השמש

דימויים וסמליות

שמש גדולה בעלת פנים אנושיות שלוות ממלאת את חלקו העליון של הקלף ושופכת אור על ילד עירום הרוכב על סוס לבן. עירומו של הילד הוא תמימות וחופש, שכן דבר אינו יכול להסתתר באור המסנוור הזה, והנוצה האדומה בשיערו היא אותה נוצה ממש שחובש השוטה, סימן שמסעה הארוך של הארקנה הגדולה חזר אל הפליאה, והפעם הוא נושא חוכמה. הסוס נרכב ללא אוכף וללא מושכות: אנרגיה סולארית טהורה, והדחפים החייתיים נישאים עכשיו ברצון במקום להילחם בהם.

בידו של הילד מתנופף דגל אדום גדול לחיוניות, כוח החיים המנצח את הקיפאון של הקלפים שקדמו לו. לאורך חומת לבנים נמוכה מאחוריהם פורחות ארבע חמניות ענקיות. החומה מסמנת את גבול העולם המוכר, וארבעת הפרחים נקראים כארבע הסדרות וארבעת היסודות הפונים אל המרכז הסולארי.

יש קוראים הסופרים עשרים ואחת קרניים נפרדות היוצאות מהשמש, אחת לכל אחד משאר קלפי הארקנה הגדולה. בכך שהיא משאירה את עצמה מחוץ למניין, השמש מכריזה על תפקידה שלה: היא האור שמאיר כל חלק אחר בסיפור האנושי.

משמעות הליבה

השמש היא שמחה, הצלחה, חיוניות והארה, והיא יושבת סמוך לסוף הארקנה הגדולה כמעין שיבה הביתה. אחרי קריסת המגדל, התקווה השברירית של הכוכב והערפל של הירח, היא המוח המודע שגובר סוף סוף על פחדי הלא-מודע ואשליותיו, איפוס פסיכולוגי אל הבהירות.

אבל היא יותר מאושר פשוט. השמש היא אמת מסנוורת וסדר קוסמי, ואורה אינו מבחין: הוא נופל על היפה ועל המכוער כאחד. חומה נותן חיים, ואותו כוח עצמו יכול לחרוך, והקלף מבקש מהשואל להביט במציאות בדיוק כפי שהיא, בלי צל מנחם להסתתר בו. הנומרולוגיה שלו משרטטת את הקשת כולה: תשע עשרה מצטמצם לעשר ואז לאחד, שיבה אל העצמי המאוחד של הקוסם, תמימות השוטה שהושבה כשמחזור שלם של חוכמה מאחוריה.

משמעות במצב ישר

במצב ישר השמש היא מהקלפים המבשרים טובות ביותר בחפיסה, תקופה של בהירות, חום ואושר אמיתי. היא מעודדת את השואל לצאת מהצללים ולתפוס את מקומו הראוי בלי צניעות מזויפת.

באהבה. חום והזנה הדדית לא מסובכת, מערכת יחסים שמרגישה קלה ונקייה מאג'נדות נסתרות, ומושרשת בהערכה עצמית בריאה ועצמאית. לרווקים היא מצביעה על דינמיקה חדשה, נועזת ומשועשעת, ומייעצת להם לפלרטט ולהפסיק להתייחס לחיפוש כאל עבודה רצינית כל כך.

בקריירה. נראות גבוהה והכרה ציבורית. התרומה שלכם מבוקשת והאור המיוחד שלכם נחוץ, אז קבלו את המחמאות. מבחינה כספית היא מצביעה על שפע ועל תשואה אמיתית, עבודת הכנה שעומדת להשתלם.

בכספים. שגשוג ותשואה חיובית על מאמץ שכבר הושקע.

בבריאות. חיוניות גופנית חזקה והחלמה מהירה. זהו אחד הסימנים החזקים ביותר בחפיסה לפוריות וללידה, במיוחד לצד הקיסרית או אס המטות, והוא נושא קונוטציות של הנאה ושל שחרור.

משמעות במצב הפוך

במצב הפוך השמש שומרת על ליבתה הבהירה, אבל האנרגיה חסומה או מופנית לכיוון הלא נכון. השמש עדיין זורחת; ענן פשוט נע לפניה לזמן מה.

