הכוכב

דימויים וסמליות

בטארוט ניו יורק סיטי גדת הנהר הופכת לגג בברוקלין לאחר רדת החשיכה, ומצוירת בשפת הפופ-ארט של החפיסה הכוללת בלוקי צבע רוויים, שדות נקודות הפטון, קרני שמש מתפרצות וקווים שחורים של צלליות. אישה צעירה עומדת בפרופיל על הגג כשפניה מורמות לשמיים. בעוד שבקלף הכוכב הקלאסי הדמות עירומה על שפת המים, כאן הפתיחות שלה באה לידי ביטוי ביציבה: סנטר מורם, חזה פתוח, מגננות מוסרות. בעיר שמרגילה אותך להישאר עם העיניים על הרחוב, ההסתכלות למעלה היא אקט האמונה של הקלף.

צעיף אדום כרוך סביב צווארה ושומר על חום הלב ששרד את השנה הקרה, ושמלתה מעוטרת בנקודות הפטון וטלאים בהירים, שהם הסימן של החפיסה לחיים שהורכבו מחלקים רבים ועדיין מחזיקים מעמד. מעליה בוער כוכב לבן אחד וגדול המוקף בפיזור של כוכבים קטנים יותר, על קרניים של זהב, ורוד וירוק-כחלחל הנשפכות על הסצנה כולה. הכוכב האחד הוא נקודה קבועה שניתן לנווט לפיה, והכוכבים הקטנים הם החברים, ההרגלים והשמחות היומיומיות הקטנות שמייצבים את האדם. עצם העובדה שניתן לראות כוכבים מעל עיר מוארת היא הנס השקט של הקלף.

למטה ומאחוריה קו הרקיע מנצנץ מעבר לנמל, ואורותיו משתקפים ארוכות על המים השחורים. זוהי הגרסה של החפיסה לשני כדי המים: אורו של הכוכב נשפך פעמיים, פעם אחת על המים ופעם אחת על הרחובות, ומברך את החיים הפנימיים ואת העיר העובדת כאחד. מגדל מים מעץ ניצב משמאל, הוכחה שקטה לכך שמה שמקיים אותה נשמר בבטחה דרך האסון ונותר מלא, ואדניות דוחפות עלים ירוקים מעל האספלט לצד מעקה הגג. הרחק בצד ימין פסל החירות מרים את לפידו, מה שקושר את הקלף בחזרה לחדש בעיר שאמונתו העיוורת, לאחר ששרדה את המגדל, הפכה לתקווה מנוסה.

משמעות מרכזית

הכוכב הוא מה שקורה אחרי המגדל, ובחפיסה זו המגדל הוא הפסקת החשמל של 1977, הלילה שבו כל אור שהעיר ניווטה לפיו כבה בבת אחת. הכוכב הוא הטיפוס אל גג שעדיין עומד והגילוי שעם כיבוי הבוהק המסנוור, הכוכבים האמיתיים גלויים לעין מעל הנמל. מה שהקריסה הרסה היה את הסנוור שהסתיר את האור.

משמעותו היא תקווה בצורה בוגרת, תקווה עם היסטוריה שקראה את הודעת הפינוי ועדיין מסתכלת למעלה. הקלף נשאר בגדר אופק במקום הבטחה. הוא מסרב לשקר הגלויה שניו יורק מבטיחה להגשים את חלומך ולשקר הציני שהעיר אוכלת כל חלום בחיים, וקובע עמדה אמיתית יותר ביניהם: אחרי שהגרוע מכל קרה, עדיין נשאר אור עבור מי שמוכן להסתכל למעלה, וראות מספקת כדי לנווט. ההגעה ליעד דורשת סבלנות ועבודה יציבה ומתמשכת של מזיגת מי התקווה בחזרה אל הרחובות.

