פלדספר והפלדספתואידים

מה שמחזיק את המשפחה יחד

פלדספרים הם אלומינוסיליקטים מבניים המכילים אשלגן, נתרן או סידן במבנה הגבישי, ומהווים כשישים אחוז מקרום כדור הארץ. הקבוצה מתפצלת לפלדספרים אשלגניים, כולל אורתוקלז ומיקרוקלין, ולסדרת הפלגיוקלז הנמתחת מאלביט עשיר בנתרן ועד אנורתיט עשיר בסידן.

האפקטים האופטיים נובעים מתהליך של הפרדה בין פאזות. כאשר פלדספר מתקרר באיטיות, מרכיביו יכולים להיפרד לשכבות מיקרוסקופיות מתחלפות. במקומות שבהם שכבות אלו הן בעובי הקרוב לאורך הגל של אור כחול, הן מפזרות אותו, וכך מתקבל הברק הכחלחל המרחף של אבן הירח, המכונה אדולרסנציה. במקומות שבהם השכבות עבות יותר ומחזירות אור בזוויות מסוימות, מקבלים את הבהובי הטווס של לברדוריט, המכונים לברדורסנציה. במקומות שבהם לוחיות נחושת זעירות מרחפות בתוך הגביש, נוצר הניצנוץ המתכתי של אבן השמש, המכונה אוונטורסנציה.

שתי אבנים בפרק זה אינן פלדספרים במובן הקפדני. סודליט והלזוריט שבלפיס לזולי הם פלדספתואידים, שנוצרו במקומות שבהם היה מעט מדי סיליקה מכדי שייווצר פלדספר אמיתי. הן מקובצות כאן מכיוון שזהו מקומן המדויק בכימיה של הגבישים.

כיצד היא נוצרת

פלדספר מתגבש ממאגמה מתקררת והוא המינרל הדומיננטי בגרניט, ברוב הסלעים הגעשיים ובסלעים מותמרים רבים. חומר באיכות אבני חן זקוק לקירור איטי ולמרחב, מה שבדרך כלל מוביל לפגמטיטים.

אבן ירח קלאסית הגיעה מסרי לנקה ומדרום הודו, שם נכרתה במשך מאות שנים וממנה מגיע החומר הכחול המשובח ביותר עד היום. לברדוריט תואר מחצי האי לברדור ב-1770 וכיום מגיע בעיקר ממדגסקר ומפינלנד, שהווריאציה הססגונית במיוחד שלה נקראת ספקטרוליט.

אמזוניט הוא מיקרוקלין ירוק שנצבע על ידי שרידי עופרת, ומקורותיו העתיקים כוללים את המדבר המזרחי של מצרים ומרבצים באתיופיה וברוסיה. אבן שמש עם תכלילי נחושת היא אבן החן הרשמית של מדינת אורגון ונחצבת גם בהודו.

לפיס לזולי נוצרת באבן גיר מותמרת, והמרבץ המפורסם בסאר-א-סנג באפגניסטן נכרה במשך למעלה מששת אלפים שנה.

אבני המשפחה הזו

• אבן ירח (אורתוקלז ואלביט, קשיות מוס 6). אדולרסנציה, אותו זוהר כחלחל הצף מתחת לפני השטח, נובעת משכבות פנימיות בגביש המפזרות את האור. מקודשת לירח בהודו, שם היא נחשבת למתנה מסורתית לנוודים.
• לברדוריט (פלגיוקלז, קשיות מוס 6). אפורה עד שהאור פוגע בה, ואז ניצתים כחול טווס וגווני זהב. נקראה על שם לברדור ב-1770 ומרכזית בסיפורי האינואיטים על הזוהר הצפוני שנלכד באבן.
• אמזוניט (מיקרוקלין עם עופרת, קשיות מוס 6). מיקרוקלין בגוון כחול-ירוק שעובד במצרים עבור ספר המתים ובמסופוטמיה עוד קודם לכן. נקרא על שם נהר שלצידו מעולם לא נמצא.
• אבן שמש (פלדספר עם לוחיות נחושת, קשיות מוס 6). פלדספר בעל נצנוץ אוונטוריני המבזיק נחושת בסיבוב. אבן החן של אורגון ומועמדת בולטת לאבן השמש של הוויקינגים לצד קלציט איסלנדי.
• לפיס לזולי (סלע לזוריט עם פיריט וקלציט, קשיות מוס 5.5). סלע ולא מינרל בודד, שנכרה בסאר-א-סנג במשך ששת אלפים שנה ונטחן לאולטרמרין, שהיה פעם יקר מזהב.
• סודליט (Na₈Al₆Si₆O₂₄Cl₂, קשיות מוס 5.5). לפיס ללא נתזי זהב ובשבריר מהמחיר. שמה ניתן לה ב-1811, כך שהמסורת שלה מודרנית לחלוטין ועוסקת בעיקר בבהירות מחשבתית.

שמות מסחריים וחיקויים

הבלבול העיקרי סובב סביב השם אבן ירח. אבן ירח קלאסית היא אורתוקלז עם שכבות אלביט המציג זוהר כחלחל או לבן. אבן ירח קשת, המציגה הבזקים רב-גוניים, היא למעשה לברדוריט לבן, פלגיוקלז. השם המסחרי מושרש היטב, אך מדובר בשני מינרלים נפרדים, וכל תיאור הטוען למסורת עתיקה משותפת פשוט מבלבל ביניהם.

אופליט הוא זכוכית תעשייתית בעלת ברק חלבי הנמכרת כאבן ירח, אופל ים ובשמות רבים נוספים. זוהי זכוכית, ולעתים קרובות עובדה זו מוסתרת מהקונים.

אמזוניט מובהקת למדי, אם כי קוורציט ירוק צבוע משמש לעתים כתחליף. אבן שמש מחוקה על ידי אבן זהב (גולדסטון), שהיא זכוכית עם חלקיקי נחושת מאיטליה של המאה ה-17.

לפיס לזולי מחוקה באמצעות ג'ספר צבוע, הנמכר כלפיס שוויצרי או גרמני, ובאמצעות אבקה דחוסה בשרף. סודליט נמכר לעתים קרובות כלפיס; ההבדל הוא שללפיס יש כתמי פיריט מוזהבים בלתי סדירים, בעוד שלסודליט יש עורקים לבנים ואין בו פיריט.

טיפול הנובע מהמבנה

משפחה זו עדינה בהשוואה ליופייה. בקשיות 6 ומטה, פלדספר נשרט מאבק קוורץ, המצוי באבק ביתי רגיל, כך שחפץ מלוטש מאבד מברקו במשך שנים של שימוש לא זהיר.

חמור מכך, פלדספר מתפצל בשני כיוונים בזווית של קרוב לתשעים מעלות, מה שאומר שמכה עלולה לבקע את האבן לשניים באופן נקי ולא רק לפגום בקצה שלה. אבן ירח ידועה לשמצה בכך, ואינה מתאימה לטבעת הנענדת בעת עבודה פיזית.

נקו במטלית רכה ובמי סבון פושרים. אין להשתמש במכשירי ניקוי אולטרסוניים, שכן הרטט עלול להעמיק סדקי פצילות. הימנעו משינויי טמפרטורה פתאומיים.

לפיס דורשת תשומת לב מיוחדת: היא נקבובית, מכילה קלציט רך ומותקפת על ידי חומצות, כולל זיעה. הרחיקו אותה מתמרוקים ולעולם אל תשרו אותה במים.