מלכת המטבעות

דימויים וסמליות

בדימוי של ריידר-ווייט-סמית המלכה יושבת על כס אבן מגולף וכבד בגן שופע ופרוע, מחזיקה בחיקה מטבע זהב גדול ויחיד ומביטה בו בחיבה שקטה. ארנב חולף בפינה הימנית התחתונה, וורדים משתפלים מעל.

כל פרט ניתן לפענוח. הכס מגולף בפירות בשלים, בכרובים ובראש עז מקורנן, סמלו של מזל גדי ושל שבתאי ששולט בו, אבי הזמן, ואלה אומרים לנו שהשפע שלה הוא פרי סבלנות והשקעה ארוכה ולא פרי מזל. שמלתה האדומה והעשירה מסמנת חיוניות ואת העושר שצבע יקר סימן פעם, מעל כותונת לבנה לטוהר הכוונה, ותחת גלימה ירוקה שממזגת אותה בגן כאילו הייתה הכוח שמחיה אותו. היא מחזיקה את המטבע בדיוק כפי שארבעה מטבעות אינו מחזיק: רפויה ומתפעלת, ולא אחוזה בפחד מאובדן. הארנב הוא פוריות והחיות המזנקת של האביב, וגם חיית הטרף העצבנית וקצרת הרוח של חרדה כרונית. גאונותה היא שהיא מניחה ליצור הנרגש להתקיים בשולי הסצנה בעוד היא שומרת את מבטה על המטבע, בלי לגרש אותו ובלי לתת לו למשול בתשומת ליבה.

משמעות הליבה

מלכת המטבעות היא אם האדמה של הטארוט, הריבונית של התחום החומרי. היא מושלת בתחומה בפעולה מוחשית וממוקדת בהגשמת נוחות, עושר וביטחון גופני בהווה. היא מטפחת לא במילים אלא באספקה: אוכל, כסף, בית חם, עצה מעשית שאפשר לסמוך עליה. אמונתה היא שיציבות רגשית אינה אפשרית לפני שהביטחון הגופני והכלכלי נמצא במקומו.

בעץ החיים המלכות שייכות לבינה, ההבנה, האם הגדולה והכלי הקוסמי שנותן צורה לאנרגיה גולמית. בסדרת האדמה משמעות הדבר בינה שבעשייה, האם הגדולה שהתגשמה במלואה בעולם המסחר והעמל היומיומי. הנוסחה היסודית שלה היא מים של אדמה, ומים על אדמה עושים בוץ, הסחף הפורה של הנהר שהפך מדבריות לעריסת התרבות. היא החומר מעניק החיים הזה, שמחלחל אל החומר הגולמי בדאגה נוזלית ומגדל מערכות אקולוגיות שלמות.

משמעות במצב ישר

במצב ישר מלכת המטבעות היא סימן מרגיע ליציבות, לתושייה ולשפע שנקנה במאמץ סבלני. היא נקראת לא פעם כהורה העובד או המפרנס המובהק, שמאזן את דרישות הקריירה והבית בלי לאבד את קור רוחו, וכמנהלת האמינה שמחזיקה את היסודות בתפקוד בעוד אחרים רודפים אחרי הזרקורים. כעצה היא ממליצה על גישה מעשית והגיונית: השקעה איטית והרגלים אמינים על פני הבזקי השראה מסוכנים.

באהבה. קשר שנבנה לאט, כמו זרע באדמה עמוקה, אצל מי שמגן על עולמו ורוצה לוודא התאמה מעשית לפני שהוא מתחייב. מה שהיא מציעה הוא נאמנות עזה, נוחות ביתית ואספקה הדדית, וזה דורש סבלנות.

בקריירה. הצלחה דרך עבודה יציבה ומכוונת ולא דרך הימורים. היא מתאימה למורים, לשפים, למעצבים, למשקיעים, למנהלים ולמרפאים, ולא פעם היא היד האמונה וההכרחית שמפקידים בידה את העבודה הקריטית.

בכספים. ביטחון ונוחות שהושגו אחרי מאמץ ממושך. היא ממליצה על דרך אמצע בת קיימא: תיהנו מן המותרות שהעושר מאפשר, אך המשיכו לחסוך בתבונה לטווח הארוך והעדיפו ערך מחזיק על פני דחף נוצץ.

