השטן

דימויים וסמליות

פמלה קולמן סמית ציירה את השטן של ריידר-ווייט ישירות מדמותו של בפומט מאת אליפז לוי משנת 1855: דמות חצי-אדם, חצי-תייש עם פנים מפלצתיות עטורות זקן, כנפי עטלף, רגלי עז שעירות, וכפות רגלי הרפיה בעלות טפרים, הכורע על כַּן שחור ומרובע. בחפיסה זו הוא נתפס כשליט החומר והבשר, חצי-עירום כדי להדגיש היעדר גבולות, ומביט מטה בסמכותיות אל עבר שתי הדמויות הקטנות הנראות כשפחיו. ההתייחסות לבפומט נושאת כאן מטען ספציפי: היא מייצגת את ההרמוניה של הניגודים ואת המודעות לצד הצל של האישיות.

סמית מילאה את הקלף בסמלים שהחפיסה מפענחת במדויק. הפנטגרם ההפוך על מצחו מציין את ההתעלמות מערכים רוחניים ואת שליטת החומר על הרוח. הלפיד בידו פונה כלפי מטה, והקריאה של ריידר-ווייט היא החלטית בעניין זה. מדובר באנטי-אור, אשליה, ונתיב שגוי. ידו הימנית המורמת לועגת לברכתו של הכוהן הגדול. הכנפיים שייכות לציפור לילה ומייצגות חושך, בורות ואובדן התמימות בכניעה ליצר הארצי, בעוד הקרניים המעוקלות והזנבות המורמים מצביעים על האינסטינקטים החייתיים שלקחו את השליטה.

שתי הדמויות הכבולות הן אדם וחוה, הזוג מקלף הנאהבים המופיע שוב כתלויות שיש להתגבר עליהן. הזנב של חוה מסתיים באשכול ענבים המסמל פריון וקשרים ארציים. זנבו של אדם מסתיים בלהבה המייצגת אנרגיה ותשוקה. שני פרטים הם הדגשים הייחודיים של החפיסה. ראשית, הקולרים סביב צווארם רפויים מספיק כדי שיוכלו להסירם, כך שהכבילות שלהם היא בחירה להישאר ולא מנעול. שנית, מאחוריהם הרקע השחור מציג הבזקים של גוונים בהירים יותר, הרומזים על נתיב רוחני חלופי שנשאר בלתי נראה משום שההיקשרות החומרית חוסמת את הראות. האדמה השחורה והשמיים השחורים מחזקים את הנקודה הזו, ומעניקים לסצנה כולה צפיפות של עולם חומרי תחת שלטונו של השטן.

משמעות הליבה

בחפיסת ריידר-ווייט, השטן הוא קלף של פחדים, היקשרויות, התמכרויות ותשוקות לא מודעות, ובעיקר אובדן התמימות והחירות. הוא מציג את כוחה של התלות וראייה שטחית של הדברים: פיתוי, עונג זמני, וויתור על חירות בתמורה לנוחות. הקלף דורש מכם לבחון את דרככם, להרפות מהיצרים הפוגעים בכם, ולחפש ערכים עמוקים מאלה המוצעים.

הכל סובב סביב אותם קולרים רפויים. השדים היו יכולים לקום וללכת בכל רגע, ובחירתם להישאר היא הקשר ליצרים הנחותים והכישלון לבחור בשחרור. שטן זה פחות מתפקד כמפלצת ויותר כאבחנה של אחת כזו. הוא נותן שם לצד האפל של האישיות שאינו מקבל הכרה, מתאר פוטנציאל שנותר לא ממומש, ומתעקש שהכרה בחולשה היא הצעד הראשון בדרך להשתחרר ממנה.

משמעות ישרה

במצב ישר, השטן מצביע על תשוקות, יצרים והיקשרויות חסרי שליטה. הוא מעיד על חלקים באישיות שהאדם מסרב להכיר בהם ויכול לאותת על תלות בחומרים, מערכת יחסים הבנויה על רכושנות, או פשוט דומיננטיות כוחנית. הוא יכול לחשוף אדם קרוב המפעיל השפעה שלילית. כעצה הקלף בוטה: פנו אל עבר הפחד, היו כנים לגבי מה שמשאיר אתכם כלואים ושחררו את ההיקשרות שגורמת לנזק.

באהבה. משיכה עמוקה ותשוקה עזה הגולשות לתלות. הקלף מבטיח חום אך מזהיר מאובדן שליטה עצמית והפיכה לבן ערובה של הצורך באדם האחר. הוא מתריע על מניפולציה, שליטה, חוסר אמון והיקשרות יתר לעונג פיזי.

בקריירה. היקשרות למעמד, להכנסה או לנוחות של עבודה מוכרת. פחד משינוי שמשאיר אתכם בתפקיד לא מתאים אך רווחי. הקלף מתפרש לעיתים כדחף אמיתי ורצון להוכיח יכולת בסביבת עבודה המאופיינת בסמכות ושליטה.