משמעות ישרה

במצב ישר הכוכב הוא הגג אחרי הפסקת החשמל, הקלף שאומר שהחלק הקשה ביותר מאחוריך. שלב חדש נפתח, שקט ונקי יותר ומלא בתקווה כנה: התאוששות לאחר אובדן, ריפוי לאחר שחיקה, השראה שחוזרת לעבודה שהפכה לאפורה, חלום שקופל ונלקח בחזרה מהמגירה. זהו האדם המלא תקווה שירד זה עתה מהאוטובוס עם תמונת פנים בתיק שלו, נמצא כבר שלוש שנים קשות בתוך התחום ועדיין מאמין שברודוויי היא אמיתית. הקלף מבקש ממך להאמין שוב בדרך שבה ניו-יורקרים שורדים, עם סבלנות ועוז, ולצעוד לעבר האופק ברוגע במקום לצפות שהוא יגיע בן לילה.

ביחסים רומנטיים. עבור זוגות שעברו פרק קשה הוא מכריז על ריפוי: העדינות חוזרת ואתם שוב בונים תוכניות עם אופק בתוכן. הוא נושא גם אזהרה עדינה יותר, מכיוון שכוכב הוא רחוק ובלתי מושג ויכול לסמן את השלכת הדימוי המושלם על אדם עד שהמציאות האנושית שלו נעלמת. קריאה כזו מצביעה על רגש נכזב או על אהבה לפוטנציאל של מערכת יחסים במקום למערכת היחסים עצמה.

בעבודה. השיחה החוזרת אחרי השחיקה. הראיון מתנהל כשורה או שהפרויקט סוף סוף משתמש בכישרון האמיתי שלך, והמשמעות חוזרת לעבודה שהפכה לשגרה מתישה. התקדמות מגיעה דרך ניווט סבלני ולא דרך קפיצה פתאומית.

בכסף. האור הראשון אחרי תקופה קשה: עקומת החוב מתמתנת, הצ'ק נפרע, ההכנסה הצדדית שנטעה בשנה שעברה מציגה את סימני הצמיחה הראשונים שלה. המזל של הכוכב הוא שקט ומצטבר במקום לזכות בלוטו, והוא מתגמל את מי שבונה מחדש את הרזרבות שלו בהפקדות קטנות.

בהיבט פיזי. התאוששות ותיקון, קלף הריפוי של החפיסה. השינה מתחילה שוב להשפיע והאנרגיה חוזרת בהדרגה, כשהיא מעדיפה טיפול מנוחה ושיקום על פני ענישה של הגוף.

משמעות הפוכה

במצב הפוך הכוכב הוא אותו גג תחת שמיים שבהם לא ניתן לראות דבר, מכיוון שהאדם הפסיק להסתכל למעלה. הקלף מסמן אמונה שאבדה: סבב האודישנים שחק את האמונה מתוכך, ההתאוששות נעצרה, או שהתקווה נדחתה כל כך הרבה פעמים עד שהיא הפכה בשקט לציניות שהעיר מלמדת. הוא יכול גם להזהיר מפני אשליה, אמונה בגרסת גלויה של העתיד או בהבטחות נוצצות וריקות של מישהו אחר, או מפני אדם שמכין את עצמו כל כך חזק לאכזבה עד שהוא מסרב לקבל סימן טוב באמת כשהוא מופיע.

קיימת גם קריאה עדינה יותר. חוסר תקווה הוא לא תמיד האויב. במצב בלתי ניתן להזזה או פוגעני באמת, שחרור של תקווה כואבת וספציפית יכול להיות אקט של שימור עצמי, והקלף ההפוך עשוי פשוט לומר לך שהתשישות שלך לגיטימית.

ביחסים רומנטיים. התקווה בין שני אנשים התעמעמה, בני הזוג חולקים שכר דירה ושתיקה אחרי שהניצוץ כבה. עבור אלו שמחפשים זוגיות הדבר יכול להיות יציאה לדייטים עם תריסים מוגפים, מוכנים כל כך חזק לאכזבה כך שאף אחד אמיתי לא יכול להיכנס, או רדיפה אחרי גלויה על ידי השלכת בן זוג דמיוני על מי שעומד הכי קרוב.

