הענפים המערביים המודרניים

אסטרולוגיה מערבית מודרנית

ארבע מאות שנה שבהן הפכה אומנות אחת לתריסר מקצועות מובחנים. מהאסטרולוגיה ההוררית של ויליאם לילי ואסטרולוגיית האופי של אלן לאו, דרך חוגות נקודות האמצע של המבורג, הנפש של רודהיאר ומפת העולם של ג'ים לואיס, ועד לחוקרים שחזרו לתרגם את המקורות העתיקים.

16
אסכולות
15
דמויות מפתח
400
שנות היסטוריה

האסכולות

כל אחת מהאסכולות צמחה מתוך ספר, עיר או ויכוח רעיוני מסוים. עקבו אחר האסכולה שהשאלה שלה מהדהדת את שלכם.

🕯️

אסטרולוגיית הרנסנס והפרקטיקה המסורתית

אנגליה, צרפת ואיטליה המאה ה־17

פריחתה האחרונה של האומנות העתיקה בטרם סגר עידן הנאורות את שערי האוניברסיטאות בפניה. ספרו של לילי 'אסטרולוגיה נוצרית' (Christian Astrology) מ־1647 הנגיש באנגלית את העבודה ההוררית והבחירתית עם מקרים מיומני הייעוץ שלו, מורן ביסס את המערכת בחיבורו 'אסטרולוגיה גאליקה' (Astrologia Gallica), ופלצידוס העניק למערב את חלוקת הבתים שרוב התוכנות נפתחות בה עד היום.

🔯

אסטרולוגיה תיאוסופית

לונדון שנות ה־1890 עד שנות ה־1920

אלן לאו בנה מחדש את האומנות סביב ניתוח אופי במקום חיזוי אירועים, כשהוא מציב את הקארמה וגלגול הנשמות כבסיס למבנה המפה. הוא מכר ניתוחים מקוצרים בדואר, ייסד את כתב העת 'אסטרולוגיה מודרנית' (Modern Astrology), ולאחר שהועמד לדין בפעם השנייה על הגדת עתידות ב־1917, היטה את שפתו מחיזוי לעבר תיאור נטיות.

☀️

אסטרולוגיית מזל שמש

בריטניה וארצות הברית מ־1930 ואילך

עיתון ה'סאנדיי אקספרס' ביקש מ־ר. ה. ניילור טור על הנסיכה הטרייה מרגרט באוגוסט 1930, הקוראים הגיבו בהתלהבות, ובעקבות זאת נולד הטור היומי. עבודה על פי תאריך הלידה בלבד מצמצמת את המפה למזל השמש. אין זה בית מדרש תיאורטי אלא פורמט הגשה, אך הוא קבע עבור מי מיועדת האסטרולוגיה.

📐

אסכולת המבורג

גרמניה שנות ה־1920 ואילך

אלפרד ויטה, מודד קרקעות מהמבורג, הניח בצד את ההיבטים הקלאסיים לטובת נקודות אמצע הנקראות כתמונות פלנטריות על גבי חוגה מסתובבת, והציע ארבעה גרמי שמיים היפותטיים מעבר לנפטון, שפרידריך זיגגרון הוסיף עליהם ארבעה נוספים. בעולם דובר האנגלית מכונה השיטה אסטרולוגיה אוראנית.

⚙️

קוסמוביולוגיה

גרמניה מ־1928 ואילך

ריינהולד אברטין הוכשר בשיטת המבורג ואז פישט אותה: ללא כוכבי לכת היפותטיים, עם שימוש מועט בבתים, ובעזרת חוגה בת 90 מעלות המרכזת צמידות, ריבוע ומולות כך שהיבטים קשים נקראים במבט חטוף. ספרו 'שילוב השפעות הכוכבים' מ־1940 נותר מילון היסוד לפענוח נקודות אמצע.

🌱

אסטרולוגיה הומניסטית

ארצות הברית מ־1936 ואילך

דיין רודהיאר, מלחין שקרא את כתבי יונג בצעירותו, התייחס לכוכבי הלכת כפונקציות של אישיות בתהליך התהוות ולא כגורמי סיבתיות חיצוניים. ספרו 'האסטרולוגיה של האישיות' התווה את הגישה ב־1936, לצד מחזור מולד הירח בן שמונת המופעים שאסטרולוגים משתמשים בו עד היום.