לרוב פירושה ירידה זמנית בביטחון או הצלחה שמתעכבת, החופש שהשואל רוצה טרם הגיע. היא יכולה להעלות פצעי ילד פנימי שמקשים לקבל שמחה, כך שגם ניצחון ברור נשאר בלי חגיגה משום שהאדם מחכה שהמכה הבאה תנחת. היא מצביעה גם על הצגת שמחה, פנים מאושרות שלובשים מעל סערה אמיתית, האופטימיות החלולה שקוראים מודרניים מכנים חיוביות רעילה. והיא נושאת את אזהרתו של קראולי שבלי מים השמש יוצרת מדבר: חשיפת יתר, אגו שתפח עד כדי להתיש את כל הסובבים, אות לעבור לצל ולנוח.

באהבה. חלוקה לא שוויונית של אופטימיות, טינות חבויות, או קושי ליהנות ממערכת יחסים שהיא למעשה בסדר.

בקריירה. הכרה מתעכבת, תחרות לא בריאה ועומס נפשי שגולש לשחיקה.

בכספים. אופטימיות מופרזת שמעוורת את השואל לסיכון אמיתי, דחיפה לבדוק שוב את ההנחות במקום לסמוך על ביטחון עיוור.

בבריאות. אנרגיה נמוכה וצורך במנוחה אמיתית, תשישות של מי שמציג בריאות במקום לחיות אותה.

הערות היסטוריות

קלפי השמש המוקדמים ביותר היו קלאסיים לחלוטין. בחפיסת ויסקונטי-ספורצה מסביבות 1475 פוטו מכונף ועירום רוכב על ענן ומחזיק מעל ראשו מסכה זוהרת של הליוס, השמש היוונית-רומית בהאנשתה, שמוזגה עם אפולו. חפיסת סולה-בוסקה מסביבות 1491 עטפה את הקלף בלמדנות הומניסטית ואלכימית לעילית משכילה.

טארוט מרסיי קיבע את הדימוי שהחזיק ארבע מאות שנים: דיסקת שמש מסיבית מעל שני ילדים כמעט זהים העומדים לפני חומת לבנים נמוכה. התאומים נושאים הדים של קסטור ופולוקס ושל מזל תאומים, החומה מסמנת גן נעול, גן מוגן שבו התמימות יכולה לשחק, וטיפות לחות הנמשכות מעלה אל השמש מייצגות את העבודה האלכימית של הזיקוק. ענף שקט יותר של המסורת היה זה שהכריע בסופו של דבר: חפיסת ויוויל הנידחת מסביבות 1650 החליפה את התאומים בילד עירום יחיד על סוס חיוור האוחז בדגל. שחר הזהב שמר על התאומים והפך את הטיפות הנושרות לאותיות יו״ד עבריות, אבל ווייט חזר אל הילד הרוכב של ויוויל לקלף ריידר-ווייט-סמית של 1909.

התאמות

מספר. XIX, תשע עשרה, שמצטמצם תחילה לעשר וקושר את השמש לגלגל המזל כאוקטבה גבוהה יותר של מחזוריו, כאלה שנשלטים ולא רק נסבלים, ואז לאחד, העצמי המאוחד של הקוסם, הקשת שהושלמה.

אסטרולוגיה. השמש עצמה, ומזל אריה, האש הקבועה של ביטחון, יצירתיות, נדיבות ואהבה תיאטרלית בגלוי לנראות. הוא שולט בבית החמישי של משחק, שמחה וביטוי יצירתי, אנרגיה קורנת ומופנית החוצה מול הירח המופנה פנימה שממש לפניו.

יסוד. אש, החום והחיוניות שנותנים חיים וגם, כשאין להם רסן, חורכים.

קבלה. האות העברית היא רי״ש, "ראש" או "פנים", המוח המודע הפונה אל המציאות פנים אל פנים. נתיבה הוא השלושים, היורד מהוד (השכל) אל יסוד, שספר יצירה מכנה "שכל כללי", המוח האוסף את אור התבונה ומשתמש בו כדי לייצב את דימויי התת-מודע הכאוטיים. שחר הזהב כינה את הקלף "אדון אש העולם".

תזמון. קיץ, ואור היום המלא. כשאלה של כן או לא הקלף הוא כן מובהק וחד-משמעי.

