מלכת המטות

דימויים וסמליות

פמלה קולמן סמית בנתה את הקלף הזה מתוך יציבה. המלכה יושבת חזיתית מול הצופה, רגליה פסוקות בפישוק רחב, תנוחה שפרשנים מודרניים מכנים בעליצות "מנספרדינג" (manspreading), וזוהי סטייה מכוונת מתנוחת הישיבה הנשית והצנועה שהייתה נהוגה בטארוט המוקדם. אין בה שום דבר מתקפל או מסתיר. הקלף מצהיר שהיא לקחה כל עמדה שהחיים נתנו לה ושלטה בה, והוא אומר זאת דרך שפת גוף עוד לפני שסמל אחד פוענח.

ידיה עושות שני תפקידים שונים. היד הימנית אוחזת מטה כבד מלבלב. וויט היה מפורש בכך שהמטות לאורך כל הסדרה תמיד מלבלבים, מכיוון שזו סדרה של חיים והתחדשות מתמדת, כך שמה שהיא מחזיקה הוא דבר חי ולא שרביט שררה. הפרשנות של החפיסה הזו לוקחת זאת צעד קדימה: המטה הוא היכולת שלה להוציא רעיונות לפועל, כוח רצון נייד. היד השמאלית אוחזת חמנייה גדולה ופורחת, הפרח של קלף השמש, ומשמעותה טמונה בביולוגיה שלה. חמניות הן הליוטרופיות ומפנות את ראשיהן הכבדים כדי לעקוב אחר האור לאורך כל היום. ההוראה היא לפנות אל האור שבתוכך, להביט נכוחה בחלקים שקשה לך לאהוב, ולחייך אליהם בכל זאת. השמלה הצהובה שלה נושאת את אותו מערך סולארי. החפיסה הזו קושרת את הצהוב הזה ליצירתיות, רוחניות ותשוקה, וקוראת את המבט המרוחק שלה כביטחון פשוט במה שהיא כבר החליטה לעשות.

ואז החתול. חתולים שחורים נחשבו במשך מאות שנים לאותות של רוע וליצירים של מכשפות, ואנשים שהחזיקו בהם נרדפו בשל כך. הפולקלור הנוצרי גרס שהשטן העניק חתולים שחורים למכשפות כשומרים. סמית הציבה את החתול של המלכה בחזית ובמרכז למרגלותיה, עיניו פקוחות והוא דרוך, במקום החשוף ביותר בקלף. זהו סירוב לנהל משא ומתן עם ההמון האמונות התפלות. החתול הוא עצמי-הצל הנישא בגלוי במקום להיות מוסתר, וקוראים אזוטריים קושרים אותו לבאסטט ולמקבילתה בעלת ראש האריה סחמת: הגנה, מיסטיקה והנשיות הבלתי מאולפת. הסלמנדרות של הסדרה מצמיחות מחדש איברים אבודים; לחתול יש תשע נשמות. חוסן נפשי מובנה בשניהם.

כס המלכות מאבן שלה מגולף עם אריות הפונים לכיוונים מנוגדים. אריות נושאים גאווה, אומץ ותשוקה סולארית גולמית, וסמית הפכה אותם לתומכים המבניים של המושב ולא לקישוט עליו. היא לא הדחיקה את התוקפנות הראשונית שלה. היא יושבת עליה ומשתמשת בה כבסיס לסמכותה, שלווה עד שמשהו שהיא אוהבת מאוים. הכתר שלה מכוסה עלים, הד שקט לקלף העולם וסימן לשליטה עצמית שלמה.

הרקע הוא המקום שבו החפיסה הזו שונה ביותר מהארכיטיפ. כס המלכות מתנשא מעל מדבר, ופירמידות ניצבות במרחק ומסמלות יציבות, אריכות ימים ונצחיות. מאחוריהן השמיים כחולים, צבע שהחפיסה קוראת כהרמוניה, אינטליגנציה ופתיחות, המקרר את הפלטה החמה במקום להזין אותה. אביר המטות רוכב לעבר אותן פירמידות בדהרה. המלכה כבר יושבת מעליהן, פניה קדימה, לא ממהרת.

