שנים-עשר המזלות

מהו מזל אסטרולוגי

מזל בגלגל המזלות הוא מקטע בן שלושים מעלות לאורך מישור המילקה, נתיבה השנתי של השמש בין הכוכבים. זוהי אחת משתים-עשרה חלוקות שוות שהגו אסטרונומים בבליים סביב שנת 400 לפנה"ס ומעולם לא נזנחו מאז. היסטוריה זו מתועדת בהרחבה בעמוד ייעודי בקומפנדיום זה, תחת המסורת הבבלית. ספרייה זו מתייחסת אל המזלות על פי אופן השימוש בהם: כאל האלפבית של האסטרולוגיה, שנים-עשר תווים המשתלבים עם כוכבי לכת, בתים והיבטים כדי לקרוא את מפת הלידה. עמודו של כל מזל מרכז את המאפיינים המוסכמים על פי המסורות: היסוד והאיכות שלו, כוכב השליט ורוממותו, מקורו העתיק והמיתוס הנקשר בו, האיבר בגוף, העונה בשנה, והגוון שהוא מעניק לכל כוכב לכת הניצב בו.

היסודות: ארבעת המזגים של המעגל

שנים-עשר המזלות מתחלקים לארבעה יסודות, שלושה מזלות בכל יסוד, הערוכים במשולשים מושלמים סביב הגלגל. אש (טלה, אריה וקשת) פועלת ומקרינה החוצה; שפתה היא אנרגיה, כוח רצון ונראות. אדמה (שור, בתולה וגדי) בונה ומשמרת; שפתה היא חומר, מיומנות ותוצאה. אוויר (תאומים, מאזניים ודלי) מקשר ובוחן; שפתו היא מילה, יחסים ורעיון. מים (סרטן, עקרב ודגים) חשים ומחברים; שפתם היא רגש, זיכרון ומיזוג. המבנה עוטה לבוש פילוסופי יווני, אך החלוקה למשולשים מופיעה כבר בכתבים בבליים מאוחרים, והיא נותרה האבחנה המדויקת והמהירה ביותר שניתן לומר על טיבו של מזל.

איכויות: אופן התנועה של כל יסוד

בניצב ליסודות ניצב סיווג נוסף: שלוש האיכויות, ארבעה מזלות בכל אחת, המציינות את המיקום בתוך עונות השנה. מזלות קרדינליים (יוזמים: טלה, סרטן, מאזניים וגדי) פותחים את העונות בנקודות השוויון וההיפוך: הם יוזמים ומתחילים, וכשלונם האופייני הוא פתיחת מהלכים שאינם מגיעים לידי סיום. מזלות קבועים (שור, אריה, עקרב ודלי) אוחזים בעיצומה של העונה: הם משמרים ומייצבים, וכשלונם האופייני הוא הימנעות מתנועה ומשינוי. מזלות משתנים (תאומים, בתולה, קשת ודגים) חותמים כל עונה ומכשירים את הקרקע לבאה אחריה: הם מסתגלים ומתאימים את עצמם, וכשלונם האופייני הוא פיזור כוחות. המכפלה של יסוד באיכות מניבה את נקודת הציון הייחודית של כל מזל, ולכן אין שני מזלות החולקים את אותו היסוד ואותה האיכות יחד.

שליטים ורוממויות

לכל מזל יש כוכב שליט, כוכב הלכת הנחשב שוכן בביתו שלו בתוך אותו מזל, ולמרבית המזלות יש גם כוכב ברוממות (אקזלטציה), כוכב הלכת המתארח בו כאורח כבוד. מערך השליטויות מתאפיין בסימטריה מרהיבה: השמש והירח שולטים באריה ובסרטן, לב לבו הקייצי של גלגל המזלות, וחמשת כוכבי הלכת הקלאסיים מתפרסים מהם לפי מהירות תנועתם: מרקורי שולט בתאומים ובבתולה, נוגה בשור ובמאזניים, מאדים בטלה ובעקרב, צדק בקשת ובדגים, ושבתאי בגדי ובדלי. האסטרולוגיה המודרנית הוסיפה את אורנוס, נפטון ופלוטו לשליטי דלי, דגים ועקרב. הרוממויות עתיקות עוד יותר ממערך השליטויות: מקורן ב"מקומות המסתור" הבבליים של כוכבי הלכת, כפי שמסופר בעמוד מפות הלידה הראשונות, ומיקומיהן לא השתנו מזה אלפיים וחמש מאות שנה.

