אנומה אנו אנליל, לוחות 15–22

לוחות הליקויים

שמונה לוחות בסדרת האותות הגדולה מוקדשים לליקוי הירח, האות שלשם לכידתו הוקם מערך התצפיות הבבלי כולו. בניתוח מדוקדק של כל סעיף וסעיף זיהה הליקוי את קרבנו, וכאשר הקרבן היה המלך, המענה הגיע עד כדי הושבת מלך מחליף על כס המלוכה שימות במקומו.

8
לוחות
3
אשמורות בלילה
4
ארצות בקוד

כיצד נקרא הליקוי

אות הליקוי הורכב מצירוף של מאפיינים, שכל אחד מהם היטה את המשמעות: מועד ההתרחשות, מסלול תנועת הצל, מראה הירח, גרמי השמים הנוספים שנראו ברקיע, והאופן שבו הגיבה חצר המלוכה.

🌑

שמונת הלוחות

אנומה אנו אנליל 15–22 החלק החמור ביותר

ליקוי הירח תופס מקום נרחב יותר בסדרה הגדולה מכל תופעה בודדת אחרת. שמונה לוחות מנתחים את הליקויים חודש אחר חודש ומאפיין אחר מאפיין, שכן אל הירח סין היה קשור קשר הדוק למוסד המלוכה, וירח מוחשך נתפס בראש ובראשונה כמסר על גורל הכס.

📅

החודש

מאפיין ראשון קוד לוח השנה

הלוחות עוברים לאורך עונות השנה: ליקוי בכל חודש נושא עמו משפחת אותות ייחודית, והחודשים מופו בסבב מחזורי לארבע הארצות בתפיסת העולם המסופוטמית. אותו צל עצמו שאיים על בבל בחודש אחד, נפל ללא כל פגע על ממלכה יריבה בחודש אחר.

🌃

אשמורת הלילה

מאפיין שני ערב · אמצע · בוקר

לילות בבל נחלקו לשלוש אשמורות, והאשמורת שבה החל הליקוי הכתיבה את כיוון האות. האשמורות, בדומה לחודשים, יוחסו לארצות שונות, וליקוי שנמשך מאשמורת אחת לתוך הבאה אחריה שילב בין קריאות שונות.

🧭

מסלול הצל

מאפיין שלישי רביע אחר רביע

גלגל הירח חולק לארבעה רביעים, והחכמים רשמו מהיכן נכנס הצל ומהיכן נסוג. כל רביע תאם לארץ מסוימת, כך שמסלול הצל על פני הירח התווה מפה: באיזו ארץ פגע הרוע תחילה, ומאיזו ארץ יצא אחרון.

🎨

מראה הליקוי

מאפיין רביעי צבע · שיעור הכיסוי · משך הזמן

ירח בגוון נחושת אדומה, ירח שחור, כיסוי חלקי או עלטה גמורה, חליפה מהירה או ליקוי מלא ממושך: מראה הירח הלוקה ומשך הזמן שבו החזיק השפיעו כולם על הקריאה. הלוחות מתייחסים להבחנות אלו באותה קפדנות שרופא מקדיש לתסמינים.

🌬️

הרוח שנשבה

מאפיין חמישי ארבע הרוחות

החכמים תיעדו איזו רוח נשבה בעת שהירח היה מוחשך. ארבע הרוחות, בדומה לחודשים ולרביעים, קשרו את האירוע לכיווני השמים ולארצות השונות, ושינוי בכיוון הרוח בעיצומו של הליקוי היה כשלעצמו פרט הראוי לדיווח לארמון.

🪐

כוכבי הלכת המלווים

הסעיף הממתן תקווה בשמים

גרמי השמים שנראו בסמוך לליקוי יכלו למתן או להחמיר את משמעותו. דוחות החכמים נשענים מעל לכל על סעיף יסוד אחד: הימצאותו של כוכב צדק בשמים בזמן ליקוי בישרה שלום למלך, ויותר מאיגרת אחת שנשלחה לנינווה מסתמכת על כך כדי להרגיע שליט חרד ולאפשר לו לישון במנוחה.