משמעות ליבה

מסדר שחר הזקוב הגדיר אותה כמים של אש והעניק לה את התואר 'מלכת כסות הלהבה' (Queen of the Thrones of Flame). כל מלכה נושאת את העיקרון המימי, נותן הצורה, ולכן שלה הוא רגש ואינטואיציה הפועלים בתוך הטריטוריה של שאפתנות ותשוקה. מים ואש כאן לא מבטלים זה את זה. הם יוצרים קיטור, שעולה, מתרחב ומניע כל מה שעומד בדרכו בעזרת לחץ בלבד.

מה שגרסת ריידר-וויט מוסיפה הוא שההישג הוא גלוי. מטות היא סדרה של צמיחה, והביטחון העצמי שלה נקרא כמשהו שהורווח ולא הועבר בירושה: היא צלחה את הפחד מדחייה ואת השיתוק שנובע משיפוטיות, והחתול השחור הוא הקבלה על כך. החפיסה הזו מתארת אותה כאישה מלאה באנרגיה ותשוקה, שאפתנית ותחרותית, קלף של יוזמה ומנהיגות אפקטיבית המגיע כאשר היצירתיות שלך בשיאה. הקלף גם מאפשר לה לעמוד עבור אימהות והדאגה למשפחה, שהיא אותה אש המופנית פנימה.

העצה הנלווית לקריאה זו ישירה באופן יוצא דופן. פסעו דרך החיים בביטחון והתמודדו עם אתגרים פנים אל פנים. תכננו את צעדיכם ונהלו את האנרגיה שלכם. אמרו את מה שאתם חושבים וקחו פיקוד. הפסקה האחרונה היא החשובה ביותר, כי היא ההבדל בינה לבין הצל שלה: הסתמכו על הדחף שלכם במקום על שליטה באנשים אחרים.

משמעות ישרה

במצב ישר, החפיסה הזו קוראת אותה כעצמאות, נדיבות ופוטנציאל ממומש, רצון חזק המשולב בעולם פנימי עשיר. היא שומרת על תוכניות ברורות, נשארת קשובה למה שהיא רוצה, ומטפלת ברגשות שלה היטב, שזה מה שמפריד בין הכריזמה שלה לרעש סתמי. אנשים עם גישת החתימה שלה ניגשים לבעיות בצורה יצירתית, לוקחים סיכונים כדי להגיע למטרה, ומגנים על עמדותיהם מבלי להזדקק להסכמה של קהל קודם לכן. אינטואיציה חדה וכישרון אמנותי הם חלק מהדיוקן.

באהבה. אישיות נלהבת ועצמאית עם אנרגיה מינית אינטנסיבית, ואווירה של פלירטוט כבד ותשוקה סביבה. החפיסה הזו ספציפית לגבי צורת מערכת היחסים: שני בני הזוג שומרים על רמה גבוהה של עצמאות ועוקבים אחר הפרויקטים שלהם, והקשר נשאר חזק באופן עז בכל זאת. היא אוהבת כוח ומושכת מעריצים על ידי תנועה, לא על ידי המתנה. בשותפות היא שמה את המטרות שלה במקום הראשון, ועדיין היא בת לוויה רגישה ודואגת באמת. צפו להתלהבות ויצירתיות משותפת במקום לביתיות שקטה.

במערכות יחסים באופן רחב יותר. מעורבות חברתית אינטנסיבית. הכריזמה שלה בונה קשרים חזקים ואוספת קבוצה סביב עניין משותף, והתוכניות שלה מדביקות אנשים אחרים באותה אנרגיה. שיחות נוטות לדיאלוג פתוח וויכוח בונה. בריתות חדשות נוצרות במהירות מכיוון שרושם ראשוני נוחת היטב, ומכרים הופכים לקשרים ארוכי טווח. היא מבקשת מכל מי שנמצא בחדר להיות נועז ולשתף את הניצוץ היצירתי שלו.

בעבודה. ביטחון ומוח סקרן המייצרים התקדמות ממשית. בתפקיד מנהיגותי היא מפגינה חוסן ומניעה צוות ללא מאמץ, מוצאת את הפתרון הנכון ומתאימה את עצמה כשתנאים משתנים. החפיסה הזו מצביעה על קידום בקריירה או פרויקט בפרופיל גבוה, אנרגיה גבוהה, שליטה מלאה בתחומי האחריות שלך, ותחושת כיוון ברורה. פרויקטים מבוצעים בחום ומסתיימים בצורה חלקה.