🧠

אסטרולוגיה פסיכולוגית וארכיטיפית

בריטניה ושווייץ שנות ה־1970 ואילך

הארכיטיפ של יונג העניק לכוכבי הלכת מעמד בפסיכולוגיה, והסינכרוניות שלו אפשרה לאסטרולוגים לתאר התאמות מבלי לטעון לקשר סיבתי. ספרה של ליז גרין 'שבתאי' מ־1976 הדגים כיצד פועלת השיטה הלכה למעשה, והמרכז לאסטרולוגיה פסיכולוגית שייסדה עם הווארד סספורטס ב־1983 הכשיר דורות של אנשי מקצוע.

〰️

אסטרולוגיה הרמונית (הרמוניות)

אנגליה 1976

ג'ון אדי הציע לקרוא את המפה כמערך של גלים ותדרים ולא רק כקבוצת זוויות. חלוקת המעגל במספר הופכת את אותה משפחת היבטים לצמידות, כך שההרמוניה החמישית מציגה קווינטילים והשביעית ספטיליים. חיבורו 'הרמוניות באסטרולוגיה' פרש את התאוריה.

🔺

פסיכולוגיה אסטרולוגית (שיטת הובר)

שווייץ מ־1968 ואילך

ברונו ולואיז הובר למדו פסיכוסנתזה עם רוברטו אסג'ולי בפירנצה ובנו שיטה סביב התבנית המרחבית שיוצרים קווי ההיבטים. השיטה קוראת את מבנה ההיבטים כתמונה אחת כוללת, משתמשת בבתי קוך, ורואה במפה כלי לצמיחה עבור מי שעובד על התפתחותו באופן מודע.

✴️

אסטרולוגיה סידרית מערבית

אירלנד וארצות הברית שנות ה־1940 ואילך

סירל פייגן ודונלד ברדלי טענו כי המערב סטה מקבוצות הכוכבים הנראות עקב טעות היסטורית וכי עליו לשוב אליהן. היסט פייגן-ברדלי הוא הגדרת ברירת המחדל הסידרית בתוכנות מערביות; האסכולה שומרת על הטכניקה המערבית ומסיגה כל כוכב לכת כעשרים וארבע מעלות לאחור.

🗺️

אסטרוקרטוגרפיה ואסטרולוגיה מקומית

ארצות הברית מ־1976 ואילך

ג'ים לואיס היטל את זוויות מפת הלידה על מפת העולם, ושרטט את הקווים שלאורכם כל כוכב לכת זורח, שוקע או מגיע לרום השמיים. מפות רילוקיישן, קווי מרחב מקומי ואסטרו*קרטו*גרפיה עונים כולם על שאלה אחת: היכן המפה הזו פועלת בצורה שונה?

🔁

אסטרולוגיה אבולוציונית

ארצות הברית שנות ה־1980 ואילך

ספרו של ג'ף גרין 'פלוטו: המסע האבולוציוני של הנשמה' מ־1985 ועבודותיו של סטיבן פורסט מאותן שנים קוראים את המפה כתיעוד של בחירות עבר וכוונות עכשוויות. הגישה מעמידה במרכז את פלוטו ואת צמתי הירח, וגורסת כי המפה מתארת תנאי חיים ולא גזירות גורל.

☄️

אסטרואידים, כירון וגרמי שמיים חדשים

ארצות הברית מ־1973 ואילך

לוח האפמריס של אלינור באך מ־1973 הכניס את קרס, פאלאס, יונו ווסטה לעבודה השוטפת, וספרה של דמטרה ג'ורג' 'אלות האסטרואידים' העניק להם את הקשרם המיתולוגי ב־1986. כירון, שהתגלה ב־1977 בין שבתאי לאורנוס, אומץ כמעט מיד כסמל לפצע ולתובנה שאדם מעביר הלאה מתוכו.

📈

אסטרולוגיה פיננסית ומחזורית

ארצות הברית שנות ה־1930 ואילך

טכניקות של אסטרולוגיה מדינית המיושמות על שווקים ומחזורי עסקים, תוך מעקב אחר מחזורי צדק ושבתאי, מפות אינגרס וליקויים. שיטות המסחר של ו. ד. גאן ומחקרה של לואיז מקווירטר מ־1938 על בורסת ניו יורק הם ספרי היסוד שלה, וטענותיה הן הקלות ביותר לבדיקה מול הנתונים.