🏺

הגרעין הבבלי הקדום

ראשית האלף ה־2 לפנה"ס הרובד הקדום ביותר

אותות הליקויים נמנים עם העדויות הקדומות ביותר לחיזוי שמימי שבידינו: אוספים מן התקופה הבבלית הקדומה קדמו לסדרה התקנית במאות שנים. עורכי לוחות הליקויים ירשו גרעין קדום זה והרחיבו אותו לכדי ניתוח שיטתי חודש אחר חודש, כפי שנשמר בעותקי הספריות המלכותיות.

🔭

משמרת הליקוי

נינווה · בבל · אורוק המאות ה־8–7 לפנה"ס

בלילות שבהם ליקוי היה בגדר אפשרות, קיימו חכמים תצפיות בכמה ערים במקביל ודיווחו לארמון על כל התפתחות. דוחות תצפית שליליים שרדו במספרים ניכרים: שמרנו, השמים היו בהירים, והליקוי לא התרחש. האימפריה הפעילה רשת תצפיות מבוזרת שנועדה למעקב אחר תופעה יחידה.

🥁

תופים, קינות ונמבורבי

המקדש והארמון התגובות הראשונות

בעת שהירח לקה והוחשך, היכו כוהני הקינות בתוף הדוד הגדול מברונזה ושרו לאל סין; לאחר מכן נערכו טקסי נמבורבי להתרת הרוע המבשר. הליקוי הניע מערך ליטורגי שלם, מתוך תפיסה שאזהרה מאת האלים מחייבת מענה מיידי ונשמע.

👑

המלך המחליף

המוצא האחרון עד 100 ימים

כאשר הלוחות פירשו ליקוי כסימן למות המלך, יכלה החצר להושיב מלך מחליף שיספוג את האות, בעוד המלך האמיתי חי בבידוד כ'איכר'. איגרות מתקופת שלטונו של אסרחדון מראות כי ההליך כולו בוצע במלוא הרצינות, והסתיים במותו של המלך המחליף.

➗

מאות לחיזוי

בבל המאוחרת מחזור הסארוס ואילך

מאות שנים של תצפיות ליקויים מתוארכות חשפו את המחזוריות שמאחורי התופעה, ובראשה המחזור בן 223 החודשים המכונה כיום סארוס. בתקופה המאוחרת יכלו החכמים לציין מראש באילו לילות ייתכן ליקוי, והחיזוי שירת את הפולחן: אזהרה שנחזתה מראש אפשרה להכין את הטקסים במועדם.

אנשי הליקוי

חמישה אנשי קדם המתועדים ברגעי התרחשותו של ליקוי, וחמישה חוקרים מודרניים שההדירו את הלוחות, שחזרו את הטקסים והשיבו את התצפיות העתיקות לשימוש מדעי.

נבו-זוקופ-קנו

760–680 לפנה"ס בקירוב כלח, אשור

סופר מומחה שהקולופון שלו מתעד כי העתיק קטעים מלוח 20, העוסק בליקויים, בשנה הנוראה שבה נפל סרגון השני בקרב וגופתו לא הובאה לקבורה; חכם שפנה אל אותות הליקויים כדי להבין אסון לאומי.

מונביתו

המאה ה־7 לפנה"ס בבל

חכם שדוח ארוך ומפורט ששלח לאסרחדון עובר על ליקוי ירח סעיף אחר סעיף, תוך שקילת החודש, האשמורת, הצל וכוכבי הלכת המלווים; ההדגמה השלמה ביותר ששרדה לאופן שבו יושמו הלוחות בפועל.

מר-איסר

המאה ה־7 לפנה"ס בבל

נציגו של אסרחדון בבבל, שפיקח על ביצוע טקסי המלך המחליף בשטח ואיגרותיו מדווחות על מות המחליף וקבורתו בדייקנות יבשה של פקיד הסוגר תיק רשמי.

הדד-שומו-אוצור

המאה ה־7 לפנה"ס נינווה

מגרש השדים הראשי של אסרחדון, שאיגרותיו ניהלו את הפן הטקסי של סכנת הליקוי: בידוד המלך, תזמון הפולחנים והכללים המוקפדים של פנייה לשליט שהוגדר רשמית כאיכר.