בכספים. תלות רצינית בדברים חומריים, דחף חזק לצבור חומר המפתה לקיצורי דרך לא כנים. תחושה של חסימה על ידי הסכם שמעכב אתכם.

בבריאות ובגוף. צורכי הגוף קודמים לכל. מגנטיות פיזית ותיאבון המניעים במיטבם ומידרדרים לאובדן שליטה במורדותיהם, כולל הגזמות גופניות והתמכרות.

משמעות הפוכה

כשהוא הפוך, האנרגיה הכבדה מתפוגגת וקלף השטן פונה לשחרור. זיהוי הגבלות שניכפו באופן עצמי, החזרת החירות והסרת הקולרים הרפויים. הקלף יכול להזהיר גם מפני רצון חלש, הונאה עצמית וסירוב לקחת אחריות, ולכן יש לקרוא אותו בהקשר. במיטבו הוא מסמן את ההתעוררות מאשליה שאליה המתין הקלף הישר.

באהבה. קשרים מכבידים מתרופפים ומשיכה כפייתית דועכת. ייתכן שתכירו בתפקידכם כקורבן, תעזבו קשר שהביא יותר סבל משמחה, ותחזרו לטבעכם האמיתי.

בקריירה. חופש מפחד לגבי הכנסה או נורמות במקום העבודה. הקלה מלחץ וזמן לבחון אפשרויות חדשות, תוך פתרון קונפליקטים רעילים במקום להישאר בני ערובה של תלוש השכר.

בכספים. שחרור מחובות או מהיקשרות לא בריאה לרכוש. הזדמנות להתחיל מחדש, ואזהרה להימנע מהחלטות פזיזות בחוזים חדשים.

בבריאות ובגוף. חזרה לשליטה על תשוקות פיזיות, או הצל של זה במקרים שבהם התיאבון עדיין מתפרץ לאכילת יתר, תשישות ודימוי עצמי שלילי.

הערות היסטוריות

השטן מגיע לחפיסת ריידר-ווייט מתוך פער מוזר ברישומים ההיסטוריים. החפיסות הבסיסיות של משפחת ויסקונטי-ספורצה ממילאנו של אמצע המאה החמש-עשרה שרדו ללא קלפי השטן והמגדל, והיסטוריונים קוראים השמטה זו לרוב כמכוונת. באמצע שנות ה-1400 לא היה דימוי סטנדרטי של השטן הנוצרי, והדמות המקובלת שתעגן את הקלף החמישה-עשר לא התקבעה בתעשיית ייצור הקלפים האיטלקית עד כמאה שנים מאוחר יותר. סביר להניח שהיא כלל לא הייתה חלק מרצף הקלפים המקורי. ברגע שהקלף קיבל פנים, רישומים מהאינקוויזיציה הוונציאנית מראים שהוא נלחץ לשימוש בטקסי אהבה ותשוקה כפייתיים על ידי נשים שפנו לדמות הטרנסגרסיבית ביותר של החפיסה, מה שקיבע את הקשר הארוך שלו ליצרים ארציים וחתירה תחת הסדר המוסרי.

ארתור אדוארד ווייט ופמלה קולמן סמית העניקו לקלף את צורתו המוכרת והטעונה מוסרית ביותר כאשר החפיסה שלהם הופיעה ב-1910. הם בנו את השטן שלהם במפורש על הבפומט של לוי מ-1855 והפכו את הקלף לדיוקן של כבלי החומרנות, שבירה חדה מהכימרה המקוטעת של מסורת מרסיי. יכולת הרישום של סמית הופכת את סמלי ריידר-ווייט לקריאים אחד אחד, מהפנטגרם ההפוך ועד לקולרים הרפויים. בהירות זו היא הסיבה לכך שגרסה זו הפכה לנקודת ההתייחסות לאופן בו נקרא קלף השטן כיום.

התאמות

מספר. XV, חמש-עשרה. מצטמצם לשש (1 + 5) וקושר את השטן לקלף הנאהבים כמראה הדחוסה והאפלה שלו: אותו זוג נראה כאן כבול במקום מבורך. המספר שש גם דורש מתן דין וחשבון, התואם לקריאה של הקלף לשאת באחריות על התשוקות והבחירות שלכם.

אסטרולוגיה. מזל גדי, עם כוכב שבתאי מאחוריו. הקלף מפעיל את צל החוזקות של גדי. במצב זה שאיפות מחמיצות לכדי חמדנות, משמעת מתקשה לשליטה, והדחף לביטחון הופך לחומרנות דורסנית. הוא חולק את העקשנות של המזל בהתגברות על קושי ואת נטייתו להיתקע ולהתנגד לשינוי.

יסוד. אדמה. מקרקעת את הקלף בגוף, בכסף, בתיאבון ובעובדה הפשוטה של כבילות לבשר.