תאריכים טרופיים ושאלת גלגל המזלות הסידרי

התאריכים המופיעים בכרטיסים לעיל הם טרופיים: הם מעגנים את ראש מזל טלה לנקודת שוויון האביב, כפי שנהוג באסטרולוגיה המערבית מאז התקופה ההלניסטית, כך שהמזלות עוקבים אחר עונות השנה ולא אחר קבוצות הכוכבים בשמים. האסטרולוגיה ההודית שמרה על העיגון הסידרי הקדום, המחובר לכוכבי השבת עצמם, המציג כיום פער של כעשרים וארבע מעלות ביחס למערכת הטרופית. אין כאן טעות באף אחת מן השיטות; אלו שתי מוסכמות שונות החולקות מקור בבלי משותף, וההסבר המלא, הכולל את נקיפת נקודות השוויון ותגליותיו של היפרכוס, מובא בעמוד המצאת גלגל המזלות. התאריכים המדויקים עשויים לנוע ביום לכאן או לכאן משנה לשנה בשל לוח השנה; מי שנולד על קו הגבול זקוק לחישוב מדויק של מפת לידה, ולא לטור בעיתון, כדי לדעת היכן ניצבה השמש ברגע לידתו.

המזל אינו האדם כולו

הבהרה אחת עומדת ביסוד הספרייה כולה. על פי ההיגיון הפנימי של האסטרולוגיה, מזל אינו טיפוס אישיות אלא גורם מאפיין: הוא מתאר כיצד מתנהג כוכב לכת הניצב בו. הירח בעקרב מרגיש אחרת מן הירח במאזניים, ומאדים בדגים נאבק בדרך שונה לחלוטין ממאדים בטלה. האמירה "אני מזל טלה" היא רק קיצור המציין שהשמש שהתה שם ברגע הלידה, מיקום יחיד מתוך תריסר מרכיבים שמפת הלידה משקללת יחד. מדור המזלות היומי, כפי שמסביר העמוד על המסורת המערבית המודרנית, הוא פורמט עיתונאי מן המאה העשרים ואינו משקף את עומק התחום. בהתאם לכך, מומלץ לקרוא את עמודו של כל מזל כתיאור של גוון היכול לצבוע כל כוכב לכת, ולא כמסגרת סגורה המגדירה אדם במלואו.

מהיכן הגיעו המזלות

עמודו של כל מזל נפתח במקורותיו ההיסטוריים, משום שמדובר בהשתלשלות ממשית ומתועדת: השור, האריה, העקרב וחבריהם ניצבו לאורך נתיב הירח בקטלוג הכוכבים הבבלי MUL.APIN מאות שנים לפני שהוגדרו שנים-עשר המזלות השווים. דימויים אלה נדדו כמעט ללא שינוי דרך יוון ועד לימינו, כפי שממחישים לוח אחר לוח העמודים הבבליים בקומפנדיום זה. המיתוסים המוכרים הם ברובם רובד יווני שהולבש על גבי הדמויות הבבליות: האיל קיבל את גיזת הזהב, והתאומים זוהו עם קסטור ופולוקס. שני הרבדים הללו יחד מעצבים את משמעותו של כל מזל כפי שהוא מיושם בפועל כבר למעלה מאלפיים שנה.

כיצד להשתמש בספרייה זו

כל כרטיס למעלה פותח עמוד ייעודי של מזל: מקור, יסוד ואיכות, שליט ורוממות, מיתוס, עונה, איבר בגוף, משמעויות במפת הלידה ואוצר המונחים הייחודי למזל. העמודים מקשרים לספריית כוכבי הלכת, שכן משמעותו של מזל שזורה במשמעות שליטו, וכן לעמודים ההיסטוריים של המסורת הבבלית, שבה עוצבה המערכת כולה. שנים-עשר המזלות זמינים כחלק מן הקומפנדיום של האקדמיה לטארוט בכל 52 השפות.