בעבודה. תמונת הפנים שנגנזה: כישרון שהוקפא, משמעות שהתרוקנה, תפקיד שמשלם בדיוק מספיק כדי לדחות את השאיפה האמיתית בעוד שנה. הקלף יכול גם לסמן את הקידום המובטח לנצח, או תעשייה שנרדפת כפנטזיה במקום כמקצוע.

בכסף. התאוששות שנעצרת, רווח פתאומי שממשיך לא להגיע, או אופטימיות שעושה את העבודה שהחשבון היה צריך לעשות. בקוטב השני, ייאוש כל כך עמוק שהתכנון נפסק לחלוטין ומבטיח את ההידרדרות שממנה חששת.

בהיבט פיזי. תשישות שנישאת כסמל, חוב שינה שנקרא סגנון חיים, התאוששות שנדחית מכיוון שהעיר לא מאטה עבורה.

הערות היסטוריות

נושאת המים הכורעת על ברכיה היא תוספת מאוחרת יחסית. בחפיסות האיטלקיות של המאה החמש-עשרה הקלף לא היה מגובש: חפיסת ויסקונטי-ספורצה הראתה אישה לבושה המחזיקה כוכב יחיד, חפיסת בודפשט הראתה אישה עירומה המושיטה יד כדי לאחוז באחד, וקלפי רוטשילד וד'אסטה הציגו שלושה גברים בכובעים פריגיים המצביעים על השמיים, שניתן לקרוא בקלות בתור שלושת האמגושים העוקבים אחרי כוכב בית לחם. חפיסת המינקיאטה מראה אפילו נוסע עטור כתר המרים גביע לעבר כוכב בעל שמונה קצוות. במאות השש-עשרה והשבע-עשרה החפיסות הצרפתיות פנו במקום זאת לאסטרונומים היושבים עם מחוגות ומודדים את השמיים.

הדימוי המוכר התקבע על ידי הטארוט דה מרסיי, אשר השמיט את האסטרונומים והאמגושים לטובת אישה עירומה המורקת שני כדים ליד המים, ציפור על עץ, וכוכב אחד גדול בין שבעה קטנים יותר. המבשר המוקדם ביותר שלו הוא גיליון קארי (Cary Sheet) משנת 1500 לערך. ווייט ופמלה קולמן סמית שכללו את העיצוב הזה ב-1909 והוסיפו את האיביס ואת הזרמים הנפרדים אל היבשה ואל המים, למרות שווייט עדיין רשם את המשמעויות הניחושיות הישנות של הקלף כאובדן ונטישה, זיכרון של האלה אסטראה עוזבת עולם מושחת כשמאחוריה רק תקווה. טארוט ניו יורק סיטי שומר על כל המשמעויות הללו ומעביר את גדת הנהר לגג בברוקלין.

התאמות

מספר. XVII, המספר שבע-עשרה, ששתי ספרותיו נקראות כמו ביוגרפיה של ניו-יורקר: ה-1 של החדש בעיר היורד מהאוטובוס בתחנת פורט אוטוריטי, וה-7 של מנורת הנזיר המוארת בחלון אחד של בניין חשוך. יחד הם יוצרים התחלה חדשה המודרכת מבפנים. כשמחברים אותם 1+7=8, ובחפיסה זו הארקנה השמינית היא סבלנות ועוז, שני אריות השיש שקיבלו את שמותיהם על מדרגות הספרייה בתקופת השפל הגדול כדי שהעיר תזכור איך לשרוד. תקווה אמיתית נשענת על סבלנות ועוז כפי שהאריות נחים על כני ההצבה שלהם.

אסטרולוגיה. מזל דלי, מזל האוויר הקבוע של איש החזון וההומניטרי, נשלט באופן מסורתי על ידי שבתאי ובאסטרולוגיה מודרנית על ידי אורנוס. ניו יורק היא העיר של מזל דלי, שמונה מיליון זרים המריצים ניסוי משותף אחד בחיים יחד, ונושאת המים שופכת את אורה על הנמל והרחובות כאחד.

