אביר המטות

דימויים וסמליות

סוס ערמוני מתרומם על רגליו האחוריות, פרסותיו הקדמיות מנותקות לגמרי מן הקרקע, נתפס באמצע זינוק. במקום שבו אביר המטבעות יושב על סוס עבודה נטוע ואביר הגביעים מתקדם בקצב מדוד, הסוס הזה באוויר. התנופה כבר עקפה את הזהירות. הדימוי הוא מיזם שהתחיל לפני שרוכבו היה מוכן במלואו, והוא נושא אזהרה שקבורה במציאות של ימי הביניים: אביר בשריון כבד שנופל מסוס מתרומם עלול להימחץ תחת המתכת שלו עצמו. לרוכב הזה כישרון עצום והוא רוכב תמידית על סף האסון.

הוא לבוש צהוב וכתום, צבעי האש ומקלעת השמש, ונוצות אדומות פורצות מקסדתו וממפרקי זרועותיו ומתנפנפות לאחור, כך שהוא נראה עטוף בלהבה. הוא מניף מטה חי שקצהו מלבלב בעלים ירוקים, מורם בזווית תוקפנית כמו רומח. פרט מסגיר יושב לרגליו: נעליו אינן תואמות. הקריאה להרפתקה הכתה בפתאומיות כזאת שהוא זינק אל האוכף בלי לצייד את עצמו כראוי, ובכל זאת הוא אימתני, שכן כוחו בא מאש פנימית ולא מציוד.

סלמנדרות, יצורי האש האלכימיים, רצות על פני הטוניקה שלו, מעוקלות אך פתוחות, ופיותיהן טרם מגיעים אל זנבותיהן. המעגל הפתוח הזה מסמן פוטנציאל גולמי ולא כלוא שטרם מצא את גבולו, בשונה ממלך המטות, שסלמנדרותיו נושכות את זנבן בטבעת סגורה של שליטה. מאחוריו חולפים בטשטוש מדבר חום וחשוף ושלוש פירמידות רחוקות, השאפתנות האקזוטית של הסדרה נסוגה במהירות מפני שהוא נע מהר מכדי להביט.

משמעות הליבה

אביר המטות הוא מנוע התנופה הטהורה של הטארוט, הרגע שבו הניצוץ הפנימי של האס הופך לפעולה גופנית תקיפה ולא פעם אימפולסיבית. אמונת היסוד שלו היא שהפעולה עצמה מייצרת בהירות ושהמסע חשוב מן היעד. הוא בוטח במהירות, מתייחס לחיים ככיבוש שיש להסתער עליו, ומעדיף לזוז ולתקן כיוון על פני להמתין לוודאות.

שחר הזהב כינה אותו אדון הלהבה והברק, מלך רוחות האש, והעניק לו את המטען היסודי המרוכז ביותר בחפיסה: אש של אש. האש הכפולה הזאת היא מתנתו וסכנתו. הוא היזם החזוני וההרפתקן חסר הפחד כשהלהבה מכוונת, והוא שובל של פרויקטים לא גמורים ושל גשרים שרופים כשהיא בוערת חם מדי. כל ערכו הוא האומץ להפסיק לדבר על רעיון ולעלות סוף סוף על הסוס.

משמעות במצב ישר

במצב ישר האביר מסמן שנדרשת פעולה נועזת ונחרצת. האדם שנושא את האנרגיה הזאת מגנטי וחיוני, מוביל בהתלהבות מדבקת וחסר סבלנות לשגרה ולהיסוס. הוא כן עד כדי תוקפנות ואינו משחק משחקי מוח, והוא בדיוק מה שהוא נראה. כשהוא כועס האש מתלקחת מיד והמילים באות בחיפזון, ואז הכעס חולף ונשכח. הלקח הוא לבטוח באינסטינקט יותר מאשר בהתלבטות אינסופית, אך בתנאי אחד: בדקו את הכיוון לפני שאתם מאיצים, מפני שהסיכון הגדול שלו הוא מהירות בלי כוונת.

באהבה. משיכה גופנית שאי אפשר להכחיש ומרדף פעיל אחרי ניצוץ, מהיר ומלא מחוות דרמטיות וכנות. הכימיה מרגשת. המלכוד הוא שהיא בנויה למרדף יותר מאשר לדרך הארוכה, ולכן היא זקוקה למאמץ מודע להאט אם היא אמורה להחזיק.

בקריירה. אחד הקלפים המבשרים טובות בחפיסה לקידום מהיר. הוא מיטיב עם כריזמה, מכירות, בידור ויוזמה עתירת אנרגיה, ופס הקשת שבו קושר אותו להצלחה בלימודים, במחקר ובהוראה. העצה היא לקבל את התפקיד הנועז ולהסתער.

בכספים. הימורים נועזים שנשענים על אינטואיציה אמיתית, אך בלי יציבות ארצית מתחת. ווסתו את קצב ההשקעה ותכננו בקפידה, מפני שקצב השריפה עלול לעקוף את ההכנסות.

