אביר הגביעים

דימויים וסמליות

אביר הגביעים של ריידר-ווייט-סמית רוכב על סוס לבן בטרוט אטי ומדוד ומושיט לפניו גביע זהב יחיד, כמי שמגיש אותו לדמות שאינה נראית. במקום שבו שאר האבירים מסתערים, מתרוממים או יושבים דוממים, זה כאן נע בקצב הרך של הגאות. הסוס הלבן נקרא כטוהר לב וככוחו הנקי של התת-מודע, והטרוט הנינוח אומר שהוא נע עם הגאות והשפל של הרגש ולא עם הדחיפות של הקרב.

ציודו רך במתכוון עבור איש צבא. השריון נראה טקסי ולא בנוי לקרב, ומגן הפנים שלו מורם וחושף את פניו במחווה של פתיחות ודיפלומטיה. מעל השריון הוא לובש טוניקה אדומה וכחולה מעוטרת בדגים, חיית הרוח של המים וסימן לאינטואיציה שמשגשגת מתחת לפני השטח. קסדתו ומגפיו נושאים את כנפי הרמס, שליח האלים, ומסמנים אותו כשליח שנושא התגלויות רגשיות מן העולם הפנימי אל החיצוני.

הגביע עצמו הוא ההצעה. מושט החוצה כמו היד היוצאת מן הענן באס הגביעים, ותכולתו נסתרת, הוא מחזיק את הפוטנציאל האינסופי של הצעה רומנטית, רגשית או יצירתית. הוא מציע אותו לפני שהוא מבקש דבר בחזרה, וזו כל נעימתו של הקלף: פגיעות תחילה, חשבון לעולם לא. נהר רדוד מתפתל על פני הקרקע אל עבר הרים משוננים, מכשולים שהוא רוכב לפגוש חזיתית, ובגרסת ריידר-ווייט-סמית פניו אל הימין, אל העתיד.

משמעות הליבה

אביר הגביעים הוא שליחה של הסדרה, ומבחינה אזוטרית הוא אש של מים. במקום שבו הסדרה כולה היא רגש מימי, דרגת האביר מוסיפה אש, את הדחף לפעול. הוא אינו מסוגל פשוט לשהות עם רגש כדרך שמלכת הגביעים עושה, והאש שלו מכריחה אותו לקחת את הרגש הפנימי וחסר הצורה ולהטיח אותו החוצה אל העולם. התוצאה היא רגשיות קינטית, מים שהובאו לרתיחה.

מכאן שהוא הרומנטיקן והחוזה, מאוהב ביופי ובאהבה עצמה, מונע מן הריגוש שבמרדף ומן ההכרה שהיופי והאמת הם דבר אחד. הוא גם שליח של הזמנות יצירתיות ורוחניות. כל הקלף נשען על איזון עדין: די אש כדי לזוז, די מים כדי להרגיש. תנו לאש להשתלט והוא יבער מהתאהבות אחת לשנייה, תנו למים להטביע את האש והוא ייתקע, רגיש מכדי לפעול על שום דבר.

משמעות במצב ישר

במצב ישר אביר הגביעים הוא הרומנטיקן חסר התקנה במובן הטוב ביותר: מקסים, כן ומוכן למחווה הגדולה. הוא עונד את ליבו על השרוול ומתייחס לאינטימיות רגשית כאל המרדף הנעלה מכולם. עצת הקלף היא להוביל עם הלב ולהביע את עצמכם בלי לעצור.

באהבה. הגעתו של מחזר או של הצעה רומנטית, או דחיפה עדינה להיות אלה שפונים ראשונים. צפו למחוות סוחפות ולרוך אמיתי. הקלף סוחף אנשים מן הרגליים, ולכן כדאי ליהנות ממנו בעיניים פקוחות.

בקריירה. סימן ללכת אחרי עבודה שמדברת אל הנשמה ואל החזון היצירתי במקום לבחור לפי קורות חיים וגיליון נתונים. הוא מיטיב עם אמנות, כתיבה, מוזיקה וכל מה שמונע ממוזה.

בכספים. רגע שמובל מן הלב ולא מן המספרים. הוא תומך במיזם בעל משמעות, אך ההצעה מחזיקה רק אם יש מאחוריה מעשה מקרקע.