בבריאות. טיפול עצמי מוארק והגיוני: לאכול בזמן, לשתות מים, לפרק עומסים גדולים לחלקים קטנים, לנוח. כקלף חצר של אדמה היא גם מן הסימנים החזקים בחפיסה לפוריות ולהריון.

משמעות במצב הפוך

במצב הפוך אנרגיית האדמה הדחוסה נעשית כבדה או מושחתת. הקריאה המסורתית היא חומרנות ואובססיה למעמד, דמות רודפת הבצע או מי שמתחרה בשכנים, שמשתמשת בכסף כדי לשלוט במשפחתה ומנסה לקנות אהבה משום שאין לה האוריינות הרגשית לתת אותה בפשטות. הקלף עשוי להצביע על חוסר אחריות כלכלית, על אגירה או על חזות נוצצת מעל חובות משתקים וחוסר ביטחון.

הצל המודרני העמוק יותר הוא הקדושה המעונה. הגן מטופח למשעי, הילדים לבושים בשלמות, העסק משגשג, והגננת עצמה מרוקנת ואיש אינו מבחין בה. דאגה שניתנת בלי גבולות הופכת למחיקה עצמית, והעשייה המתמדת הופכת לדרך לחמוק מקרבה רגשית אמיתית: שמרו על בית מושלם, דחו את השיחה הפגיעה. הקלף ההפוך שואל שאלה קשה, אם הדאגה הפכה בשקט לשליטה ואם הטיפוח מנקז את כוח החיים של המטפחת. הדרך החוצה עוברת בגבולות נחרצים ובהבנה שטיפול עצמי הוא תנאי מוקדם ולא מחשבה אנוכית שנייה.

באהבה. דאגה שמשמשת תחליף לקרבה, או אהבה שמישהו מנסה לרכוש במקום לבטא.

בקריירה. עבודת יתר עד כדי ריקון, או ערך שנמדד רק במה שהיא מספקת לאחרים.

בכספים. חומרנות חרדה, אגירה או מראית עין שממומנת בחוב.

בבריאות. גוף שמוזנח בזמן שכל האחרים מטופלים, המטפלת שנשחקת בלי שאיש שם לב.

הערות היסטוריות

בטארוט מרסיי הישן יושבת ה-Reyne de Deniers מוכתרת בגלימות מלכות, אוחזת שרביט ומטבע גדול יחיד, ותשומת ליבה נעוצה בו. הדמות הזאת, שקדמה לתפנית האוקולטית, אינה נושאת שכבה אסטרולוגית. היא פשוט המנהלת הממוקדת של האחוזה הגשמית, של המסחר ושל היציבות החומרית.

הדמות הפסיכולוגית העשירה שרוב הקוראים מכירים הגיעה בשנת 1909 עם חפיסת ריידר-ווייט-סמית. פמלה קולמן סמית, שעבדה בהנחייתו של ארתור אדוארד ווייט, הציבה אותה בגן פורח עם כס העז המגולף ועם הארנב הדרוך, וארגה סבלנות שבתאית וחרדה שברקע לדימוי אחד. קראולי והאריס לקחו אותה למקום קשוח עוד יותר, כפי שמתאר הפרק על החפיסות השונות.

התאמות

דרגה. מלכה, ספירת בינה בעץ החיים, האם הגדולה שנותנת צורה וגבול לאנרגיה, ופועלת כאן בעשייה, העולם החומרי הדחוס.

אסטרולוגיה. בשיטת שחר הזהב היא שולטת מ-20 מעלות במזל קשת עד 20 מעלות במזל גדי, נושאת את חזונו של הקנטאור ומוציאה אותו לפועל בכוח הטיפוס של עז הים. קוראים מודרניים רבים חשים אצלה גם זיקה חזקה למזל שור בשל אהבתה לנוחות ולנאמנות, אף שההקצאה האוקולטית המדויקת היא גדי.

יסוד. מים של אדמה: המים הקולטים והמטפחים של המלכה שנשפכים אל אדמת הסדרה החומרית, הנוסחה שעושה בוץ פורה.

קבלה. בינה, ההבנה, הספירה השלישית, ששבתאי שולט בה, הרחם הקוסמי שמבנה ומכיל.