בעסקים. פיתוח פעיל המונע מהמצאות ורעיונות חדשים, המובל על ידי מישהו עם הכישורים להרחיב פעילות. ייתכן שפרויקט גדול נמצא בעיצומו שדורש תשומת לב אינטנסיבית ומסירות אמיתית. בין אם מדובר בסטארט-אפ או בצוות מורכב בתוך חברה מבוססת, הקלף נקרא כמנהיגות חזקה, השפעה טבעית וביצוע בטוח.

בכסף. יציבות ושגשוג, והמשאבים לממן שאיפה. היא יכולה להופיע כאישה מצליחה המנהלת השקעות משמעותיות בשליטה הדוקה. החפיסה מעודדת פתיחת עסק, הרחבת עסק קיים או השקעה בפרויקט חדש. הרווח כאן מגיע דרך מנהיגות ודחף: הצלחה בקריירה מומרת להכנסה ואז לעצמאות. הפוטנציאל גבוה, אבל נחישות ויוזמה הם מה שמבטיח אותו.

בתחום הפיזי. קסם פיזי ואנרגיה גבוהה. תוכניות לשנות את המראה החיצוני נובעות מהרצון להרגיש יותר חיים, בין אם זה אומר אימוני משקולות אינטנסיביים, תספורת דרסטית בסלון או שינוי סגנון מוחלט. זהו שלב פעיל לטיפוח הגוף שבו התמקדות במראה מביאה עונג אמיתי, ושליטה בספורט חדש או הקפדה על דיאטה הופכת לעדיפות יומיומית.

משמעות הפוכה

במצב הפוך, האיזון בין מים לאש קורס והביטחון מחמיץ והופך למשהו דורשני. החפיסה הזו מונה עריצות, קונפליקט, ניצול לרעה של כוח והפרזה בהנאות: מישהו שנופל קורבן לשאפתנות שלו עצמו, או אישה שאיבדה את חיוניותה לחלוטין. העיוות המרכזי הוא הדחף לשלוט בכל דבר תוך זלזול בכל השאר, ולרוב הוא מגיע עם אובדן דאגה לאנשים הקרובים אליה ביותר.

הקריאה האישית מתפצלת באותו אופן. גרסה אחת היא איטית וחסרת עניין, עקשנית ופזיזה, חסרת מנוחה עם רצונות שהשתחררו מרצועתם, מהססת לגבי החלטות ועוקבת אחר רגשות על פני היגיון, מסתירה רגשות אמיתיים ומביימת דרמה סביב כל כישלון. השנייה היא נוקשה ועקשנית, עושה בחירות לא רציונליות מתוך תשוקה או ביטחון עצמי מופרז, מתנהגת בסמכותיות, מתעלמת מעצות, ועושה טעויות שניתן להימנע מהן מתוך דחף. ההמלצה מכסה את שתיהן: העריכו מחדש את מעשיכם, נוחו, קבלו את זה שצריך לשחרר חלק מהשליטה, והשתמשו בזמן להתבוננות עצמית במקום לכפות תוצאה.

באהבה. התנהגות רודנית או שאפתנית מדי, כשמישהו מכתיב את תנאי מערכת היחסים. החפיסה הזו מתחקה אחר כך ומייחסת זאת לחוסר ביטחון, שזה מה שהופך שותפות לעול יומיומי. התפרצויות זעם ורגש לא מאוזן עוקבות, הציפיות מטפסות לגובה בלתי אפשרי, ותשוקה יוצאת משליטה לדרמה מתישה תמידית. מאבק הכוח מתודלק על ידי רצון לשלוט ולא מתוך רצון להתחבר. שמירה על העצמאות שלכם אינה דורשת דחיקה החוצה של בן הזוג.

במערכות יחסים באופן רחב יותר. רגשנות יתר שמרחיקה אנשים. תגובות חריפות ואי-הבנות הופכות לעימות גלוי, והאנרגיה התזזיתית נשרפת מהר ומשאירה את כולם עייפים. נקודות מבט אחרות נדחות מתוך חוסר שביעות רצון טהור. צאו מאור הזרקורים ותנו למישהו אחר לדבר לפני שהקרע יהפוך קבוע.

בעבודה. מתח חמור, עומס יתר או חוסר יכולת פשוטה בתפקיד ניהולי, עם החלטות קצרות-רואי ואימפולסיביות ללא כל אסטרטגיה בבסיסן. הפנים האחרות הן התרוקנות: עצבנות, חוסר עקביות, חוסר רצון לנהל אף אחד, ואכזבה מהתפוקה של עצמך. פרויקטים נתקעים כי ההשראה לדחוף אותם נעלמה.

