רונות: שבוע המתחיל ביום שני, 21 בספטמבר

אלגיז היא אגמון האיילים, והשיר האנגלו-סקסי מדייק לגביו: הוא גדל בביצה, פוצע באכזריות, וצורב בדם כל לוחם שאוחז בו. הרונה היא משמר שפוצע את כל מה ששולח יד לעברך. השבוע אתה מוגן, ולהגנה הזו יש חוד. משהו או מישהו שינסה לאחוז בך ייחתך בעצם הניסיון, ואינך צריך לעשות דבר כדי שזה יקרה מלבד לעמוד במקום שבו אתה עומד. ההוראה היא לא לצאת לחפש את היד. האגמון אינו צד. הוא צומח בביצה שלו, חד, ומניח לביצה להיות האזהרה.

איר היא עץ הטקסוס בפוטהארק הצעיר, והשירים הנורדיים מפרשים אותה כקשת: הירוק ביותר שבעצי החורף, שמתפצפץ כשהוא בוער. קשת היא מתח אגור, דרוך, מוחזק, שטרם שוחרר. השבוע אתה דרוך. משהו נמשך לאחור ומוחזק במתיחה מלאה, וכל המיומנות היא בהחזקה. אל תשחרר מוקדם כדי להקל על העומס, ואל תוריד אותה כי זרועך עייפה. הקשת שמוחזקת ביציבות הגבוהה ביותר היא זו שחצה פוגע במקום שאליו כוון, והשחרור הוא עניינו של שבוע אחר.

אולקס היא אגמון האיילים באנגלית, צמח הביצה שהשיר מתאר כפוצע קשות כל מי שלופת אותו. זוהי הגנה שאינה עושה דבר עד שמישהו שולח לעברה יד, וזה העיקר. השבוע ההגנה שלך פסיבית ומושלמת. אינך צריך להניף אותה, להסביר אותה או להפגין אותה. מי שיאחז בה ללא הזמנה יגלה מהו האגמון, ומי שלא יאחז לעולם לא יידע שהיה שם גבול. שמור על הביצה. אל תצא לחפש ידיים לחתוך.

טינה היא מטיל מתכת, כדברי הדימויים המסורתיים: אחד משלושת חלקיו של כלי הנשק, לשד הפחם. זוהי מתכת מזוקקת, רכיב של משהו שחייב לפעול, ואין היא הדבר המוגמר. השבוע אתה חלק אחד מתוך שלושה. מה שאתה תורם זוקק, הוא טוב, ובפני עצמו אינו כלי נשק. מצא את שני החלקים האחרים ותן לחישול להתרחש. מטיל שמתעקש להיות החרב כולה מסיים כמוט על מדף, ומטיל שמקבל להיות שליש זוכה לחתוך.