The Sugar-Figure Man

סמליות ודימויים

הטארוט של בייג'ינג מעניק לקוסם מקצוע ודוכן. הוא איש דמויות הסוכר, 吹糖人, אומן רחוב ביריד של מקדש הנופח סוכר מותך לכדי דרקון שקוף, בשעה שילדים מתקהלים סביב עגלתו. אין מזבח, אין גלימה טקסית, אין שרביט מונף. הקסם כאן הוא מקצוע עובד, המבוצע בגובה העיניים ונמכר בעבור פן (fen) אחד.

הנשימה היא השרביט. במקום בו הקוסם הקלאסי מושך את אנרגיית השמיים מטה דרך יד מונפת, אומן זה דוחף אותה החוצה דרך ריאותיו, כך שהיצירה הופכת להשראה במובן המילולי: נשימה החודרת לחומר ומעניקה לו גוף. שובל האדים המסתלסל מהדרקון אל עבר חלקו העליון של הקלף מבצע את עבודת סמל האינסוף (למניסקטה) ממקומות אחרים. זה אינו סמל מרחף של נצח אלא עקבה נראית לעין של אנרגיה החוצה מן הבלתי-נראה אל תוך העולם.

הדרקון עצמו נלכד בין חוסר-צורה לצורה. נשימה חלשה מדי והוא קורס, חזקה מדי והוא מתפוצץ. הקלף מקפיא את רגע ההתגשמות, שהוא הלימוד כולו: כוח פירושו תזמון.

על העגלה הקטנה מונחים ארבעה מכשירים, באחד משני המקומות היחידים בחפיסה שבהם כל ארבעת סמלי הסדרות מופיעים יחד (המקום השני חבוי בפינות של קלף העולם, שם הפכו לעונות). גלגלת עפיפון מייצגת את סדרת העפיפונים, יסוד האש ויוזמה. ספל תה מייצג את ספלי התה, יסוד המים וקשרים. מכחול כתיבה מייצג את המכחולים, יסוד האוויר ומילים. מטבע נחושת בעל חור מרובע מייצג את המטבעות, יסוד האדמה ומשק הבית. הקוסם הקלאסי פוקד על היסודות מעל שולחן. כאן הוא מניע אותם על עגלת רוכל, משום שבבייג'ינג נעשה שימוש יומיומי ביסודות במקום לזמן אותם.

הילדים הם הקהל שעבורו אין מקום בקלף הקלאסי. פליאתם משלימה את הפעולה, והקומפוזיציה מכילה את שני חצאי העשייה בו-זמנית: עיני היוצר כמעט עצומות בריכוז, העיניים הצופות פקוחות לרווחה. מטבע הנחושת נוקב במחיר וגם ביסוד. הוא יוצר עולם מכלום ומוכר אותו תמורת פן אחד, והקלף מסרב לדרג את המעשה המקודש מעל למסחרי. שמיים עגולים, ארץ מרובעת, ושניהם נכנסים בכף יד. דגלונים של פסטיבל ממעל, נייר קראפט חמים מנומר בזהב, שטיפות דיו עמומות עם נגיעות אדום-ורמיליון וחותם אדום קטן בפינה מציבים את הסצנה בשפה החזותית של פנג זיקאי (Feng Zikai): קומץ קווי מכחול רגועים, היכן שהקוסמי מוצג מבעד לקטן ולאנושי.

משמעות הליבה

זהו קלף של מיומנות, של התחלות, ושל הרגע בו חומר גלם עדיין ניתן לעיצוב. איש דמויות הסוכר מציין שאתה כבר מחזיק בכל הדרוש כדי להגיע למטרה, ויותר מכך, המצב עדיין חם. עצב אותו כעת. המתן, והוא יתקשה מעצמו.

הוא המורה הראשון אותו פוגש העולה החדש (השוטה) לאחר שירד מהרכבת, ומה שהוא מלמד הוא הסתמכות עצמית מסוג קונקרטי מאוד: אדם עם מיומנות ועגלה יכול לבנות עולם. במקום שהקוסם הקלאסי מושך כוח ממישורים עליונים, האומן של בייג'ינג שואב אותו מנשימה, מאימון, ומהגוף. הרצון שלו אינו קוסמי, אלא מדויק וניתן לשחזור, נתון שנחשב בחפיסה זו למחמאה הגבוהה מכל. החוק ההרמטי מופיע מחדש במונחים של יריד: מה שנמצא בריאות הופך למה שנמצא ביד, והמצב הפנימי קריא בדמות המוגמרת.