בעסקים. חרדה וחוסר יציבות, כאוס בפעילות היומיומית עקב אובדן מיקוד והחלטות גרועות, יותר מדי פרויקטים שנלקחו בבת אחת בלי שום דרך לפקח עליהם. שאפתנות דוחפת לעבר שחיקה. תוכנית עסקית שתוכננה בצורה גרועה יכולה לבזבז את כל המאמץ, ומנהיג ששקוע ברעיונותיו שלו מפסיק לראות את הסיכון הפיננסי.

בכסף. החלטות פזיזות וגישה לא מאוזנת, קושי גם ברכישת השקעות וגם בשמירה עליהן, הוצאות פרועות מבלי לחסוך דבר. החפיסה מזהירה מפני הפסדים, סגירת עסקים או ירידה חדה במעמד החומרי, כאשר נכסים מנוצלים לרעה והזדמנויות ברורות מוחמצות.

בתחום הפיזי. מאמץ יתר בקצה אחד או הזנחה בקצה השני, שניהם צומחים מתוך חוסר ביטחון לגבי אטרקטיביות ומחסור בכבוד עצמי. שינויים בסגנון נמנעים מתוך פחד או אדישות. הקלף מבקש מכם לקבל את המראה הנוכחי שלכם במקום לרדוף אחרי מראה בלתי אפשרי, ולהיעזר במאמן או תזונאי במקום לנסות לתקן זאת לבד.

הערות היסטוריות

קודמתה היא מלכת המטות (Reyne de Bâtons) בטארוט של מרסיי, והניגוד לדמות של סמית הוא כמעט מוחלט. מלכת מרסיי מביטה למטה כששתי ידיה נחות על מותניה, ובסיסו של מטה מוזהב מסיבי מונח בחיקה, סמל פאלי כבד של כוח גברי מרוכז המוחזק על ידי דמות נשית. היא מדברת ברכות בעודה מחזיקה במקל גדול. עמדתה כה בטוחה עד כי להשוויץ בה יהיה מיותר, והיא משתמשת בנוכחות ומיניות כמכשירים של השפעה שקטה.

המסדר ההרמטי של שחר הזהב בנה מחדש את קלפי החצר בסוף המאה התשע-עשרה על בסיס אסטרולוגיה, הדקאנים ועץ החיים, והעניק לה את התואר 'מלכת כסות הלהבה' יחד עם שיוך למים של אש והשלטון מ-21 מעלות בדגים עד 20 מעלות בטלה. וויט שמר על הדרגות של ימי הביניים: מלך, מלכה, אביר ונסיך, וקראולי שינה את הסדר מאוחר יותר לאביר, מלכה, נסיך ונסיכה. הפילוג הזה משבש השוואות של האבירים בין שתי המערכות, אבל המלכה יושבת באותה דרגה בשתיהן, כך שמלכת המטות של ריידר-וויט ומלכת המטות של תות (Thoth) הן באמת אותו משרד הנקרא על ידי שני מזגים שונים.

מה שוויט וסמית עשו עם הפיגומים שירשו היה פסיכולוגי ולא דוקטרינרי. שחר הזהב סיפק את המתמטיקה; סמית סיפקה את החתול, את החמנייה, את כס המלכות של האריות, ואת היציבה עם הרגליים הפסוקות. כמעט כל מה שקורא מודרני אומר על הקלף הזה כעל דיוקן של ביטחון שנרכש ביושר, מגיע מהציור שלה ולא מהניירת של המסדר.

התאמות

דרגה. מלכה, הכלי הקולט ונותן הצורה של קלפי החצר. כל מלכה נושאת את העיקרון המימי על הסדרה שלה, שכאן מייצר מים של אש.