📊

אסטרולוגיה סטטיסטית

צרפת מ־1955 ואילך

מישל ופרנסואז גוקלן ערכו מחקרי ענק על נתוני לידה ודיווחו כי אלופי ספורט בולטים נולדו בתדירות חריגה כאשר מאדים נמצא מעט מעבר לאופק או לרום השמיים. 'אפקט מאדים' עמד בחלק ממבחני השחזור ונכשל באחרים, והפולמוס בן שלושים השנים העניק לתחום אגף כמותי ומחקרי.

📜

התחייה המסורתית

ארצות הברית ובריטניה מ־1993 ואילך

פרויקט הינדסייט, שהחלו בו ב־1993 רוברט שמידט, רוברט האנד ורוברט זולר, תרגם את המקורות ההלניסטיים, הערביים והימי־ביניימיים לאנגלית. טכניקות קדומות כמו כת (מפת יום/לילה), שליטי שילוש ושליטי זמן נלמדות כיום לצד השיטות של המאה העשרים ולא במקומן.

הדמויות שעיצבו אותן

חמישה עשר אסטרולוגים, מתרגמים וחוקרים שעבודתם מניעה עד היום את הענפים שלעיל.

ויליאם לילי

1602–1681 אנגליה

חיבר ב־1647 את 'אסטרולוגיה נוצרית' (Christian Astrology), ספר הלימוד המקיף הראשון של התחום באנגלית, והפך את האסטרולוגיה ההוררית לבת־הוראה באמצעות פרסום ניתוחי מקרים מעשיים מתוך יומני הייעוץ שלו.

ז'אן-בטיסט מורן

1583–1656 צרפת

אסטרולוג מלכותי ופרופסור למתמטיקה שחיבורו 'אסטרולוגיה גאליקה' (Astrologia Gallica), שנדפס ב־1661 לאחר מותו, מהווה את ההגנה השיטתית והמעמיקה ביותר על האומנות שנכתבה בתקופתה.

פלצידוס דה טיטיס

1603–1668 איטליה

נזיר אוליבטני ומתמטיקאי ששיטתו לחלוקת בתים המבוססת על זמן הפכה, מאתיים שנה מאוחר יותר, לברירת המחדל באסטרולוגיה המערבית.

אלן לאו

1860–1917 אנגליה

תיאוסוף ומוציא לאור שהיטה את האסטרולוגיה לעבר ניתוח אופי וקארמה, ייסד את כתב העת 'אסטרולוגיה מודרנית' (Modern Astrology), והועמד פעמיים לדין באשמת הגדת עתידות.

איוונג'לין אדמס

1868–1932 ארצות הברית

הביאה את האסטרולוגיה לקהל אמריקני רחב באמצעות פגישות ייעוץ, ספרים ותוכניות רדיו, וזכתה ב־1914 במשפט תקדימי בניו יורק שהכיר בעבודתה כעיסוק מקצועי ומיומן.

מארק אדמונד ג'ונס

1888–1980 ארצות הברית

יצר ב־1925 את 360 הסמלים הסביאניים יחד עם המדיום אלסי וילר, וסיווג מפות לידה לשבע תבניות גיאומטריות כוללות המשמשות עד היום לקריאה ראשונית.

אלפרד ויטה

1878–1941 גרמניה

מייסד אסכולת המבורג, מחבר 'חוקים לתמונות פלנטריות' (Rules for Planetary Pictures), ומי שהציג את הגופים הטרנס-נפטוניים ההיפותטיים שאסטרולוגים אוראניים עובדים איתם עד היום.

ריינהולד אברטין

1901–1988 גרמניה

פיתח את הקוסמוביולוגיה מתוך שיטת המבורג וחיבר את 'שילוב השפעות הכוכבים' (The Combination of Stellar Influences), ספר היסוד ומרכז הידע לפענוח נקודות אמצע.

דיין רודהיאר

1895–1985 צרפת וארצות הברית

מלחין ופילוסוף ששילב בין אסטרולוגיה לפסיכולוגיה יונגיאנית והעניק לאסכולה ההומניסטית את ספר היסוד שלה ב־1936.

