארבעה מנגנונים: סימפתיה (דמיון), העברה, מידה וקריאה בשם
החפצים המתועדים ביותר: קמעות כתובים, טבעות עווית, מטבעות מגע מלכותי, חוטי מדידה
מחקר מרכזי: מארק בלוך, המלכים עושי הנפלאות (1924)
עדויות לכך: אין כל עדות העומדת במבחן הניסויים הקליניים
סיכונים מתועדים: סכנת חנק לתינוקות, עיכוב טיפול רפואי, חומרים רעילים
העמוד הזה הוא: היסטוריה ואנתרופולוגיה, לא ייעוץ רפואי

הבהרה עקרונית תחילה

דבר מן הנאמר בדף זה אינו מהווה ייעוץ רפואי, ושום תוכן בספרייה זו אינו מציג קמע כתחליף לרפואה מקצועית. במקום שבו נבדקה פרקטיקה מסורתית בניסויים קליניים, מובאת התוצאה כהווייתה. במקום שבו כרוכה סכנה מתועדת, היא מצוינת באותה פסקה ולא בהערת שוליים נסתרת.

גישה זו אינה נובעת מהיסוס מופרז: זוהי הדרך הישרה היחידה לכתוב על תחום זה. מאגיית הריפוי היא התחום היחיד שבו קמע עלול לחולל נזק ממשי של ממש. והדבר מתרחש בדרך מוגדרת ביותר: לא על ידי פגיעה ישירה בגוף, אלא על ידי דחיית הטיפול שהיה עשוי להועיל.

ארבעת המנגנונים

סימפתיה (הידמות). החפץ מחקה את התוצאה המבוקשת: המילה אברקדברא הכתובה כמשולש הולך ומצטמצם כדי שהחום יצטמצם; אבן צהובה נגד צהבת; חוט אדום לעצירת דימום. זוהי הצורה הנפוצה ביותר והקלה ביותר לזיהוי.

העברה. החולי מועבר אל חפץ אחר או אל בעל חיים, שלאחר מכן מושמד, נקבר או מושלך: העברת ביצה על פני הגוף וריסוקה; שפשוף יבלת בשבלול ותקיעת השבלול בקוץ; תקיעת קצוצת שיער בתוך גזע עץ. קמעות העברה נפוצים ברפואה העממית האירופית ומסתיימים תמיד בהרחקת המתווך וסילוקו.

הגרסה המורכבת ביותר שייכת למאה השבע-עשרה ולחבר החברה המלכותית הבריטית. «אבקת הסימפתיה» של סר קנלם דיגבי, שהוצגה בהרצאה בשנת 1658, נמרחה לא על הפצע, אלא על כלי הנשק שגרם לו או על תחבושת ספוגת דם שנשמרה במרחק, מתוך תפיסה שהפציעה ומקורה נותרו במגע סימפתי. ראוי להבין מדוע נראה היה שהדבר מועיל: השארת הפצע נקי, חבוש וללא מגע בעוד הרופא טרח על החרב במקום אחר, הייתה באותה תקופה של חיטוט ורטיות צורבות טיפול עדיף בהרבה.

מידה. נטילת ממדיו של החולה באמצעות חוט או שעווה והגשת המידה כמנחה: נרות בגובה הילד, מגילות תפילה אתיופיות שנחתכו לפי קומת בעליהן, או חוטים באורך קברו של קדוש שנכרכו סביב החולה. המידה באה במקומו של האדם עצמו.

קריאה בשם. פנייה בכתב אל סמכות עליונה: שמות קדושים, פסוקים, שמות קדושים נוצרים, או קמע כתוב וחתום התלוי על הצוואר. מנגנון זה הותיר את הממצא החומרי העשיר ביותר, שכן הטקסטים נשמרו בתוך מכלים מתכתיים שהגנו עליהם מפגעי הזמן.

חברות חינם

חשבון חינמי אחד מחבר אתכם לקוראי טארוט, ללומדים וליוצרים ב-52 שפות. בלי כרטיס אשראי, בלי תקופת ניסיון ובלי שום דבר לבטל.

קורס הטארוט החינמי בן 30 יום, עם שמירת ההתקדמות שלכם
חברות בקהילה, מעגלים מקומיים ואירועים לחברים
פרופיל במדריך החברים כדי להציע את השירותים שלכם
לוח בקרה אישי לקורסים, לאירועים, לשירותים, למוצרים ולדף העסק שלכם

צרו חשבון חינמי כבר חברים? היכנסו

החפצים בראי ההיסטוריה

קמעות כתובים. הצורה השלטת במרחב הנוצרי, היהודי והמוסלמי באירופה ובאסיה: פיסות נייר או קלף מקופלות היטב, תפורות בעור או נתונות בכסף, תלויות על הצוואר. כמעט שלא נפתחו מעולם, ולעתים קרובות היו בלתי קריאות כבר בעת כתיבתן.