בבריאות. חיוניות ודחף גבוהים, אנרגיה שמבקשת פורקן גופני, לצד אזהרה לקיים את האש ולא להוציא את כולה בספרינט הראשון.

משמעות במצב הפוך

במצב הפוך האש הופכת הרסנית או כבה. הוא נקרא ככולו חום בלי אש של ממש, אדם או מצב שמגיע בעוצמה מדהימה ודועך באותה מהירות, כולו הבזק בלי המשך. פרויקטים ננטשים משעמום ברגע שההתרגשות הראשונית שוככת, והתשוקה מחמיצה לרגזנות ולכעס אימפולסיבי. במקרה הגרוע הוא מורד למען המרד עצמו, פטפטן גדול בלי משמעת מאחורי ההצהרות הגדולות.

באהבה. הצל הידוע לשמצה ביותר ברשת, השחקן. הצפת אהבה שמציפה בן זוג חדש בהבטחות לוהטות, ואחריה היעלמות פתאומית בלי הסבר. הוא נמנע מאחריות רגשית מפני שהוא רואה בצרכיו של אדם אחר נטל על חירותו, ובשאלות של סודיות הוא סימן מובהק לעין נודדת שרודפת אחרי סיפוק מיידי.

בקריירה. עזיבה מהירה מדי מתוך תסכול, או דחיפה כה חזקה שהפרויקט מתרסק לפני שהוא נוחת. האנרגיה מתפזרת ושום דבר מוחשי אינו נעשה.

בכספים. הוצאה אימפולסיבית והימורים פזיזים, קצב שריפה בלי בלמים.

בבריאות. שחיקה ודלדול, הסיבולת והדחף של הקלף הישר שנשטחו.

השאלה המועילה בהיפוך היא אם הצרה היא עודף מהירות בלי כיוון או אובדן מוחלט של כוונה ושל מוטיבציה.

הערות היסטוריות

בטארוט מרסיי הדמות היא אביר האלות, פורץ דרך שמושרש באנרגיית הטבע ומונע מתשוקה, מלא התלהבות צעירה ודל בשליטה. המסורת הישנה ההיא קראה עם קלפים מספריים ובלי מצב הפוך, ולכן ביטויו האימפולסיבי נשלף דרך צבע ונומרולוגיה ולא דרך קלף שהתהפך.

שחר הזהב בנה מחדש את החצר על קבלה ואסטרולוגיה בשלהי המאה ה-19, ובעקבות זאת נוצר פילוג מתמשך בין שניים מחבריו. ווייט שמר על שמות ימי הביניים מלך, מלכה, אביר ונער לחפיסת ריידר-ווייט-סמית, ולכן הדמות הרכובה והדוהרת היא אביר המטות ומייצגת את כוחו הפתאומי של היסוד. קראולי סידר מחדש את הדרגות כאביר, מלכה, נסיך ונסיכה. אביר המטות הרכוב שלו הוא מקבילו של הקלף הזה, נושא את אותו טווח דקאנים ואת אותה אש של אש, אף שהוא מוביל את החצר שלו בעוד האביר של ווייט מדורג שלישי. הקלף שהסידור מחדש באמת מזיז הוא מלך המטות של ריידר-ווייט-סמית, שמקבילו בתות (Thoth) הוא נסיך המטות ונקרא כאוויר של אש. זו הסיבה שהשוואה בין שתי השיטות מעלה תוויות יסודיות וקבליות סותרות למה שנראה כאותו קלף.

רוב הקוראים בני זמננו עובדים לפי הקו של ריידר-ווייט-סמית, שבו אביר המטות הוא אש של אש, מיושר עם היו״ד של השם המפורש ועם חכמה, נקודת המוצא של האנרגיה הפעילה בעץ החיים.

התאמות

דרגה. אביר, הממד הרכוב, הפעיל והנפיץ של הסדרה. בשיטה הזאת כל אביר הוא החלק האשי של היסוד שלו, ולכן אביר המטות הוא אש שפועלת על אש.

אסטרולוגיה. הוא מגשר בין שני מזלות ושולט מן המעלה העשרים של עקרב ולאורך שני הדקאנים הראשונים של קשת, בערך 12 בנובמבר עד 12 בדצמבר. שורש העקרב מעניק לו צל נסתר של פנטזיה אובססיבית ושל עוצמה שמתבשלת ונעצרת לפני הפיצוץ, והמעבר אל קשת המשתנה משחרר את הלחץ הזה למהירות פזיזה שמחפשת אמת.

יסוד. אש של אש, הריכוז היסודי העז ביותר בחפיסה, הבזק הברק הראשוני והשריפה השואגת בקיצוניותם.