כבוד יסודי. כקלף חצר של אדמה שרוככה במים היא מתמזגת היטב עם הגביעים ומאריקה קלפי אוויר ואש, ומביאה חום רגשי אל המעשי ומעשיות אל הרגשי.

נקודת מבט פסיכולוגית

מבחינה פסיכולוגית מלכת המטבעות היא שיעור בחיים לצד חרדה בלי להיות נשלטים בידה. הארנב בשולי הגן הוא מערכת העצבים, שנדרכת בלי סוף מפני איומים שאולי לעולם לא יבואו. היא אינה יוצאת למלחמה באנרגיה הזאת ואינה עושה אותה למרכז תשומת ליבה. היא ממשיכה לפעול לעבר מטרותיה ונשארת מוארקת בהווה בעוד הדאגה שברקע ממשיכה לפטפט. אנרגיה עצבנית, היא יודעת, מועילה כשמנתבים אותה וחסרת תועלת כששומעים בקולה.

עבודת הצל שלה נוגעת בגבולות. המשימה ההתפתחותית היא לשים לב היכן הדאגה החמיצה לשליטה או למחיקה עצמית, ולהתחבר מחדש לגוף שעושה את כל הטיפול. כשהקלף רודף אחרי שואל, קוראים מנוסים מפרשים אותו לא כהערה על האופן שבו אחרים רואים אותו אלא כזימון מן התת מודע שלו לסדר את סביבתו, לייצב את כספיו, לטפל בבריאותו ולקחת אחריות ריבונית על חלקת האדמה שלו.

מלכת המטבעות בחפיסות שונות

החפיסות היסודיות קוראות אותה במזג אוויר שונה לגמרי. ה-Reyne de Deniers של טארוט מרסיי היא המנהלת הפשוטה והממוקדת של האחוזה החומרית. מלכת ריידר-ווייט-סמית יושבת בגן פורה ופורח, הגרסה שהעמוד הזה הולך אחריה.

חפיסת התות (Thoth) של קראולי והאריס, שמכתירה אותה כמלכת הדיסקוסים, מפשיטה את הגן לגמרי. היא חובשת קרני עז ולובשת שריון ומשקיפה על מדבר צחיח שמסומן רק באפיק נהר יבש, וכסאה נטוע על דקל בודד. זו אם האדמה בשלב קשוח יותר, גדי בפסגת ההר, מול העמל המתיש של פיתוי החיים מקרקע עקרה, תזכורת שהטבע אינו רק מטפח אלא גם כוח שאינו מתפשר ודורש חוסן. בתוך החפיסה היא מזמינה גם השוואה עם אחיותיה המלכות: במקום שבו מלכת הגביעים מטפחת ברגש טהור, מלכת המטבעות מטפחת באספקה, ובמקום שבו הקיסרית מולידה יער, המלכה הזאת מגדלת גן מסוים ומטופל.

בשילוב ובהקשר

מלכת המטבעות מעגנת את הקלפים סביבה במעשי. בקריאות פוריות היא הציר של צירופים רבים: עם הקיסרית ועם אס הגביעים היא מן הסימנים החזקים ביותר לכך שההתעברות התרחשה, עם השמש היא סימן חיובי אחרי ניסיונות ארוכים, ועם אס המטבעות היא הזרע הגשמי הראשון שנשתל. לצד שמונה מטבעות היא עשויה לשקול את היקף העמל שאפשרות מטפחת תדרוש, ולבקש מן השואל לשאול אם הגמול שווה את המאמץ. תחת עומס נאמר עליה שהיא נסוגה אל עשרה מטות, "אדון הדיכוי", והופכת עמוסה מדי וכבדת יד.

המיקום מחדד אותה. במשבצת העבר היא מצביעה על האספקה היציבה שההווה נבנה עליה. כעצה היא אומרת לטפל בעניינים המעשיים האפורים ולטפח את השורשים שלכם. כתוצאה היא מבטיחה ביטחון, נוחות ושפע שנקנו בבוא העת. בקריאת כן או לא היא כן מוארק במצב ישר, ובמצב הפוך לא ששואל אם חומרנות או הזנחה עצמית הוציאו את הטיפוח מאיזון.