אוגם
נגיאדל היא פציעה והרג, כדברי הדימויים המסורתיים, תחילת הקטל ולבושם של הרופאים: הפגיעה, והמערך שצומח סביבה. בטווח של שבוע האות עוסקת בחצי השני. משהו נחתך, השבוע או לפניו, ומלאכת השבוע היא החבישה ולא הפצע. היה הרופא. הבט במה שבאמת נפגע, נקוב בו במדויק, חבוש אותו בלי הצגה, ובדוק אותו בכל יום ולא פעם אחת. השבוע אינו עוסק במי שאחז בלהב. הוא עוסק בשאלה אם עד יום ראשון החתך בדרכו להפוך לצלקת, או שהושאר פתוח לטובת הסיפור.