סירל פייגן

1896–1970 אירלנד

טען כי גלגל המזלות המערבי התנתק מקבוצות הכוכבים הממשיות עקב טעות היסטורית, והוביל את התחייה הסידרית במערב יחד עם דונלד ברדלי.

ג'ון אדי

1920–1982 אנגליה

ממייסדי האגודה האסטרולוגית של בריטניה ומחבר 'הרמוניות באסטרולוגיה' (Harmonics in Astrology), שניסח מחדש את ההיבטים האסטרולוגיים כגלי תדרים מספריים.

מישל גוקלן

1928–1991 צרפת

פסיכולוג וסטטיסטיקאי שמחקריו על נתוני לידה הניבו את 'אפקט מאדים' והגדירו את גבולות הדיון המדעי באסטרולוגיה במשך דור שלם.

ליז גרין

נולדה ב־1946 ארצות הברית ובריטניה

פסיכואנליטיקאית יונגיאנית ואסטרולוגית שספרה 'שבתאי' (Saturn) מ־1976 הגדיר מחדש את 'המזיק הגדול' הקלאסי כמשימה התפתחותית; ייסדה ב־1983 את המרכז לאסטרולוגיה פסיכולוגית.

ג'ים לואיס

1941–1995 ארצות הברית

פיתח את האסטרו*קרטו*גרפיה (Astro*Carto*Graphy) ב־1976 ויצר ענף שלם העוסק בהשפעת המיקום הגאוגרפי שבו אדם בוחר לחיות.

רוברט האנד

נולד ב־1942 ארצות הברית

חיבר ב־1976 את 'כוכבי לכת במעבר' (Planets in Transit), וסייע בהמשך להשיק את פרויקט הינדסייט ב־1993 כדי להשיב את המקורות העתיקים לשימוש באנגלית.

מהי אסטרולוגיה מערבית מודרנית

המונח מתייחס למסורות האסטרולוגיות שהתפתחו באירופה ובאמריקות מאז שאיבדה האומנות את מקומה באוניברסיטאות, החל מן המאה השבע עשרה ואילך. אין מדובר במערכת אחת סגורה, אלא במשפחה של אסכולות החולקות גלגל מזלות טרופי, חלוקה לשנים עשר בתים ואת אותם כוכבי לכת נראים, אך חלוקות כמעט על כל דבר אחר: האם כוכבי הלכת החיצוניים שולטים במזלות, האם היבטים הם זוויות גאומטריות או מספרי תדרים וגלים, האם מפה מתארת שרשרת אירועים או מבנה נפשי, והאם נטישת ספר החוקים הימי־ביניימי הייתה אובדן מצער או שחרור מבורך. להלן סקירה של אסכולות אלו לפי סדר הופעתן ההיסטורי.

המאה האחרונה של האומנות העתיקה

ספרו של ויליאם לילי 'אסטרולוגיה נוצרית' (Christian Astrology), שראה אור בלונדון ב־1647, מהווה את נקודת המפנה. היה זה ספר הלימוד המקיף הראשון של האומנות בשפה האנגלית, ולילי לימד בו דרך דוגמאות מנותחות מתוך יומני הייעוץ שלו: דג שנגנב, בעל שנעלם, או תוצאותיו של מצור צבאי. מתוכו צמחו שני תחומים מעשיים: האסטרולוגיה ההוררית, העונה על שאלה בודדת מתוך מפת הרגע שבו נשאלה, והאסטרולוגיה הבחירתית, המפעילה את אותו מנגנון בכיוון ההפוך כדי לבחור את העיתוי המיטבי לפתיחה בפעולה חדשה. בצרפת הקדיש ז'אן-בטיסט מורן עשרות שנים לחיבורו 'אסטרולוגיה גאליקה' (Astrologia Gallica), שנדפס ב־1661 לאחר מותו, והגן בשיטתיות על המערכת כולה מול מבקריה. באיטליה גיבש הנזיר האוליבטני פלצידוס דה טיטיס שיטה לחלוקת בתים המבוססת על הזמן שנדרש למעלה בגלגל לעלות, שיטה שהפכה כעבור מאתיים שנה לברירת המחדל ברוב תוכנות האסטרולוגיה המערביות. בתוך דור אחד לאחר שלושתם נדחקה האסטרולוגיה מחוץ לאוניברסיטאות ומחוץ ללוחות השנה הרשמיים, ובילתה את המאה השמונה עשרה כמסורת עממית.