טבעות עווית והמגע המלכותי. מלכי אנגליה נהגו לברך טבעות ביום שישי הטוב, שחולקו לסובלים מאפילפסיה ועוויתות שרירים, מנהג שהתקיים מהמאה הארבע-עשרה ועד הרפורמציה. תופעה רחבה עוד יותר הייתה «המגע המלכותי» לריפוי שחפת בלוטות הצוואר (מחלת המלך): הריבון הניח ידיו על החולים והעניק להם מטבע זהב נקוב, המכונה אנג'ל, לענידה על הצוואר. צ'ארלס השני ביצע זאת בהיקף נרחב לאחר הרסטורציה: הרישומים מונים למעלה מתשעים אלף בני אדם, ספר התפילות כלל סדר טקסי מודפס, וכותבי יומנים כאוולין ופפיס תיארו את הדוחק העצום בטקסים.

מארק בלוך ניתח היסטוריה זו בספרו המלכים עושי הנפלאות (1924), ותובנתו עומדת בעינה: הטקס התמיד במשך שבע מאות שנים לא משום שריפא את המחלה (שלעתים קרובות נסוגה מעצמה ומספקת עדויות שווא), אלא משום שהיווה הוכחה מוחשית לכך שגופו של המלך נבדל מגופם של פשוטי העם. לקמע הייתה משמעות שלטונית לא פחות מרפואית.

חוטי מדידה ונרות נדר. מתועדים ברחבי אירופה הקתולית, בעיקר באתרי עלייה לרגל.

בתי קמע. תיבת הגאו הטיבטית, בית התעוויז המוסלמי, או גליל המגילות האתיופי: מכלים שסגולתם טמונה בתוכן הנסתר שבהם.

חומרים הנישאים על הגוף. ענבר, נחושת, גגט (שחור-פחם), אלמוג. זהו הענף הממשיך להתקיים באופן מסחרי גם בימינו.

מה העלו המבחנים המדעיים

שלושה מנהגים ששרדו נבחנו בקפידה מדעית, והממצאים חד-משמעיים.

צמידי נחושת לדלקת מפרקים. ניסוי מוצלב אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-אינבו שפורסם בשנת 2013 על ידי ס. ג'. ריצ'מונד ועמיתיו בכתב העת PLOS ONE בחן שבעים חולים באוסטיאוארתריטיס ודלקת מפרקים שיגרונית. כל מטופל ענד במשך חמישה שבועות צמיד נחושת, שתי רצועות מגנטיות ואינבו מנוטרל מגנטית, תוך מעקב אחר כאב, תנועתיות ומדדי דלקת בדם. צמיד הנחושת היה זהה לאינבו בכל המדדים.

רצועות שורש כף יד מגנטיות. נבחנו באותו ניסוי ובמחקרים נוספים: ללא כל השפעה טיפולית.

שרשראות ענבר לבקיעת שיניים אצל תינוקות. המנגנון הנטען של ספיגת חומצה סוצינית דרך העור אינו מתרחש בשום מינון בעל ערך. מנגד, הסכנה מוחשית: מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם אזהרה רשמית בשנת 2018 בעקבות דיווחים על חנק וחסימת דרכי נשימה, כולל מקרה מוות של פעוט, ואגודות רופאי ילדים ברחבי העולם הצטרפו לאזהרה זו.

מעבר לכך, תקפות שתי אזהרות כלליות: תכשירים מסורתיים אינם בטוחים מעצם היותם עתיקים. מחקרים בכתב העת JAMA מן השנים 2004 ו-2008 מצאו עופרת, כספית או ארסן בכחמישית ממוצרי האיורוודה שנדגמו בארצות הברית, ברמות החורגות מהתקנים המותרים. והנזק הגדול ביותר מקמעות ריפוי מאז ומעולם היה אובדן הזמן, במקרים שבהם עמד טיפול רפואי יעיל שלא פנו אליו במועד.

כיצד השתמשו בקמעות מרפא בעבר

המנהג ההיסטורי כפי שתועד בזמנו.

קמעות כתובים קופלו לגודל זעיר, נתפרו בתוך עור או מתכת, נתלו על הצוואר ולא נפתחו עוד לעולם.
טקסי העברה הסתיימו תמיד בסילוק המתווך: קבורה באדמה, שרפה, השלכה למים זורמים או הנחה בצומת דרכים.
מידות הגוף נלקחו באמצעות חוט או שעווה והונחו כמנחה במקדש או באתר קדוש.
נוסחאות רבות קבעו מספרים מוגדרים: תשעה ימים, שלוש חזרות, או שבעה קשרים לפני זריחת החמה.
הקמע נכתב או הוכן בדרך כלל בידי אדם אחר, לרוב מרפא ידוע בקהילתו.
קמעות מרפא ששימשו למטרתם הושמדו ולא נעשה בהם שימוש חוזר, כלל עקבי בכל רחבי המסורת.