אסטרולוגיה. היא שולטת בדקאן השלישי של מזל דגים ובשני הדקאנים הראשונים של מזל טלה, דקאן אחד של מים משתנים המגשר לשני דקאנים של אש בסיסית (קרדינלית), ונושאת את התואר של שחר הזהב 'מלכת כסות הלהבה'. הטווח שלה מכסה שלושה קלפים בארקנה הקטנה: עשרה גביעים בדקאן האחרון של דגים (מאדים, שובע), שני מטות בדקאן הראשון של טלה (מאדים, שלטון), ושלושה מטות בדקאן האמצעי של טלה (שמש, מידה טובה, שם השמש נמצאת בהתעלות). הציר בין עשרה גביעים לשני מטות נופל בדיוק ב-0 מעלות טלה, נקודת השוויון האביבית, וזהו המקום היחיד בשלושים ושישה הדקאנים שבו שליט פלנטרי חוזר על עצמו על פני דקאנים רצופים. נקודת המאדים הכפולה הזו היא המקור לכוח החיים הלוחמני שלה, וזו הסיבה שהיא נקראת כתחייה והצתה. החפיסה הזו ממקמת אותה בבית הראשון של ההורוסקופ הטבעי, בית הזהות העצמית והביטוי העצמי, ומעגנת את אופייה הבסיסי בטלה: יוזמת, בעלת כוח רצון, אמיצה, וחסרת סבלנות כלפי עיכובים.

יסוד. מים של אש. רגש ואינטואיציה פועלים בתוך תשוקה ושאפתנות, השילוב שמייצר קיטור במקום קיפאון.

קבלה. כל המלכות שייכות לבינה (Understanding), הספירה השלישית בראש עמוד הדין, האם העליונה שלוכדת את כוח החכמה חסר הצורה ומעניקה לו צורה. היא מפעילה את האנרגיה האימהית הזו באצילות, העליון מבין ארבעת העולמות ותחום האש הארכיטיפית, מה שהופך אותה לאם של היסוד. המנדט שלה הוא לספק את הגבול ששומר על האש מחממת את האח במקום לכלות את הבית איתה.

כבוד יסודי (Elemental dignity). כמים של אש היא מחזקת את שאר המטות ואת קלפי החצר של יסוד האש ומאיצה חרבות של אוויר. מים כבדים ואדמה סביבה יכבו את הלהבה או יביאו אותה לרתיחה, וזו הסיבה המבנית לכך שהקריאות ההפוכות שלה מתרכזות סביב חוסר יציבות וחיוניות מרוקנת.

פרספקטיבה פסיכולוגית

זוהי הנפש לאחר עבודת הקבלה העצמית, והציור של ריידר-וויט מילולי באופן יוצא דופן לגבי המנגנון. החתול ממוקם היכן שהצופה אינו יכול להתעלם ממנו, והחשיפה הזו היא בדיוק הנקודה: החלקים האפלים והמוזרים יותר של העצמי מוחזקים לעין כל במקום להיות מנוהלים בפרטיות. הערכה עצמית שנבנית בדרך זו קשה לערער, כי לא נשאר מה לחשוף. החמנייה נותנת את אותה הוראה מהצד השני, ומבקשת ממך לפנות לעבר מה שאתה כבר אוהב בעצמך. האריות מתחת למושב משלימים זאת. החומר האינסטינקטיבי, התוקפני אינו מודחק, הוא נושא בעומס.

הקריאה היומית של החפיסה הזו דוחפת את זה לפרקטיקה. הופיעו עם ביטחון וחום, הגיעו בלב שלם במקום בהיסוס, וקחו את ההובלה כי אנשים מחפשים כיוון מבוסס. ההתלהבות שלכם מעצבת את האווירה סביבכם יותר ממה שאתם שמים לב, אז פזרו אותה בנדיבות: מילה טובה ואמיתית על רעיון של מישהו אחר משאירה חותם. ואז מגיעה האזהרה, שמוצהרת בבירור, שמנהיגות אמיתית מרוממת אנשים במקום להשתלט עליהם. הנהיגו על ידי השראה והם ילכו אחריכם מרצון.

קהילות קריאה ברשת הפכו אותה לארכיטיפ הסטנדרטי להחלמה מדחייה, והפסיכולוגיה כאן מדויקת. היא מרגישה את העוקץ במלואו, שזו האש, ואז סולחת במהירות ומכוונת את תשומת הלב מחדש לחייה שלה. העצה שבאה לאחר מכן היא להחזיק את הראש למעלה ולנוע לכיוון חדש, מתוך הבנה שאתם הייתם הפרס. הצל שלה הוא מה שקורה כשאותה אינטנסיביות מאבדת את הקרקע: טינות לא הגיוניות שנשמרות שנים, מזג שמתהפך על חבר ללא אזהרה, ויהירות שמחופשת לחוזק.