בבריאות. התעוררות של רגישות אינטואיטיבית ותחושתית וקריאה לכבד את חייכם הרגשיים כחלק מן הבריאות. הוא תומך בערוצי יצירה כצורה אמיתית של טיפול עצמי.

משמעות במצב הפוך

במצב הפוך קסמו של האביר מחמיץ לאשליה. מונע מאש בלי אדמה מקרקעת, הוא נותן הבטחות גדולות של אהבה ושל הצלחה בלי כיסוי, ומציע גילויי חיבה שמתגלים כחלולים.

באהבה. קוראים בני זמננו מכירים את הדמות הזאת כ"פאקבוי הרגיש", מי שמשתמש בפגיעות כמלכודת. הוא מציף באהבה בהצהרות מהירות ועזות ובהבטחות עתיד, ואז משתעמם ונעלם ברגע שמבקשים ממנו מחויבות אמיתית. שימו לב לשפיכת טראומות מוקדמת שנועדה לייצר תחושת גורל מזויפת, ולמצבי רוח, לקנאה ולחוסר ביטחון שמוגשים כעומק.

בקריירה. פנטזיה שדוהרת הרחק לפני כל מציאות שתוכל לנחות עליה. דיבור יצירתי גדול בלי ביצוע, ארמונות באוויר.

בכספים. תוכניות לא מעשיות והבטחות שאינן מתממשות. העצה היא לבדוק לפני שאתם משקיעים כל דבר, כסף או אמון.

בבריאות. בריחה מן המציאות ונסיגה אל פנטזיה אידיאלית כדי להימנע מקושי. בצורתו הרכה יותר ההיפוך אינו זדון כלל אלא חוסר מוכנות רגשית, אדם שזקוק לזמן לפני שיוכל להציע משהו ממשי.

הערות היסטוריות

בטארוט מרסיי הישן פני האביר אל המזרח, אל העבר, ואילו חפיסת ריידר-ווייט-סמית משנת 1909 מסובבת אותו אל המערב ואל העתיד. שחר הזהב העניק לו את התואר המצלצל אדון הגלים והמים, מלך צבאות הים, וקשר אותו להקסגרמה 54 של האי צ'ינג, העלמה הנישאת, רעם מעל האגם, המצביעה על הסתערותו האימפולסיבית אל רומן חדש. חפיסת סולה בוסקה מן המאה החמש עשרה קוראת לו נתנאבו, הקוסם ופרעה שניגש אל מלכה בדמות נחש, ומוסיפה נימה עתיקה של השבעה.

נקודת בלבול אמיתית מגיעה מחפיסת התות (Thoth) של קראולי. בעקבות מאת'רס שינה קראולי את שמות החצר כדי שיתאימו לשם המפורש, ולכן אביר הגביעים שלו הוא מקבילו של המלך בריידר-ווייט-סמית. אביר הגביעים של ריידר-ווייט-סמית מקביל דווקא לנסיך הגביעים בתות, הפן האווירי והתקשורתי של המים, וזה מסביר את קסדת מרקורי המכונפת ואת תנופת המרכבה שקוראים בני זמננו חשים בו.

התאמות

מספר. כאביר, דרגתו היא האש של הסדרה שלו, הכוח הפעיל שלוקח רגש ומוציא אותו החוצה.

אסטרולוגיה. בדקאנים של שחר הזהב הוא שולט מן המעלה העשרים ואחת של מזל דלי ועד המעלה העשרים של מזל דגים, ומשתרע על שבע חרבות, שמונה גביעים ותשעה גביעים. זנב הדלי מעניק לו קסם אישי ופיקחות חברתית, וגוף הדגים עושה אותו פיוטי, חסר מנוחה ומושיט יד אל משאלת האיחוד הבלתי מוגבל של תשעה גביעים.

יסוד. מים, יסוד הרגש והאינטואיציה של הסדרה, בצורתו הפעילה כאש של מים.

קבלה. בסידור מחדש של התות הוא מקביל לנסיך הגביעים, לו״ו, לאוויר של מים, תנופה מכוונת אל מטרה ולא התפרצות קצרה ונפיצה.

כבוד יסודי. כתשובה לכן או לא, במצב ישר הוא כן לרומנטיקה ולמיזמים שמובלים מן הלב, בתנאי שהמעשה מאחוריהם עומד בבדיקה. במצב הפוך הוא לא נחרץ, אזהרה מפני כוונות לא טהורות או אשליה.