דמקי

מת ב־671 לפנה"ס בקירוב אכד

המלך המחליף המוכר לנו בשמו. כבנו של פקיד מקדש, הוא הומלך כדי לספוג אות ליקוי שכיוון אל המלך, מלך את הימים שנקצבו לו, והלך אל מותו יחד עם מלכתו. החכמים דיווחו כי האות מת יחד עמו.

פרנצ'סקה רוכברג

נולדה ב־1952 ארצות הברית

ההדירה את לוחות ליקויי הירח של אנומה אנו אנליל בספרה Aspects of Babylonian Celestial Divination, המהדורה התקנית של חלק זה, ושחזרה את קוד הפענוח של החודשים, האשמורות והרביעים.

סימו פרפולה

נולד ב־1943 פינלנד

ההדיר את איגרות החכמים האשוריים ושחזר מתוכן את אירועי המלך המחליף בימי אסרחדון, כשהוא מחבר לוחות מקוטעים לכדי תיאור רציף של ליקוי, טקס ומוות.

הרמן הונגר

נולד ב־1942 אוסטריה

ההדיר את הדוחות האסטרולוגיים שנשלחו למלכי אשור, ובכלל זה דוחות הליקויים ותצפיות השלילה, המסמכים המציגים את משמרת הליקוי בפעולתה לילה אחר לילה.

ג'ון סטיל

נולד ב־1971 בריטניה וארצות הברית

היסטוריון של האסטרונומיה הבבלית, שמחקריו על תצפיות ליקויים וחיזויים התחקו אחר האופן שבו עברו החכמים מציפייה דרוכה לליקוי אל חישוב הלילות שבהם הוא עשוי להתרחש.

פ. ריצ'רד סטפנסון

נולד ב־1941 בריטניה

אסטרונום שרתם את רישומי הליקויים הבבליים למחקר מודרני: מועדי התצפיות המדויקים מאפשרים למדוד את מידת ההאטה בסיבוב כדור הארץ לאורך עשרים ושבעה מאות שנים.

מהם לוחות הליקויים

בתוך אנומה אנו אנליל, סדרת האותות בת שבעים הלוחות העומדת בלב האסטרולוגיה הבבלית, לוחות 15 עד 22 מהווים דיון רצוף ומעמיק בתופעה יחידה: ליקוי הירח. שום מאורע שמימי אחר לא זכה לשמונה לוחות. הסיבה לכך אינה מנוסחת במפורש באף מקום, אך מונחת ביסוד הדברים בכל אתר ואתר: אל הירח סין עמד בזיקה מיוחדת למוסד המלוכה, וכיבוי אורו נתפס, לפני כל דבר אחר, כאיום ישיר על כס השלטון. לוחות הליקויים הם ספר ההדרכה שנועד לפענח איום זה בדייקנות: כסאו של מי מאוים, מה מידת החומרה, ובאיזו מהירות יתרחש הדבר.

האות מעורר החרדה ביותר

ליקוי ירח ריכז בתוכו את כל מה שהחיזוי הבבלי ייחס לשמים. מופעו היה פתאומי אך, כפי שלמדו החכמים ברבות הימים, קבוע במחזוריותו; הוא נראה לעין כול, מן הארמון ועד לשדה הפתוח; והוא השחית את מראהו של אותו גרם שמים שתנועתו הסדירה הבטיחה את תקינות לוח השנה. ספרות האותות מתייחסת אליו כאל דגם המופת של אזהרה אלוהית. כאשר העולם היווני והרומי המאוחר זכר את ה"כשדים" כמומחים לליקויים, וכאשר אלמנכים בימי הביניים ובראשית העת החדשה עדיין מנו ליקויים כאותות למותם של נסיכים, הם נשאו, ולו ממרחק של דורות, את המטען שנוסח לראשונה בשמונת הלוחות הללו.