קבלה. האות העברית היא ע' (עין), על הנתיב מהוד לתפארת, קטע שבו הונאות עצמיות נגררות אל האור.

כן או לא. לרוב תשובה שלילית מזהירה. תזכורת לבחון מה באמת כובל אתכם לפני שאתם מתחייבים.

נקודת מבט פסיכולוגית

השטן של ריידר-ווייט הוא מנוע עבודת הצללים של החפיסה: המפגש עם הלא מודע, עם כל מה שהמוח המודע הדחיק אך ממשיך לפעול הרחק מהעין. התעלמות מהצד האפל הזה אינה מוחקת אותו. במסע הגיבור, קלף השטן הוא השלב בו הגיבור פוגש את התלויות, הפחדים והשאיפות המודחקות שלו. הגיבור רואה כיצד ביטויים אלה חוסמים את דרכו קדימה. הכרה בהם היא הצעד הראשון, והיא הופכת את העימות עם הצל לזרז לצמיחה.

כאישיות, השטן נושא פעמים רבות מגנטיות אמיתית ושמחת חיים לצד רצון חזק ותשוקות שקשה לעמוד בפניהם. אותו כוח חותך לשני הכיוונים. בשימוש נכון הוא מתדלק שינוי וריפוי ואת כוח הרצון לכבוש פחדים ולפרוץ נתיב מקורי. כשהוא נותר ללא השגחה הוא הופך להגזמה והונאה עצמית, בה אדם מתכחש לבעיה וגולש להתמכרות או לקשר לא בריא מכיוון שיצרים לא מודעים השתלטו. הנקודה החדה ביותר של הקלף היא שהאסירים בנו את תאם בעצמם, וכוח הרצון שנעל אותו הוא אותו כוח רצון שיכול לפתוח אותו.

השטן בחפיסות שונות

השטן של ריידר-ווייט מציג את הפרדיגמה המוסרית של כבלי החומרנות באופן קריא וברור. בהשוואה לאבות אבותיו ומתחריו, הבחירות שלו בולטות במיוחד.

טארוט מרסיי. הוותיק מבין השלושה הוא המוזר ביותר: חיה כחולת-עור, חצי-מודעת, מפורקת לחלקים עם מטה בוער ושני שדונים מקורננים קטנים כבולים אל הכן שלה. שטן זה הוא הלא-מודע הכאוטי עצמו, כוח טבע עיוור שמרגיש בבית בחשכה.

תות של קראולי. קראולי וליידי פרידה האריס משליכים את המסגרת המוסרית לחלוטין. השטן שלהם הוא תייש בעל עין שלישית הממוקם לפני פאלוס גדול. הנשמות האנושיות מופיעות כפוטנציאל המוחזק בתוך הגוף וממתין ללידה. בהתאם לאמרה 'המילה של החטא היא הגבלה', הקלף מהלל את הדחף החייתי.

חפיסות מודרניות. גרסאות בנות זמננו ממשיכות לעדכן את הכלוב. חלקן מציירות מחדש את השטן כמכונה בגודל קיר עם דמויות לא כבולות הצועדות לקראתו מרצונן החופשי, כדימוי של תלות דיגיטלית נבחרת. אחרות מראות דמויות כחושות הכבולות ברפיון המספיק כדי להשתחרר, אך בוחרות בסבל המוכר בכל זאת, בדומה להיגיון הקולרים הרפויים שחפיסת ריידר-ווייט הפכה למפורסם.

בשילוב והקשר

קלף השטן קשור לנאהבים ביותר מסתם צירוף מקרים של מספרים. חמש-עשרה מצטמצם לשש, ושני הקלפים נקראים כזוג של אור וצל. הזוג התמים מקלף הנאהבים מופיע שוב כאן בכבלים בדמות אדם וחוה. כששניהם מופיעים יחד הם בדרך כלל מציינים קשר קרמתי או של להבות תאומות אינטנסיבי ביותר. משיכה מגנטית זו מאלצת גם כל אדם לשקף את הצל הלא-מרופא העמוק ביותר של השני, ומלאכת הקריאה היא להפריד בין אהבה שמעלה לבין תאווה שכובלת.

קלף המיזוג, הנמצא קרוב אליו ברצף, פועל כתרופת נגד. כשהוא מוצב לצד השטן הוא טוען שהקולרים רפויים וניתן לחמוק מבעדם באמצעות גבולות וריפוי כן. עבור אדם מתעלל באמת, קוראים מנוסים בדרך כלל עוברים אל מעבר לשטן לעבר קלף נוקשה יותר מכיוון שטבעו של השטן כאן הוא כפול.

בעמדת עצה או תוצאה, הקלף שומר על העוקץ האבחוני שלו. הוא מבקש מכם לתת שם לרווח שמשאיר אתכם תקועים, ומזכיר לכם שהקולר תמיד היה רפוי. החלק המטריד הוא לא שאתם לכודים, אלא שהייתם יכולים לקום וללכת בכל רגע.