קבלה. האבירים שייכים לאצילות, העולם הגבוה ביותר של רוח טהורה, וייחוס האש של אש קושר אותו ליו״ד של שם ההוויה ולחכמה, ראשית ההתעוררות של הבריאה. הוא ראשיתו המוחלטת של הכוח הפעיל.

כבוד יסודי. כאש כפולה הוא מעצים כל קלף מטות וכל קלף חצר של מזל אש שלצדו, מזרז את החרבות האווריריות לפעולה מהירה יותר, ומתנגש בעוצמה עם הגביעים המימיים והמטבעות הארציים שהיו מאטים אותו.

נקודת מבט פסיכולוגית

אביר המטות הוא החלק בנפש שמפסיק סוף סוף לתכנן ופועל. הוא ההרפתקן והפוחז, הרודף הנלהב שמתייחס להיסוס כאל סוג של מוות. הניגודים הקיצוניים שבו באים היישר מן האסטרולוגיה שלו: הוא נושא את העוצמה הרגשית ואת הסודיות של עקרב ומוציא אותן לפועל במהירות הנמהרת והפילוסופית של קשת, פתאומי ועז מפני שהוא עובר ממים עמוקים אל להבה גלויה.

בריאותו כדמות תלויה כולה בכוונת. בלי שליטה האש מובילה לשחיקה, לרצף כאוטי של דברים שהתחילו ונזנחו. עם מעט כיוון מודע, אותה אש עצמה נושאת אדם לגבהים שהליכה אטית וזהירה לעולם לא תגיע אליהם. תורתו האמיתית של הקלף אינה לכבות את הלהבה מחשש להיכוות, אלא לבנות מבנה חזק דיו כדי להכיל אותה. הוא מוכיח שהסתערות ראש בראש היא לפעמים הדבר היחיד שמסוגל לשבור את האינרציה הכבדה של הקיים, ושלאומץ לזוז לפני שהוודאות מגיעה יש ערך של ממש.

אביר המטות בחפיסות שונות

טארוט מרסיי. אביר האלות הוא רוכב פשוט ופחות דרמטי מן הגרסה המודרנית, נער סקרן ורב עוצמה שאוסף משאבים למטרות מיידיות, כולו אנרגיית מטות יסודית של פעולה בלי משמעת מובנית.

קראולי ותות. אביר המטות הרכוב של קראולי הוא מקבילו של הקלף הזה, וחולק איתו את טווח הדקאנים ואת האש של אש. שתי החפיסות נחלקות על הדרגה ולא על התוכן: האביר של קראולי מוביל את החצר שלו, ואילו זה של ווייט מדורג שלישי אחרי המלך והמלכה. הדמות שההזזה מעתיקה היא המלך של ריידר-ווייט-סמית, שנענה בנסיך המטות של תות, שכותרתו נסיך מרכבת האש והוא נקרא כאוויר של אש, היישום השכלי של היצירתיות במקום שבו אוויר ואש נפגשים ומתפשטים.

חפיסות מודרניות. גרסאות בנות זמננו שומרות על הסוס המתרומם ועל תחושת ההסתערות ומעצבות מחדש את אביר ימי הביניים אל תוך עולמן, מקצתן כרוכבים ממש ואחרות ככל דמות שנתפסת בעיצומה של קפיצה לפני הבטה. הסלמנדרה והנוצות הבוערות חוזרות כסימניה של אש לא מזוקקת בתנועה.

בשילוב ובהקשר

את אביר המטות מודדים בצורה הטובה ביותר מול שאר האבירים, שכל אחד מהם מוסר את היסוד שלו בתנועה. הוא אינו מנתח את הסיכון כמו אביר החרבות, אינו מרומם את המסע כמו אביר הגביעים, ואינו ממתין ליסוד מוצק כמו אביר המטבעות האטי. הוא פשוט הולך אחרי גחמותיו, ומחליף אמינות ועומק רגשי באומץ בלתי מסונן.

בקריאות על בגידה הופכת אותו התשוקה האימפולסיבית שלו לסמן שכיח של בוגד, וצירופים מסוימים מחדדים זאת. עם המגדל הוא הגילוי הפתאומי והנפיץ של רומן. עם שלוש חרבות, חמש חרבות או עשר חרבות הוא שברון לב ותוצאות זדוניות. עם חמישה גביעים או שמונה גביעים הבגידה מסתיימת בנטישה רגשית או בהליכתו אל תשוקה חדשה, ועם הירח או שבע חרבות הבגידה מוסתרת באופן פעיל.

בשאלות של פיוס הוא בוטה. במצב הפוך, ובמיוחד לצד ארבעה מטות הפוכים, הוא לא נחרץ, סיום אימפולסיבי שנשאר. במצב ישר עם הנאהבים הוא אומר שהאדם חוזר, אך מהר ומתוך תשוקה גופנית וריגוש של כיבוש מחדש ולא מתוך רצון מבוסס לתקן, ולכן הבעיות המבניות הישנות בדרך כלל נשארות.