תשעה גביעים

דימויים וסמליות

תשעה גביעים של ריידר-ווייט-סמית מראה גבר מלא ובגיל העמידה יושב על ספסל פשוט בלי משענת, זרועותיו שלובות על חזהו, ומראהו מרוצה מעצמו. הוא לבוש טוניקה לבנה, כובע אדום וגרביים אדומים. מאחוריו עומדים תשעה גביעי זהב בקשת מסודרת על דלפק מוגבה שפרוס עליו בד כחול עשיר. ווייט תיאר אותו כ"אישיות נאה שסעדה עד שובע, ושפע של יין למרווח נפש עומד על הדלפק המקושת שמאחוריה, ונדמה שהוא מסמן שגם העתיד מובטח."

הצבעים מקודדים את מצב הרוח. הטוניקה הלבנה נקראת כטוהר וכתשוקה שזוקקה, ולכן האושר אינו זדוני. הכובע והגרביים האדומים מסמנים תשוקה ארצית וחיוניות, והכובע שמעל שכלו מרמז שמחשבותיו נשארות נעוצות בהנאות העולם הזה. הזרועות השלובות הן המחווה השנויה ביותר במחלוקת בקלף. אפשר לקרוא אותן כשמירה על הלב והגנה על שלווה שהושגה בעמל, ואפשר לקרוא אותן כקיפאון רגשי, כסירוב להיפתח ולשתף.

הרהיטים והרקע נושאים רמזים משלהם. הספסל חסר המשענת אינו בנוי לנוחות ממושכת, וזה מסמן ששביעות הרצון הזאת היא תחנת מנוחה ולא מושב קבע. תשעת הגביעים מוצגים כגביעי ניצחון, חוויות יקרות שמציגים לראווה. הווילון הכחול שמאחוריהם מייצג את התת-מודע ואת מעמקי המים של מזל דגים, וכמסך הוא גם מסתיר את המעמקים האלה מן העין, ולכן ייתכן שהדמות נהנית מפני השטח של אושרה ומשאירה את המים העמוקים בלי חקירה.

משמעות הליבה

קוראים בני זמננו מכנים אותו קלף המשאלה, ושחר הזהב קרא לו אדון האושר החומרי. זהו הדימוי הצלול ביותר בטארוט של סיפוק רגשי ושל ניצחון אישי, רגע שבו תשוקותיו העמוקות של השואל מתיישרות עם המציאות. בקבלה זהו יסוד בעולם הבריאה, הממלכה הרגשית שמשתקפת בעצמה ומגבשת מצב של שביעות רצון לפני שהוא יורד אל העולם הפיזי של העשר. יסוד הוא המקום האסטרלי שבו נוצרות המשאלות, וזהו שורשה האזוטרי של הזיקה בין הקלף לחלומות שמתגשמים.

המספר תשע הוא שיאו של מחזור, הספרה הבודדת האחרונה לפני שמתחילה פרדיגמה חדשה. התשעים מופנמים ובודדים, ובארקנה הגדולה התשע שייכת לנזיר, ולכן האושר הזה הוא הישג פרטי של דמות אחת ולא חגיגה משותפת. לרוחב הסדרות התשעים מאירים את ליבת היסוד שלהן, וכאן הליבה הזאת היא סיפוק רגשי ושלווה טהורים.

משמעות במצב ישר

במצב ישר תשעה גביעים הוא אחד הקלפים החיוביים בחפיסה, אישור להנות מפירות עמלכם בלי אשמה. הוא מסמן מימוש עצמי, מצב שבו אתם מרגישים נתמכים בידי הנסיבות ובידי המשאבים הפנימיים שלכם. הוא מאשר את כוח ההתגשמות ומראה שמשאלה שהוחזקה עמוק עברה מכוונה למציאות, והוא קורא להכרת תודה פעילה: עצרו, סקרו את חייכם ותנו שם לברכות שבהם. בעבודת ריפוי הוא נקרא לא פעם כלב שמחלים אחרי הצער של החמישה ושל השמונה גביעים, ויוצא ממנו שלם ועצמאי רגשית.

באהבה. תקופה של סיפוק רגשי ושל ערך עצמי. פעמים רבות הוא מצביע על אהבה עצמית רדיקלית כקרקע לזוגיות, על היעשות שלמים בעצמכם קודם כול. כתוצאה הוא עשוי להבטיח אושר אמיתי ביחד, אף שלעיתים משמעותו שתמצאו את שביעות הרצון העמוקה ביותר בתנאים שלכם.