נקודת מבט פסיכולוגית

השמש היא שילובה מחדש של נפש שהקלפים הקודמים פירקו, החלקים המפוחדים והמפוצלים הנאספים שוב תחת אמת אובייקטיבית, ושיבה אל פליאת הילד הפנימי הנושא עכשיו את חוכמת המסע כולו. קוראים מודרניים, עם זאת, מתעקשים על הקצה הקשה יותר של הקלף. במקום שבו אוקולטיסטים ויקטוריאניים ראו רק חסד עדין, הפרקטיקה העכשווית קוראת גם אור חריף, בוהק צורב שמכלה אשליות נוחות כדרך שאש שיווה שורפת את המאיה. אם אדם הסתתר בהונאה עצמית, השמש חושפת אותה לאור היום, בין שהגילוי נעים ובין שהוא הרסני.

לכן צילו של הקלף מתיישב במדויק עם חיוביות רעילה, הצו של "רק ווייבים טובים" שמבייש כאב אמיתי ומגרש אותו מהחדר. אגו סולארי יכול לגדול עד כדי לחנוק את הניואנס הרגשי של כולם בשם עליזות כפויה. המקרה הנוגע ללב ביותר הוא משיכת השמש בעיצומו של דיכאון, שמרגישה כלעג עד שקוראים אותה נכון: הקלף חושף את השקר שהחושך נצחי, מתעקש שהשמש עדיין בוערת מעל שכבת העננים גם כשאינכם מרגישים אותה, ומבקש סבלנות רדיקלית בזמן שהשחר פורץ את דרכו חזרה.

השמש בחפיסות שונות

טארוט מרסיי. הסטנדרט האירופי הוותיק מראה שני ילדים לפני חומת לבנים תחת שמש ענקית רבת קרניים, תאומי מזל תאומים בגן מוקף חומה של תמימות, עם טל אלכימי העולה אל האור.

קראולי-תות. קראולי וליידי פרידה האריס קושרים את הקלף לזרם הסולארי-פאלי ולהתגלמות הרצון האמיתי, תכליתו האותנטית של היחיד. הוא שומר על שמחתו ועל פריחתו אבל מחדד את האזהרה, ומוסיף את הסייג שבלי עומק המים השמש רק תיצור מדבר, ומכנה את היהירות ואת השאננות כסכנתו האמיתית של הקלף.

חפיסות מודרניות. טארוט רובין ווד מפנה את החמניות אל הילד במקום אל השמש, כך שהילד הפנימי שהתעורר מאפיל על הכוכב שמעליו. אחרות עונות לתלונה מעשית: קוראים שאינם נוחים עם "הילד העירום על הסוס" המסורתי פונים לחפיסות כמו Light Seer's או Healing Light Tarot, שנושאות את השמחה הסולארית דרך רגש, צללית ודמויות לבושות.

בשילוב ובהקשר

השמש נקראת בצורה הנקייה ביותר מול הירח, היושב ממש לפניה. הירח הוא ערפל, פנטזיה ופחד ממה שמסתתר בחושך; השמש היא אור היום שממיס את הפנטזיה הזאת, וכשהם נמשכים יחד הם מראים לרוב אשליה שנקלפת כדי להגן על חיוניות הליבה של השואל. היא גם משלימה את קשת ההחלמה, כשאחרי קריסת המגדל והתקווה השברירית של הכוכב מגיעה בהירות מלאה ומחממת.

הופעתה המסובכת ביותר היא בשאלות על פיוס, שעליהן מתווכחות קהילות הקוראים בלהט. למרות המוניטין הזוהר שלה, בפריסה של מערכת יחסים שנשברה השמש פועלת לא פעם כבהירות אכזרית ולא כאיחוד. היא יכולה לומר שהשואל מוצא אושר אמיתי רק כשהוא ממשיך הלאה לבד, אחרי שראה סוף סוף את ערכו שלו, או שאיחוד מתלקח בשמחה ואז אותו אור חריף חושף כל בעיה לא פתורה שסיימה את הקשר מלכתחילה. לצד קלף כמו מלך המטות היא יכולה להראות אקס שנהנה בשמחה מחירותו בלי כל רצון לחזור.

בהקשרים בהירים יותר הקריאה פשוטה. כתוצאה היא מבטיחה שמחה והכרה, ובשאלת פוריות, במיוחד עם הקיסרית או אס המטות, היא מהסימנים החזקים ביותר בחפיסה להיריון בריא.