מלכת המטות בחפיסות שונות

טארוט דה מרסיי. מלכת המטות (Reyne de Bâtons) מאופקת ושולטת בעצמה, מביטה למטה עם ידיה על מותניה והמטה המוזהב הגדול נח בחיקה. היא איפוק בוגר, אישיות אדירה כה בטוחה בעצמה שהיא לעולם אינה מרימה את קולה כדי להוכיח זאת. לעומתה, המבט קדימה של סמית והעמידה הפתוחה שלה הם טיעון, לא בחירה סגנונית: מלכת המטות של ריידר-וויט רוצה שיראו אותה מחזיקה בכוחה.

קראולי-תות. ליידי פרידה האריס ציירה אותה עולה באש לחלוטין. שערה עשוי מאש ומתמזג לתוך הלהבות שסביב כס המלכות שלה, היא מביטה בתלילות כלפי מטה בהרהור, וידה נחה על ראשו של נמר מכונף המשמש כסמל החצר שלה ומסמן את שליטתה בתשוקה דורסנית. נץ ניצב על הכתר שלה, המסמל ראייה סולארית והוריאנית (של הורוס), והמטה שלה נושא קצה של אצטרובל, עבור בלוטת האצטרובל, הארה רוחנית, והתירסוס של דיוניסוס. בתוך אש השאקטי הזו היא נשארת שלווה. מנתחים קושרים את הגרסה הזו ל'תוקפנות חמודה' (cute aggression), הסבך הנוירולוגי של דחפי טיפוח ותוקפנות, שמתאים לטלה כתינוק של גלגל המזלות. מתרגלים מתארים אותה ככוח עצום של זעם צודק, ששומרת את אנשיה שלה במעגל חם ומשאירה את כל השאר בחוץ בקור.

חפיסות מודרניות. חפיסות בשושלת ריידר-וויט שומרות על המחווה המרכזית של סמית, העמידה הפונה קדימה והחיה המלווה הגלויה, תוך עיצוב מחדש של כס המלכות והתפאורה. החמנייה, החתול השחור והמטה המלבלב חוזרים על עצמם בתדירות מספקת כדי לשמש כקיצור חזותי לעצמיות בוערת שהפסיקה להתנצל.

בשילוב ובהקשר

בזיווג עם מלך המטות היא משלימה מטוטלת סולארית. המלך הוא החום הצורב כלפי חוץ שמעורר אנשים אחרים לבצע את תוכניותיו, והמלכה היא המרכז המחוסם ששולטת בחדר רק מעצם הישיבה בו. בפריסות על מערכות יחסים, הזוג נקרא כשני אנשים עצמאיים מאוד שמעצימים אחד את התיאבון של השנייה לחיים במקום לרוקן אותו.

זיווגים אחרים מושכים אותה לעבר הצל שהחפיסה הזו מקדישה לו כל כך הרבה זמן. עם השטן, התשוקה שלה הופכת לשעבוד ונהנתנות, התקשרויות לא בריאות וסודות הרסניים, אימפריה שבסופו של דבר שולטת בבונה שלה. מזל גדי של השטן הוא המקום שבו מאדים נמצא בהתעלות, ומאדים שולט בשניים מתוך שלושת הדקאנים שלה, כך שהדחף המאדימי לשליטה מועצם ולא רק נוכח. בחוגים אוקולטיים הזיווג הזה, במיוחד לצד הירח או הקוסם, נקרא במשך זמן רב כסמן של עבודה מאגית פעילה. עם שמונה מטות, כוכב חמה בקשת שנקרא בתות 'מהירות' (Swiftness), האש שלה מקבלת מאיץ: התגשמויות שמגיעות במהירות מסנוורת אם הקלפים מסביב טובים, וחום מהיר ולא מחויב אם הם לא.

מול אחיותיה המלכות, קווי המתאר שלה מתחדדים. מלכת הגביעים היא מים של מים, מופנמת ואמפתית, מרגישה בבית במעמקים הפנימיים ומסוגלת לאבד את עצמה בטיפול באחרים. מלכת החרבות היא מים של אוויר, אינטלקטואלית וישירה, שההבחנה שלה חושלה דרך קשיים ופרידה. מלכת המטות פועלת על תשוקה בלתי פוסקת ואופטימיות כה שלמה שהיא מגשימה מטרות פשוט על ידי סירוב להודות שכישלון הוא אפשרות. שואל שעובר ממנה למלכת החרבות סחר בביטחון עצמי גולמי לטובת אינטליגנציה קרה ומגוננת יותר.