בקריירה. יעד מושג, הכרה מגיעה ופרויקט משמעותי נוחת. הקלף תומך בלהנות מן הניצחון במקום לרדוף מיד אחרי הבא.

בכספים. נוחות ומידה של שפע, מספיק כדי להוציא חלק ממנו על שמחה טהורה בלי חרדה.

בבריאות. סימן של רווחה. הוא מעדיף מנוחה, שינה טובה והנאה מן הגוף במידה על פני ניהול הגוף בלבד.

משמעות במצב הפוך

במצב הפוך הקלף חושף פער בין הצלחה חיצונית לסיפוק פנימי.

באהבה. הצד היהיר והסגור של הדמות עולה קדימה: אדם שאינו זמין רגשית או שמגונן על עצמאותו עד שאינו מוכן להסתכן בחילופין הפגיעים והדדיים שזוגיות אמיתית דורשת. הגביעים נוצצים בעוד הלב נשאר סגור.

בקריירה. ניצחון ריק. ייתכן שהשגתם בדיוק את מה שרציתם, את הקידום או את התואר, רק כדי לגלות שהוא אינו מספק. זה כופה את השאלה הכנה אם היעד היה תשוקה של הנפש שלכם או תוצר של האגו ושל ציפיות מבחוץ.

בכספים. הפרזה ועודף. הוצאה או צריכה כדי לכפות תחושת אושר שממשיכה לחמוק, מרדף אחרי הנאה כדי למלא חלל שהיא אינה מגיעה אליו.

בבריאות. אזהרה מפני גרגרנות ומפני חיפוש נחמה כפייתי באוכל, במשקה או בחומרים. הכלל הישן "שום דבר בהפרזה" הוא התרופה שכנגד. הקלף מבקש מכם להסיר את ההנאות השטחיות ולהביט בשורש חוסר הסיפוק שמתחתיהן.

הערות היסטוריות

החפיסות העתיקות ביותר משאירות את הקלף מופשט. בטארוט מרסיי תשעה גביעים הוא סידור גאומטרי של תשעה כלים, לרוב תבנית 3 על 3 או תבנית פרחונית, ומשמעותו נשענת על הנומרולוגיה של התשע: בהירות לגבי רווחה ותחושת שלווה עמוקה, בלי שום קצה פסיכולוגי מן הסוג שקוראים מאוחרים מוצאים בדמות.

המסדר ההרמטי של שחר הזהב קיבע את הפיגומים האזוטריים, קרא לקלף אדון האושר החומרי ותיאר את דימוי הדקאן שלו כ"אדם חמור סבר שמצביע אל השמיים", תזכורת שהשובע נובע ממקור גבוה יותר. ב-1909 העניקה פמלה קולמן סמית, תחת א. א. ווייט, את הסצנה האנושית שנשארה מזוהה עם הקלף. אליסטר קראולי קרא לגרסתו בפשטות אושר, והזהיר בה בעת שהשמחה הזאת מחמיצה ליהירות אם אין מחזיקים אותה בתנועה.

התאמות

מספר. תשע היא סופו של מחזור והסף שממש לפני ההשלמה. היא מופנמת ובודדה וקשורה בארקנה הגדולה לנזיר, וזה מה שמעניק לקלף את גוון האושר הפרטי והמסתפק בעצמו. התשעים מאירים את הסדרות שלהם, וזה מאיר סיפוק רגשי.

אסטרולוגיה. צדק (יופיטר) במזל דגים, בדקאן השני של המזל. צדק הוא המיטיב הגדול, כוכב ההתרחבות, המזל והשפע, ובדגים הוא שולט בביתו שלו ופועל במלוא כוחו. צילו הוא משיכתו של דגים אל בריחה מן המציאות ונטייתו של צדק לעודף, ולכן הקלף נושא אזהרות שקטות מפני הפרזה בהנאות.

יסוד. מים, יסוד הרגש, האינטואיציה והתת-מודע של הסדרה.

קבלה. יסוד, הבסיס, הספירה התשיעית, שנשלטת בידי הירח ויושבת בעולם הבריאה המימי. זו ספירת ההשתקפות והדמיון שבה מתקבצים החלומות לפני שהם נעשים ממשיים.

