אוגם
אבאד היא האות שחרטה את המילה KOI באבן, שפירושה כאן נח. זה החלק השטוח והתכליתי של מצבה, הסעיף שמצמיד עובדה למקום, והיא האות הנוספת היחידה שמישהו חשב שכדאי לטרוח ולחרוט. היום משהו שלך כבר הסתיים, ומה שחסר הוא הסימון. קבע לו תאריך, אמור אותו במקום שבו ישמעו, ספר למי שעדיין מאמין שהעניין פתוח. המעתיקים קראו מאוחר יותר את האות הזו כסלמון, וזו השכבה היפה יותר, אבל היא הרוויחה את מקומה בכך שקבעה דבר בפשטות.