משמעות במצב ישר

במצב ישר, הקלף מסמן חניכה, רצון אישי ווירטואוזיות שנראית חסרת מאמץ מאחר שתורגלה רבות. הוא עשוי להצביע על התחלה של מיזם, עסקה חשובה, הפגנה פומבית של כישרון או תקופה של פיתוח עצמי פעיל. העצה היא להשתמש במה שכבר מונח על העגלה: סליל עפיפון, ספל תה, מכחול כתיבה, מטבע. אלו כלים רגילים המפיקים תוצאות יוצאות דופן. עשה את עבודתך לעיני אנשים, שכן מיומנות המסתתרת היא מיומנות שמתנוונת.

באהבה. תקופה של חיזור פעיל, עם פלאים קטנים שנעשים במכוון עבור אדם מסוים אחד, בדומה לאופן בו האומן מעצב דרקון לילד ספציפי. הקלף מצביע על בן זוג הבונה חיבה במקום להכריז עליה: ההפתעה שמארגנים, המנה האהובה שנלמדת, המתנה הנכונה שמופקת כמו מאין. בתוך מערכת יחסים מבוססת, הקלף מבקש משניכם להמשיך ליצור דברים זה עבור זה. קסם אישי אינו ההפך מעומק כאשר הידיים שמאחוריו כנות.

בקריירה. מומחיות גלויה, השלב שבו תרגול פרטי הופך למוניטין ציבורי ועמיתים מתאספים סביב שולחנך כמו ילדים סביב העגלה. צפה למצגת, השקה, הדגמה חיה או ביצוע משימה מורכבת תחת התבוננות. הקלף מיטיב עם עבודה שמתגמלת זריזות כפיים ותזמון, ועשוי להביא לקידום שהורווח בזכות יכולת מוכחת או הזדמנות ללמד את מה שאתה יודע.

בפיננסים. הכנסה שמקורה במיומנות, מסחר פעיל, ושימוש חכם בהון קטן. המיזם כולו הוא עגלה, להבה, ושק של סוכר, והוא מכלכל אותו משום שהערך טמון בידיים ולא במלאי. זמן טוב למסחר במלאכה, לפעול באופן פומבי, לנהל משא ומתן או להשקיע בעוד התנאים נזילים. קבלת תשלום הוגן על מיומנות אמיתית אינה פחותת ערך מהקסם בחפיסה זו. היא הקסם המשלים את המעגל שלו.

בבריאות. האומנות נשענת על נשיפה אחת ארוכה ומבוקרת, ולכן הקלף מצביע על תרגילי נשימה, צ'יגונג, שחייה, שירה, וכלי נשיפה. שינוי גופני מגיע דרך טכניקה, תזמון, וקצב יציב במקום כוח גס. בענייני מראה חיצוני, מדובר במגע האומן: הצגה עצמית מחושבת, הנעשית בכישרון ועם מעט תיאטרון.

משמעות במצב הפוך

כאשר הקלף מופיע הפוך בפריסה, מדובר בנשימה חסרת צורה ובחום ללא תזמון. הסוכר התקרר במחבת, או שננשף חזק מדי והתפוצץ. הקלף מראה פוטנציאל שלא מומש, קושי להעניק רעיון גוף, מאמצים שקורסים בטרם התייצבו, והפגנת ראווה במקום תוכן. הוא יכול גם להעיד על רמאות וטריקים זולים: הבטחות המנופחות כמו בועות וחלולות בדיוק כמוהן. המופע נמכר במקום המלאכה.

הפתרון הוא לקחת צעד אחורה מהקהל ולחזור אל המחבת. כל מאסטר הרס מאה דרקונים בחצר אחורית כשאיש לא צפה. רכוש את המיומנות החסרה במקום להופיע סביב היעדרה.