היסוד היחיד ממורשת זו המחזיק מעמד בבחינה המודרנית הוא האדם: קמע פירושו היה שאדם אכפתי הקדיש זמן שקט ומנחם לחולה הנתון בחרדה, מצרך שהרפואה המודרנית מתקשה לא פעם להעניק במידה מספקת.

קמעות וחומרים לרפואה

החפצים בעלי הזיקה ההיסטורית העמוקה ביותר לבריאות.

דבר מן הנאמר בדף זה או בקישורים הנלווים אליו אינו המלצה רפואית. במקום שבו כרוכה סכנה מוכחת במנהג מסוים, הדבר מצוין במפורש.

שאלות להתבוננות ומחשבה

החלק במאגיית הריפוי שפעל ללא ספק היה תשומת הלב האנושית. היכן מוצאים כיום נוכחות שקטה כזו?
קמע המעכב טיפול רפואי הוא החפץ היחיד בספרייה זו העלול לגרום למוות. האם עובדה זו משנה את האופן שבו אתם מתבוננים בשאר החפצים?
בני אדם נצרו קמעות כתובים שלא ידעו לקרוא ומעולם לא פתחו. מה בעצם הם נצרו?

שאלות נפוצות

: אין שום עדות מדעית לכך שהם משפיעים על מהלכה של מחלה. החפצים שנבדקו בניסויים קליניים מסודרים, ובהם צמידי נחושת ורצועות מגנטיות, אינם מראים כל השפעה מעבר לאינבו. מה שקמעות אלה סיפקו בעקביות היה אדם אכפתי שהקדיש זמן שקט לחולה מבוהל; זוהי נחמה רגשית יקרה, אך אינה טיפול רפואי.
: העברת המחלה אל חפץ אחר או אל יצור חי, שלאחר מכן מושמד, נקבר או מושלך. גלגול ביצה על פני הגוף ושבירתה, שפשוף יבלת בשבלול ותקיעתו בקוץ, או החדרת שיער לתוך עץ הם דוגמאות אירופיות מובהקות. שלב סילוק המתווך הוא תמיד חלק בלתי נפרד מן הפעולה.
: אינן בטוחות. שחרור חומצה סוצינית במגע עם העור אינו מתרחש בשום כמות בעלת ערך. מנגד, גופי רפואת ילדים וה-FDA מזהירים מפני סכנת חנק וחסימת דרכי נשימה שהובילו למקרי מוות. אין לענוד שום שרשרת חרוזים על צווארו של תינוק.
: טבעת שמלכי אנגליה בירכו ביום שישי הטוב וחילקו לסובלים מאפילפסיה ועוויתות שרירים, מנהג שהתקיים מהמאה ה-14 ועד הרפורמציה. היא פעלה לפי אותו עיקרון של המגע המלכותי: ברכתו של הריבון עוברת אל חפץ נייד.
: בשום אופן לא, וספרייה זו לעולם אינה טוענת זאת. הנזק המוכח הגדול ביותר של קמעות מרפא הוא עיכוב בפנייה לרופא כאשר קיים טיפול מוכח. בנוסף, בחלק מן התכשירים המסורתיים נמצאו ריכוזים מסוכנים של עופרת, כספית או ארסן.
: טקס שבו הניחו מלכי אנגליה או צרפת את ידיהם על חולים בשחפת הבלוטות (מחלת המלך) והעניקו להם מטבע זהב נקוב בשם אנג'ל לענידה על הצוואר. המנהג התקיים כשבע מאות שנה והגיע לשיאו בימי צ'ארלס השני עם יותר מתשעים אלף חולים. מארק בלוך בספרו המלכים עושי הנפלאות (1924) הוכיח שהטקס התמיד משום שהפגין את קדושת הכתר, לא משום שריפא.
: תרופה מן המאה ה-17 שפרסם סר קנלם דיגבי בשנת 1658, שנמרחה לא על הפצע אלא על כלי הנשק או על תחבושת מוכתמת בדם שנשמרה במקום אחר, מתוך הנחה שקיים קשר סימפתי ממרחק. היא הועילה במפתיע משום שהרחיקה את הרופאים מן הפצע ומנעה חיטוט אלים וחבישות צורבות שהיו נהוגות באותם ימים.

הקודם פריון, היריון ולידה

הבא מסעות ושיבה הביתה

כל שמונה המטרות

פוסטים אחרונים

גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.