נקודת מבט פסיכולוגית

כל הפסיכולוגיה של האביר יושבת בחיכוך שבין אש ומים, שני יסודות שמסוגלים למחוק זה את זה. במאוזן הוא אדם כריזמטי ואמפתי שפועל בנחישות ובה בעת קשוב לאופן שבו מעשיו נוחתים רגשית. בחוסר איזון הוא או עבד לדחף או משותק מכל עלבון מדומה.

המלכודת הקלאסית שלו היא האביר הלבן, המציל שמחפש בני זוג במצוקה כדי שיוכל להציל אותם. הכוונה אצילה, אך זה עובד כמו מציל ושוחה מפרפר, ובן הזוג המבוהל עלול למשוך את המציל אל מתחת לפני המים. משם קצרה הדרך לתלות הדדית, שבה הוא זקוק לבן זוג שבור כדי לאשר את תפקידו ומאבד עניין ברגע שזה מחלים. התרבות בת זמננו הפכה את הרומנטיקה המיידית והממוקדת בעצמו לאבחנה של הצפת אהבה ושל ויסות רגשי לקוי, ולכן הקלף ההפוך נעשה "הפאקבוי הרגיש" של פורומי הטארוט, כינוי שמכבד את הקסם ובה בעת מסמן את האחריות החסרה. הצמיחה שלו היא להפסיק לגלוש על פני השטח מעל סוס דוהר ולשכון באמת בעומק הרגשי שהוא רודף אחריו, ולהבשיל אל היציבות של מלכת הגביעים או מלך הגביעים.

אביר הגביעים בחפיסות שונות

טארוט מרסיי. פני האביר אל המזרח, אל העבר, שינוי כיוון קטן שריידר-ווייט-סמית הפכה כדי להפנות אותו אל העתיד. הדימוי הישן שומר עליו כדמות חצר בלי הבימוי הימי.

קראולי ותות (Thoth). מכיוון שקראולי יישר מחדש את החצר אל השם המפורש, אביר הגביעים של ריידר-ווייט-סמית מקביל לנסיך הגביעים שלו, הרוכב במרכבה כאוויר של מים. זו תנועה מכוונת אל מטרה, הפן השכלי והתקשורתי של הרגש, שמתאים לקסדת מרקורי המכונפת של הדמות בריידר-ווייט-סמית.

סולה בוסקה. החפיסה מן המאה החמש עשרה קוראת לו נתנאבו, פרעה וקוסם מיתי שמשבה מלכה בדמות נחש, ומעניקה לארכיטיפ זרם תחתי עתיק של כישוף ותחפושת.

בשילוב ובהקשר

אביר הגביעים משנה אופי לפי הקלפים שסביבו. לצד אס הגביעים או שני גביעים הוא אהבה אמיתית, הצעה של ממש או משיכה הדדית. לצד המרכבה, שחולקת איתו את הרוכב המשוריין ואת סמל הרמס המכונף, הוא נעשה תנופה רגשית שאין לעצור, מצב זרימה עם ראיית מנהרה אל מטרה אחת של הלב. בצירוף עם המוות, שני הפרשים מצביעים על קשר קארמתי, אהבה שחייבת לפשוט מעצמה את אשליותיה לפני שחיבור עמוק יותר יוכל לשרוד.

צירופי הצל חדים. עם השטן האבירות שלו הופכת לאובססיה ולקשר טראומטי, חתימתו של מאהב מניפולטיבי. עם שבעה גביעים הוא אבוד בפנטזיה או מלהטט בין אפשרויות, מכושף מן ההחלקה על המסך ולא מסוגל להתחייב. עם שלושה גביעים הפוכים, מה שהפורומים מכנים קלף הרומן, הצירוף נוטה לבגידה. עדין יותר הוא שבעה מטבעות בקריאת רגשות: אדם שמשקיע עבודה קשה בקשר ומטפח בשקט טינה על כך שהמחוות הגדולות שלו אינן נענות באותה מטבע.

בתוך החצר הוא יושב בין הנער והמלך. נער הגביעים הוא ההתאהבות שנחשבה ולא נעשתה, האביר מצא את האומץ לרדוף אחריה ולצאת לדרך עם המסר, ומלכת הגביעים ומלך הגביעים הם המקום שבו אותו רגש עצמו לומד סוף סוף לשבת במקומו ולהתקיים לאורך זמן.