באהבה. מתיקות ללא מהות. הדמות יפה, שקופה, וריקה, ונמסה עם בוא הגשם הראשון. מצב זה מרמז על שימוש בקסם אישי כטכניקה, בן זוג שמסנוור בשלב החיזור ונעדר בזמן קושי, או כריזמה המופעלת כדי לנווט ולנהל במקום לאהוב. הקלף יכול לתאר גם את השואל כמי שמבצע את מערכת היחסים כלפי חוץ עבור המשפחה והרשתות החברתיות במקום לחיות אותה. החזק את הדבר היפה אל מול האור וראה אם יש בו משהו בפנים.

בקריירה. פער בין מוניטין למלאכה. או שמומחיות אמיתית אינה נראית בדומה למאסטר הנופח דרקונים בסמטה ריקה, או שהייצוג מקדים את התוכן ואנשים מתחילים להבחין שהדמויות חלולות. פרויקטים מושקים בטרם התגבשו או מוחזקים עד שהם מתקשים ונסדקים. חזור לשלב ההתלמדות ללא בושה; הקהל יחזור מעצמו.

בפיננסים. כסף שנמס כמו סוכר בגשם. ייתכן שאתה מוכר לפני שהמיומנות מוכנה, מתמחר חסר את מומחיותך האמיתית מתוך ספק עצמי, או מבזבז את רווחי היום על מחיאות הכפיים של הערב. הון מתפזר על פני מיזמים שגובשו למחצה. במקרה הרע ביותר, הקלף מזהיר מפני הונאות ומשחקי ביטחון: הבטחות שקופות ונוצצות שאין בהן דבר מלבד אוויר חם.

בבריאות. גוף שמופעל על הופעה ועל סוכר, לפעמים באופן מילולי. אימונים מענישים לצורכי ראווה, דיאטות כאסח, ממריצים וממתקים שמתדלקים קצב שהגוף אינו יכול להחזיק. הנשימה קצרה, המאמץ תזזיתי, והתוצאות קורסות כמו דמות שנופחה יתר על המידה. הדבר עלול גם לסמן מראה חיצוני שמתוחזק בעוד הבריאות הפנימית נותרת מוזנחת.

הערות היסטוריות

הארכיטיפ שמאחורי קלף זה החל כאומן רחוב, וזו הסיבה שהקריאה של בייג'ינג יושבת קרוב יותר למקורותיו מאשר לשיאו הנסתר. בחפיסת ויסקונטי-ספורצה (Visconti-Sforza) משנת 1460 בקירוב, המיוחסת לבוניפציו במבו, הדמות היא גבר יושב המשחק בכוסות וכדורים. המסורת האיטלקית כינתה אותו איל בגאטו (Il Bagatto), הלהטוטן או נוכל השוק, ובמשחק הטארוקי הוא היה הפאגאט (Pagat), קלף השליט הנמוך ביותר. תחריטי מנטניה קוראים לדמות המקבילה ארטיקסאנו (Artixano), האומן, סמוך לתחתית ההיררכיה האנושית. הטארוט דה פריז מ-1625 בערך מקיף אותו בכלב, קוף וקהל קטן, והצרפתים התקבעו על השם לה באטלר (Le Bateleur). כליו אז היו קוביות, כוסות הימורים וסכינים, שהם ערכת העבודה של הונאת יריד.

התחייה של תורת הנסתר הצרפתית במאה התשע-עשרה, בהובלתו בעיקר של אליפז לוי, הפכה אותו למשהו אחר. הטארוט לוהק מחדש כחוכמה עתיקה מוצפנת, והקוסם הועלה לדרגת היבט של הרמס-תות. שולחן ההימורים הפך למזבח קדוש ואביזרי הרמאות הפכו לכלי נשק של היסודות. ארתור אדוארד ווייט ופמלה קולמן סמית השלימו את הטרנספורמציה כאשר ויליאם ריידר ובניו פרסמו את החפיסה שלהם בדצמבר 1909, והותירו את האדם המומחה ורב-החשיבות שרוב הקוראים מדמיינים היום.

הטארוט של בייג'ינג שומר על המשמעות המלאה של ריידר-ווייט לגבי רצון, שליטה והתגשמות, אך מחזיר את הדמות אל היריד שממנו הוציאו אותה אנשי תורת הנסתר. נופח הסוכר הוא מקצוע אמיתי עם קהל אמיתי ומחיר אמיתי, והחפיסה מתייחסת לכך כאל שדרוג ולא כאל הורדה בדרגה.