הדקדוק של הליקוי

אות ליקוי אינו סימן בודד אלא משפט המורכב מסעיפים שונים. הלוחות משנים את המאפיינים באופן שיטתי: החודש והיום, אשמורת הלילה שבה הופיע הצל, הרביע בגלגל הירח שדרכו נכנס הצל וממנו נסוג, צבע הירח המוחשך, שיעור הכיסוי ומשכו, הרוח שנשבה בעת הליקוי, וכוכבי הלכת והשבת שנראו ברקיע. כל סעיף מטה את הקריאה. דוחות החכמים מראים אותם עוברים על רשימת המאפיינים כסדרה, כרופאים המאבחנים חולה, בטרם גיבשו מסקנה, ומתווכחים ביניהם כאשר מאפיין מסוים היה מוטל בספק.

ארבע הארצות

הקוד שהפך תצפית לפסק דין היה גיאוגרפי. תפיסת העולם המסופוטמית חילקה את הארץ לארבעה חבלים: אכד, כלומר בבל עצמה; עילם במזרח; אמורו במערב; וסובארתו בצפון. חודשים, אשמורות, רביעים ורוחות מופו כולם לארבע הארצות הללו, בשינויים מסוימים בין המקורות, כך ששילוב המאפיינים של ליקוי ממשי כיוון את האות אל ארץ מוגדרת. ההשלכות היו מעשיות ביותר: ליקוי שהמערך שלו ייחס את הפורענות לעילם היה עבור מלך אשור בשורה טובה, והדוחות מציינים זאת בהקלה גלויה. הגמישות של המערכת לא הייתה ציניות; היא הייתה עצם תכליתה של קריאה קפדנית.

כוכב צדק בשמים

הלוחות הותירו מקום גם למידת הרחמים. בין הנסיבות המלוות, לנוכחותם של כוכבי הלכת הגדולים היה המשקל המכריע ביותר, וסעיף אחד מהדהד לאורך התכתובות: כאשר כוכב צדק נראה ברקיע בזמן ליקוי, שלום למלך. יותר מחכם אחד ביסס על כך איגרת הרגעה, כשהוא מודיע לאסרחדון החרד כי האות, על אף יתר סעיפיו, פסח עליו. גם לנוגה היה משקל משלה. לוחות הליקויים זכורים כטקסט המאיים ביותר בספרות כתב היתדות, אך באותה מידה הם שימשו כמנגנון לריסון החרדה, סעיף אחר סעיף.

הרובד הקדום ביותר

אותות ליקויים נמנים עם העדויות הקדומות ביותר לחיזוי שמימי ששרדו עד ימינו. אוספים של אותות אלה נערכו כבר בתקופה הבבלית הקדומה, מאות שנים בטרם גובשה הסדרה הגדולה למתכונתה התקנית, וחומרי ליקוי נדדו יחד עם יוקרתה של בבל לחתושה, אמר, אוגרית ושושן בשלהי האלף השני לפנה"ס. בעת עריכת הסדרה, הורחב גרעין קדום זה לכלל דיון שיטתי חודש אחר חודש ומאפיין אחר מאפיין, כפי שנשמר בעותקי הספריות. בקריאת לוחות הליקויים קורא אדם את גוף הדוקטרינה האסטרולוגית המפותח ביותר שהועבר ועובד ברציפות לאורך הדורות.

משמרת הליקוי

האימפריה של האלף הראשון לפנה"ס לא המתינה לליקויים באפס מעשה; היא ארבה להם. בלילות שבהם ליקוי נחשב לאפשרי, קיימו חכמים תצפיות בכמה ערים במקביל, ובהן נינווה, בבל ואורוק, ודיווחו לארמון על כל תוצאה. עשרות דוחות תצפית שליליים שרדו: קיימנו את המשמרת, השמים היו בהירים, והליקוי לא התרחש. לילה מעונן בעיר אחת כוסה על ידי תצפית של עמית בעיר אחרת. זוהי רשת התצפיות המתועדת הקדומה ביותר בתולדות המדע, והיא פעלה כדי לשרת את הפולחן: תכלית הידיעה הייתה להיות מוכנים.

תופים וקינות

בעוד הירח שרוי בעלטה, המקדשים סיפקו מענה. כוהני הקינות היכו בליליסו (lilissu), תוף הדוד הגדול מברונזה, ושרו קינות לאל סין לאורך כל משך הליקוי; תפילות וטקסים קבועים ליוו את בוא החשכה ואת התפוגגותה. לאחר מכן, אם האות איים על מי שלא היה אמור להיפגע, נערך טקס הנמבורבי, טקס ההתרה שביקש מן האלים לאפשר לרוע המבושר לחלוף מנגד. רצף זה חיוני להבנת המסורת כולה: אות הליקוי היה מסר, התופים היו המענה, והנמבורבי היה המשא ומתן.