שלושה כוכבי לכת חדשים

האומנות המסורתית נבנתה עבור שמים שבהם נעים שבעה גרמי שמיים בלבד, וכל כללי השליטות, הכתות (יום ולילה) והכבוד העצמי של הכוכבים התבססו על מספר זה. ואז השתנה המניין. אורנוס התגלה ב־1781, נפטון ב־1846, ופלוטו ב־1930. אסטרולוגים פירשו כל תגלית כחתימה סמלית של תקופתה, וקשרו את אורנוס למהפכות ולחשמל, את נפטון לצילום, להרדמה רפואית ולספיריטואליזם, ואת פלוטו לעידן האטום ולתנועות המונים. שיוכם של השלושה למזלות דלי, דגים ועקרב העניק למזלות אלה שליט נוסף ושבר את הסימטריה ההרמונית של המבנה הקלאסי. החלטה יחידה זו היא המקור למרבית המחלוקות הניטשות כיום בין אסטרולוגים מודרניים למסורתיים.

המפנה התיאוסופי

האסטרולוגיה שבה לדפוס בבריטניה דרך האגודה התיאוסופית. אלן לאו (שנולד בשם ויליאם פרדריק אלן) הצטרף אליה ב־1890 והקדיש את שארית חייו לעיצוב מחדש של האומנות סביב ניתוח אופי במקום ניבוי אירועים, כשהוא מציב את הקארמה ואת גלגול הנשמות כהסבר למבנה המפה. הוא בנה עסק משגשג לקריאות מקוצרות בדואר, ייסד את כתב העת 'אסטרולוגיה מודרנית' (Modern Astrology), וחיבר ספרי לימוד שהכשירו את שני הדורות הבאים. הוא גם הועמד פעמיים לדין באשמת הגדת עתידות. בעקבות המשפט השני ב־1917, היטה לאו את שפתו מחיזוי מוחלט לעבר נטיות ופוטנציאלים — תמורה שעיצבה את אופן כתיבתם של אסטרולוגים מערביים מאז ועד היום.

השמש בעיתונות היומית

באוגוסט 1930 ביקש העיתון 'סאנדיי אקספרס' מ־ר. ה. ניילור לכתוב טור על הנסיכה הטרייה מרגרט. מכתבי הקוראים זרמו בהמוניהם, העיתון ביקש עוד, ותוך שנים ספורות הפך הטור היומי לחלק בלתי נפרד מן העיתונות בעולם. הפורמט חייב תנאי אחד: לפעול על פי תאריך הלידה בלבד, עובדה המצמצמת את מפת הלידה כולה למזל שבו שוהה השמש. אסטרולוגיית מזלות השמש היא החלק היחיד בתחום שרוב האנשים נתקלים בו, ובו בזמן היא החלק שאסטרולוגים מקצועיים טורחים ביותר להתרחק ממנו. אין זה בית מדרש רעיוני אלא פורמט תקשורתי, אך הוא קבע במידה רבה מי יהיה קהל היעד של האסטרולוגיה.

החוגות הגרמניות

בין שתי מלחמות העולם בנו שתי אסכולות גרמניות את המפה האסטרולוגית מחדש מן היסוד. אלפרד ויטה, מודד קרקעות מהמבורג, הניח בצד את ההיבטים הקלאסיים לטובת נקודות אמצע — אמצע המרחק הרגיש בין שני כוכבי לכת — הנקראות כתמונות פלנטריות על גבי חוגה מסתובבת. הוא אף הציע ארבעה גרמי שמיים היפותטיים מעבר לנפטון, ופרידריך זיגגרון הוסיף עליהם ארבעה נוספים. בקרב דוברי אנגלית מוכרת אסכולה זו כאסטרולוגיה אוראנית. ריינהולד אברטין התחנך בשיטת המבורג אך צמצם אותה: ללא כוכבי לכת היפותטיים, עם שימוש מינימלי בבתים, ובעזרת חוגה בת 90 מעלות המרכזת יחד צמידות, ריבוע ומולות, כך שניתן לזהות היבטים מאתגרים במבט אחד. הוא כינה את שיטתו קוסמוביולוגיה, וספרו 'שילוב השפעות הכוכבים' (The Combination of Stellar Influences), שפורסם לראשונה ב־1940, משמש עד היום כמילון היסוד לעבודה עם נקודות אמצע.