כבוד יסודי. כתשובת כן או לא הוא אחד מקלפי הכן החזקים בחפיסה. ההסתייגות היא שהתשע מתקרבת לסופו של מחזור בלי להשלים אותו, ולכן הכן עשוי להגיע בנוסח "היזהרו במה שאתם מאחלים לעצמכם".

נקודת מבט פסיכולוגית

תשעה גביעים הוא מראה מדויקת ליחסיו של אדם עם תשוקה, סיפוק וערך עצמי. בקריאה טובה זו עצמאות רגשית: האדם משך את תלותו בעולם החיצון ומצא סיפוק בפנים. העצמאות הזאת יושבת על חוד הסכין. בצד אחד עומדות שביעות רצון אמיתית ואהבה עצמית רדיקלית, ובצד השני הסוחר השאנן של המסורת המקוונת, מי שזרועותיו השלובות אומרות שיש לו כל מה שהוא צריך ושהוא אינו פתוח לקבל או לתת עוד.

איזו קריאה תקפה תלוי בשואל. למי שמחלים מדינמיקה רעילה, התנוחה השומרת היא שמירה עצמית בריאה, שלווה שראוי להגן עליה. למי שמסתתר מפני קרבה, אותה תנוחה עצמה היא קמצנות רגשית שמתחפשת לעצמאות. בקריאות אהבה הקלף מתפקד לא פעם כמבשר של עשרה גביעים: קודם אתם נעשים מספיקים לעצמכם רגשית, וכך הזוגיות היא בחירה ולא הצלה. עבודתו של הקלף היא להנות מן הסעודה, ואז לקום מן הספסל ולחלוק את הגביעים הגדושים במקום לאגור אותם.

תשעה גביעים בחפיסות שונות

טארוט מרסיי. תשעה גביעים בתבנית גאומטרית טקסית, רשת 3 על 3 או סידור פרחוני, בלי דמות. המשמעות נישאת כולה על המספר ועל הסידור: רווחה, הרמוניה ושלווה.

שחר הזהב. המסורת ההרמטית מציירת את הדקאן כאדם חמור סבר שמצביע אל השמיים, וקושרת את האושר החומרי של הקלף למקור אלוהי ומזהירה מפני בלבול בין עודף לשלמות רוחנית.

קראולי ותות. תחת השם אושר, הגרסה הזאת מוותרת על הדמות ומראה תשעה גביעים בסימטריה מושלמת, גדושים במימי הבריאה שנשפכים מפרחי לוטוס. מפני שהקלף הוא יסוד, הירח, בסדרת המים, קראולי קרא אותו כשיווי משקל רגשי כמעט מושלם. הוא גם חשד בו, והזהיר שאם המים יפסיקו לזרום לעבר עשרה גביעים הם יעמדו ויהפכו לשאננות עצמית ולהפרזה בהנאות.

בשילוב ובהקשר

תשעה גביעים מגביר את קלפי ההנאה שסביבו. לצד הקיסרית הוא מעמיק אל פינוק חושני וארצי; לצד הנאהבים הוא מחזק חיבור הרמוני; לצד שני גביעים הוא ממזג סיפוק פרטי עם קשר הדדי.

הוא מתנגש עם המופנם והסגפני. הכוהנת הגדולה מושכת לנסיגה שקטה ואינטואיטיבית, שההנאה החיצונית של התשע מתנגדת לה. הנזיר, התשע השותף שלו, מחפש סגפנות רוחנית במקום שבו תשעה גביעים מחפש סיפוק חושני, ולכן שתי הבדידויות מצביעות לכיוונים הפוכים. מול ארבעה גביעים הניגוד חד מכול: קבלתו האסירת תודה של התשע את השמחה עומדת מול האדישות של הארבע ומול הסירוב לשתות את מה שמוצע.

בפריסה התשע נקרא לא פעם כתשלום הרגשי של המסע שהסדרה עברה, ההחלמה שאחרי החמש והיציאה של השמונה. אזהרתו היא להחזיק את האושר בתנועה. אם הוא נשאר זמן רב מדי על ספסל העץ, שביעות הרצון גולשת אל היהירות ואל הקיפאון שגם ההיפוך שלו וגם קראולי מסמנים.