התאמות

מספר. הקלף הוא קלף הארקנה הגדולה I ונושא את המספר 1 בנומרולוגיה: התחלות, עליונות, אחדות. גוש אחד של סוכר ענבר הופך לדרקון, ונשימה אחת מפרידה בין חסר-הצורה לבעל-הצורה. האומן אינו עורך חזרות בפרטיות ואינו מקבל הזדמנות שנייה על אותה דמות. כל אחת מיוצרת פעם אחת, מול כולם. האות העברית ב' נושאת את הערך 2, המציג דואליות: היוצר והחומר.

אסטרולוגיה. מרקורי שולט בקלף, ודרכו במזל תאומים ומזל בתולה. מרקורי הוא אל הסוחרים, השליחים, והידיים המהירות, ואיש דמויות הסוכר הוא כל השלושה גם יחד: הוא סוחר ביריד, יצירותיו מעבירות שמחה מידיו לידי הילדים, ואצבעותיו נעות מהר יותר מהזמן שלוקח לסוכר להתקרר. מזל תאומים מספק שכנוע וכושר הסתגלות, מזל בתולה את הדיוק והשיטה של צעד-אחר-צעד. סוכר מותך, בדומה למוח מרקוריאלי, אינו ממתין.

יסוד. יסוד האוויר מופיע כאן באופן מילולי, מאחר שאמצעי היצירה הוא הנשימה עצמה. דרך העגלה הוא עוסק גם בכל הארבעה: גלגלת העפיפון היא אש, ספל התה מים, המכחול אוויר, מטבע הנחושת אדמה.

קבלה. הוא אוחז בנתיב ה-12 של עץ החיים, הגשר מכתר אל בינה. טקסטים עתיקים קוראים לזה "השכל הבהיר". המאסטר מתפקד כעדשה שקופה כך שהאור עובר דרכה ללא עיוות, ומשמעות האות ב' היא בית: בניית כלי קיבול שרוח חסרת צורה יכולה לשכון בו בבטחה.

כבוד יסודי (Elemental dignity). לצד סדרת המכחולים, סדרת האוויר של חפיסה זו, הזרם המרקוריאלי מתעצם והקריאה פונה לעבר מילים, הוראה, ומשא ומתן.

פרספקטיבה פסיכולוגית

מבחינה פסיכולוגית זוהי מיומנות שהופנמה כה עמוק עד שהיא נראית כמו משחק. הפרופיל מתמקד ברצון חזק המובע דרך יכולת ולא דרך כוח: הדחף להפוך רעיונות לדברים ממשיים, בתוספת קור הרוח לעשות זאת תוך כדי צפייה. משמעת עצמית מצטברת באופן סמוי על פני שנות עבודה במחבת, ומושקעת בפומבי, בקלילות, ובהומור. לביטחון עצמי מסוג זה יש רצפה איתנה, שכן הוא נשען על חזרתיות במקום על מצב רוח.

נקודות החוזק הן התמדה בעבודה עדינה ולא סלחנית, התזמון לפעול כשהחומר מוכן ולא כשהאגו מוכן לכך, ונוכחות מלמדת שפועלת ללא מתן הוראות. אחרים לומדים מעצם העמידה בקרבת מקום. אנשים כאלה מזהים הזדמנות במשאבים צנועים ושומרים על הסתגלות: אותו גוש סוכר הופך לדרקון, תרנגול או קוף, תלוי מי עומד מולם.

במצב חסר איזון, המופיע בולע את האומן. הביטחון הופך להפגנת ראווה לשמה, והאדם מתחיל להזדקק לפרצופים הנדהמים יותר מאשר לעבודה המוגמרת, תוך שהוא חותך פינות שאף קהל אינו יכול לראות ומפרש מחיאות כפיים כאימות. הסתמכות עצמית קיצונית מתקשה לכדי סירוב לשתף פעולה: אדם אחד, עגלה אחת, ללא שותפים. הצל של הטריקסטר (trickster) נשאר זמין, שכן ידיים כה מיומנות יכולות לרמות באותה שוטפות שבה הן יוצרות.