רודהיאר, יונג והנפש

דיין רודהיאר היה מלחין ופילוסוף בטרם פנה לאסטרולוגיה, ונחשף לכתבי יונג בשלב מוקדם. ספרו 'האסטרולוגיה של האישיות' (The Astrology of Personality), שפורסם ב־1936, מתייחס לכוכבי הלכת כפונקציות של אישיות בתהליך התהוות ולא כגורמי סיבתיות חיצוניים, ומגדיר את שמונת מופעי מחזור מולד הירח שאסטרולוגים משתמשים בהם עד היום. רודהיאר כינה גישה זו אסטרולוגיה הומניסטית. שניים מרעיונותיו של יונג פיתחו אותה הלאה: הארכיטיפ, שהעניק לכוכבי הלכת משכן בתוך הפסיכולוגיה, והסינכרוניות (צירוף המקרים המשמעותי), שאפשרה לאסטרולוגים לתאר התאמה בעלת משמעות מבלי לטעון לקשר סיבתי פיזיקלי. ליז גרין, פסיכואנליטיקאית יונגיאנית ואסטרולוגית, הפכה את השיטה ליישומית בספרה 'שבתאי: מבט חדש על שטן ישן' (Saturn: A New Look at an Old Devil) מ־1976, כשהיא מפרשת את 'המזיק הגדול' הקלאסי כמשימה התפתחותית. המרכז לאסטרולוגיה פסיכולוגית (CPA), שהקימה יחד עם הווארד סספורטס ב־1983, הכשיר רבים מן האסטרולוגים המובילים בבריטניה ובארצות הברית.

מספרים, מפות ומחזורים

אותם עשורים הולידו אסכולות שפנו לכיוון ההפוך — אל עבר המדידה הכמותית. ג'ון אדי טען בספרו 'הרמוניות באסטרולוגיה' (Harmonics in Astrology) מ־1976 כי עדיף להבין מפה כמערך של גלים ותדרים ולא כאוסף זוויות: חלוקת המעגל במספר מסוים הופכת את משפחת ההיבטים הזו לצמידויות, כך שההרמוניה החמישית מדגישה קווינטילים (חלוקה ל־5) וההרמוניה השביעית ספטיליים (חלוקה ל־7). סירל פייגן ודונלד ברדלי פתחו במחלוקת אחרת מול גלגל המזלות עצמו, וטענו כי המערב התנתק מקבוצות הכוכבים הנראות עקב טעות היסטורית; היסט פייגן-ברדלי שפיתחו נותר הגדרת הסידרי הסטנדרטית בתוכנות מערביות. ג'ים לואיס הטיל ב־1976 את זוויות מפת הלידה על מפת העולם וכינה זאת אסטרוקרטוגרפיה (AstroCartoGraphy), ובכך הפך את שאלת המיקום הגאוגרפי לענף עצמאי. במקביל, האסטרולוגיה הפיננסית יישמה שיטות אסטרולוגיה מדינית על שוקי ההון ומחזורי המסחר, תוך מעקב אחר מחזורי צדק ושבתאי, מפות כניסת השמש לעונות (אינגרסים) וליקויים, כשמחקרי המסחר של ו. ד. גאן ועבודתה של לואיז מקווירטר מ־1938 על בורסת ניו יורק משמשים לה כספרי יסוד.

