פותרק צעיר
מאדר היא בן אנוש: שמחתם של אחרים, ואדמה בהמתנה. השיר האיסלנדי מציב את העונג ואת הקבר באותה שורה בלי למצמץ. היום הוא יום טוב להימצא בחברה ויום רע לדחות בו דבר מה מתוך הנחה שיש זמן בלתי מוגבל. שני החצאים הללו הם הרונה. אף אחד מהם אינו ממש אזהרה.