איש דמויות הסוכר על פני חפיסות

טארוט דה מרסיי. לה באטלר מחביא את סמל האינסוף שלו בקימורים של כובע רחב שוליים במקום להרחיף אותו מעל ראשו. הוא עומד ליד שולחן זמני בעל שלוש רגליים עם כוסות, מטבעות וסכינים, אוחז בשרביט ביד שמאל, ולעיתים קרובות מצויר עם שש אצבעות, סימן לכוחות שמעבר להישג יד אנושי רגיל. הרגל הרביעית החסרה מושכת את הצופה אל תוך הסצנה, וצמח קטן בודד בעל צורה יונית צומח לרגליו.

ריידר-ווייט-סמית. ווייט וסמית מציבים את האדם בגינה של ורדים אדומים וחבצלות לבנות, ידו האחת מונפת עם שרביט דו-קצוות והשנייה מורה כלפי מטה, כממחישה את האמרה "כעליונים, כך התחתונים". למניסקטה מרחפת מעל ראשו, חגורת אורובורוס מקיפה את מותניו, ושרביט, פנטקל, חרב וגביע מונחים על מזבח מוצק.

קראולי-תות. קראולי שינה את שם הקלף למאגוס, וליידי פרידה האריס ציירה אותו בין 1938 ל-1943. הדמות היא אנדרוגינית ודינמית, מג'נגלת ביסודות דרך חלל פתוח ללא כל שולחן, בעוד הקינוקפלוס, קופו של תות, לועג לו כתזכורת לכך שהאמת מתעוותת ברגע שהיא נכנסת אל תוך השפה.

מיקומה של בייג'ינג. קווי הדיו של פנג זיקאי ויריד המקדש מחליפים כאחד את הגינה, המזבח והריק הקוונטי. איש דמויות הסוכר הוא היחיד מבין הארבעה שיש לו לקוחות. מרסיי מעניק לארכיטיפ שולחן שהוא יכול לקפל, ווייט נותן לו שולחן שאינו מסוגל להרים, קראולי לוקח את השולחן לגמרי, ובייג'ינג שמה לו גלגלים. ארבעת הכלים של היסודות שורדים את המעבר אך מגיעים כסחורה וכציוד, וזוהי הנקודה שאותה מעבירה החפיסה באשר למקום בו הקסם חי באמת.

בשילוב והקשר

הקלף שואב את הגוונים שלו מהחברה בה הוא נמצא. למול קלף הכוהנת הגדולה זוהי עשייה חיצונית, פעילה ומילולית, היכן שהיא ידיעה פנימית, קולטת ושקטה. מאסטר שלם משתמש באינטואיציה שלה כדי להחליט מה צריך להיווצר, וברצון שלו כדי לבצע את ה'איך'. למול קלף המרכבה, ההבדל הוא בשלב ולא בסוג: איש דמויות הסוכר הוא הרגע של הכוונה ועיצוב החומר בפעולה רציפה אחת, בעוד שהמרכבה היא השחיקה הארוכה של התנופה שבאה לאחר מכן.

יחד עם סדרת המכחולים, הצד המרקוריאלי והאווירי מתגבר והקריאה מצטמצמת לתקשורת, הוראה, ואינטלקט. יחד עם סדרת המטבעות היא פונה לעבר מטבע הנחושת שכבר מונח על העגלה: פרנסה, תשלום הוגן, ומסחור של מלאכה. לצד קלפי מערכות יחסים, הוא נקרא בדרך כלל ככוח אישי במקום כגורל משותף, מאחר שהאנרגיה שלו היא אינדיבידואלית מטבעה. בעמדת אתגר או כשהוא הפוך, צפה לצל של יריד שעשועים: ההפגנה מסנוורת בשעה שהתוצאה המוגמרת נמסה.

ישנו דבר נוסף שקלפים שכנים שואבים החוצה לא פעם. דרקון הסוכר ייאכל בטרם תשקע השמש, והאומן מכין אותו בכל זאת בריכוז מוחלט. מיומנות בחפיסה זו היא הביצוע המושלם של הפעולה הנוכחית, לא ייצורן של אנדרטאות.