גופים חדשים ונשמות עתיקות

שתי תוספות מאוחרות שינו את תכולתה של המפה המודרנית. אלינור באך פרסמה ב־1973 לוח אפמריס עבור קרס, פאלאס, יונו ווסטה, והכניסה את ארבעת האסטרואידים הגדולים לשימוש שוטף, וספרה של דמטרה ג'ורג' 'אלות האסטרואידים' (Asteroid Goddesses) סיפק להם את המסגרת המיתולוגית ב־1986. כירון, שהתגלה ב־1977 במסלול שבין שבתאי לאורנוס, אומץ כמעט מיד כמייצג של פצע קיומי ושל הידע שאדם מלמד מתוכו. בד בבד לקחה האסטרולוגיה האבולוציונית את המפנה הפסיכולוגי צעד אחד מעבר לנפש האישית. ספרו של ג'ף גרין 'פלוטו: המסע האבולוציוני של הנשמה' (Pluto: The Evolutionary Journey of the Soul) מ־1985 ועבודותיו של סטיבן פורסט מאותן שנים קראו את המפה כתיעוד של בחירות עבר וכוונות בהווה, כשהם מציבים במרכז את פלוטו ואת צמתי הירח, ומדגישים כי המפה מתארת תנאים והזדמנויות ולא גזרות גורל חתומות.

העמדה במבחן מדעי

האסטרולוגיה המערבית המודרנית היא החלק בתחום שהועמד למבחן לעיתים הקרובות ביותר, שכן היא מנוסחת בשפה הנגישה למחקר סטטיסטי. מישל ופרנסואז גוקלן ערכו מחקרי ענק על נתוני לידה החל משנות החמישים, ודיווחו כי אלופי ספורט בולטים נולדו בתדירות חריגה כאשר מאדים חלף זה עתה מעל האופק המזרחי או רום השמיים. 'אפקט מאדים' שרד חלק מניסיונות השחזור ונכשל באחרים, והמחלוקת על אופן הרכבת המדגמים נמשכה שלושים שנה. ב־1985 פרסם שון קרלסון ניסוי כפול־סמיות בכתב העת Nature, שבו אסטרולוגים לא הצליחו להתאים מפות לפרופילי אישיות בשיעור העולה על המקריות; אסטרולוגים ערערו על מבנה הניסוי, והוויכוח נמשך. הפרשה כולה העניקה לתחום אגף כמותי ומחקרי שלא היה קיים בו קודם לכן.

התחייה המסורתית

התנועה החדשה ביותר באסטרולוגיה המערבית המודרנית היא דווקא תנועת שיבה. פרויקט הינדסייט (Project Hindsight), שהחלו בו ב־1993 רוברט שמידט, רוברט האנד ורוברט זולר, שם לו למטרה לתרגם את המקורות ההלניסטיים, הערביים והימי־ביניימיים לאנגלית, והחומרים שנחשפו שינו את הפרקטיקה מן היסוד. טכניקות עתיקות כמו כת (ההבדל בין מפת יום למפת לילה), שליטי שילוש ומערכות שליטי זמן — כגון פרופקציות שנתיות ושחרור גלגל המזלות (Zodiacal Releasing) — נלמדות כיום לצד השיטות של המאה העשרים ולא במקומן. ספרו של כריס ברנן 'אסטרולוגיה הלניסטית' (Hellenistic Astrology) מ־2017 מספק סקירה מקיפה של הידע ששוחזר. כתוצאה מכך, אסטרולוג מערבי בשנות העשרים של המאה הנוכחית עשוי לשלב בניתוח אחד את הכללים של תלמי יחד עם אוצר המילים הפסיכולוגי של רודהיאר.

כיצד לקרוא פרק זה

האסכולות שלעיל אינן שלבים בסולם, ואף אחת מהן לא ביטלה את קודמתה. אסטרולוג פעיל משלב לרוב שתיים או שלוש גישות בעבודתו: שואב את מושגי הכת ושליטי הזמן מן התחייה המסורתית, את נקודות האמצע מן האסכולות הגרמניות, ואת המסגרת הפסיכולוגית מרודהיאר ומגרין. היעזרו בכרטיסי האסכולות כדי להתחקות אחר שושלת רעיונית אחת מספרי היסוד שלה, ובדמויות המפתח שלהלן כדי לראות היכן נשזרים הקווים זה בזה. כל אסכולה, שיטותיה ואוצר המושגים שלה זמינים ב־52 השפות של המערכת האקולוגית של האקדמיה לטארוט.

שאלות נפוצות

כל המסורות האסטרולוגיות

פוסטים אחרונים

גלה את החוכמה העתיקה של קלפי הטארוט ופתח את סודות המסע הרוחני שלך. הבלוג שלנו הוא שערך להבנת הסימבוליזם העשיר, המשמעויות והיישומים המעשיים של קריאת טארוט.