המלך המחליף

כאשר הצטרפו הסעיפים והורו כולם כנגד המלך עצמו, עמד לרשות החצר מוצא אחרון המתואר בהרחבה בעמוד המסורת הבבלית: טקס המלך המחליף. ממלא מקום הועלה לכס המלוכה, עטה את סמלי השלטון וספג באופן רשמי את האות, בעוד המלך האמיתי עבר את תקופת הסכנה בבידוד פולחני, כשהוא מכונה באיגרות אך ורק "האיכר". לאחר תקופה שיכלה להגיע עד מאה ימים הומת המחליף, ונטל עמו את גזר הדין של הליקוי אל מותו. איגרות מתקופת שלטונו של אסרחדון מתעדות את ההליך בביצועו הממשי, כולל מקרהו של דמקי, המלך המחליף שעל מותו דיווח נציג המלך מר-איסר בציינו כי מת למען כפרת המלך. זהו הצעד הקיצוני ביותר שאסטרולוגיה כלשהי דרשה אי פעם ממדינה, והוא הוצא לפועל בידי אותם חכמים שדוחות הליקויים השקולים שלהם ממלאים את הגנזכים.

מאות לחיזוי

משמרת הליקוי הניבה מאות שנים של תצפיות מתוארכות, והתצפיות חשפו בסופו של דבר את החוקיות שביסודן. בתקופה המאוחרת פענחו החכמים הבבליים את מקצבי החזרתיות של הליקויים, ובראשם המחזור בן 223 החודשים המכונה כיום סארוס, ויכלו לציין מראש את הלילות שבהם ייתכן ליקוי. החיזוי לא ביטל את האותות אלא שירת אותם: ליקוי שנחזה מראש פירושו תופים שהוכנו מבעוד מועד, טקסים שתוזמנו ומלך מחליף שנבחר בעוד מועד. מתוך הטקסט המאיים ביותר בסדרה צמחו, בדרך המעשית ביותר שניתן להעלות על הדעת, ראשיתה של האסטרונומיה החיזויית, ששוכללה לימים לכדי תיאוריות הירח המתמטיות של מערכות A ו-B.

קריאת הלוחות כיום

לוחות הליקויים ההודרו בידי פרנצ'סקה רוכברג בספרה Aspects of Babylonian Celestial Divination, והדוחות והאיגרות המציגים את שימושם בפועל ההודרו בידי הרמן הונגר וסימו פרפולה. ג'ון סטיל התחקה אחר צמיחתו של חיזוי הליקויים מתוך משמרות התצפית. התצפיות מצאו גם ייעוד נוסף: פ. ריצ'רד סטפנסון ועמיתיו נעזרים במועדי הליקויים הבבליים המתוארכים כדי למדוד את ההאטה ההדרגתית בסיבוב כדור הארץ לאורך עשרים ושבעה מאות שנים, גודל פיזיקלי שאינו ניתן לשחזור משום מקור אחר. הסופרים צפו בירח כדי להגן על מלך; רישומיהם מכיילים כיום את אורך היממה.

כיצד לקרוא פרק זה

הכרטיסים שלעיל עוקבים אחר המבנה של ליקוי בודד: מועד התרחשותו, מסלול הצל, מראה הירח, גרמי השמים שניצבו לצדו, ולאחר מכן המערך האנושי של משמרת, תופים, טקסים ובמקרים קיצוניים, המלך המחליף על כס המלוכה. להכרת הסדרה שלוחות אלה משתייכים אליה, ראו את עמוד אנומה אנו אנליל; להכרת המסורת השלמה שסביבם, עיינו בעמוד אסטרולוגיית האותות הבבלית. לוחות הליקויים ועולמם הם חלק מקורפוס האקדמיה לטארוט בכל חמישים ושתיים השפות.

שאלות נפוצות

אסטרולוגיית האותות הבבלית

פוסטים אחרונים

גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.