יסוד. אוויר, יסוד מזל דלי, השמיים המנטליים הצלולים מאחורי מי הריפוי של הקלף.

קבלה. במערכת שחר הזהב האות העברית היא צדי, 'קרס הדיג', שורש המילה צדיק. הקרס הוא דיג מנטלי, הטלת חכה למים העמוקים של התת-מודע כדי לשלות אמת גבוהה יותר, לאורך הנתיב העשרים ושמונה מנצח ליסוד. קראולי שיבש זאת מאוחר יותר: כאשר קרא ש'צדי איננה הכוכב' בספר החוק, הוא החליף את הקלף עם הקיסר והקצה אותו מחדש לאות ה', 'החלון', בנתיב החמישה-עשר מחכמה לתפארת.

תזמון. עונת מזל דלי, וקצב איטי וסבלני. כקלף כן או לא הקלף הוא כן עדין שמבקש ממך להמשיך לנווט לעבר המטרה.

נקודת מבט פסיכולוגית

הכוכב מתאר את האופטימיסט-השורד, הניו-יורקר שעבר הפסקת חשמל אישית, עבודה שאבדה או אהבה שאבדה או שנה רעה, ויצא ממנה עדין יותר מאשר נוקשה יותר. הוא מבחין באור קטן באופן רפלקסיבי: כוכבים מעל הנמל, ירוק באדנית, קפה בחינם, זר אדיב. הוא משקם את עצמו דרך הפסקות ומקרין רוגע שאנשים אחרים שואלים ממנו, כנה בעיר שמתגמלת שריון ועצמאי בעיר שפועלת על דחיפה מתמדת.

הדימויים הקלאסיים קוראים את אותו איזון דרך הגוף. שתי ידיה של נושאת המים מבצעות עבודה מובחנת: יד ימין, הנשלטת על ידי ההמיספרה השמאלית הלוגית, מוזגת על האדמה ומבססת את התובנה לתוך מציאות מעשית, בעוד שיד שמאל, הנשלטת על ידי ההמיספרה הימנית האינטואיטיבית, מוזגת בחזרה אל הבריכה ושומרת על המקור התת-מודע מלא. בריאות היא האיזון בין השניים. אלחנדרו חודורובסקי נותן שם לצל של הקלף בצורה מדויקת. במיטבו, הכוכב הוא שלמות המתנה, נתינה מבלי לדרוש דבר בחזרה. כאשר הוא מיושם בצורה שגויה הוא הופך לערפדי: אם הדמות מוזגת רק לתוך בריכת הפצעים הישנים, היא הופכת לבור ללא תחתית של שיקום רגשי שמרגישה לנצח לא אהובה ודורשת אישור מכל הסובבים אותה. ישנה בקלף גם בדידות של מזל דלי, האאוטסיידר שנושא מים קוסמיים אל קולקטיב שהוא לעולם לא באמת מתמזג איתו, ולעתים נשאר יותר מדי זמן על הגג כאשר המצב דורש מישהו בגובה הרחוב.

הכוכב בחפיסות אחרות

חפיסות איטלקיות וצרפתיות מוקדמות. לפני שנושאת המים התבססה, הקלף נדד בין אסטרונומים עם מחוגות המודדים את הרקיע לאמגושים עטויי גלימות וכובעים פריגיים המצביעים על כוכב בית לחם, קריאה שמימית ואינטלקטואלית שהוחלפה מאוחר יותר בדמות הכורעת ליד המים.

תות של קראולי. קראולי וליידי פרידה האריס מטביעים את הקלף בתיאולוגיה תלמית. הדמות הופכת לנואית, אלת שמי הלילה האינסופיים ומכלול האפשרויות, המוזגת מגביע זהב וגביע כסף כדי לתעל את האנרגיה שלה אל העולם החומרי, עם הדים לבאבאלון שמקבלת כל חוויה. כאן הקלף הוא המימוש של הרצון האמיתי של האדם בתוך מרחבי החלל.

שחזורים מודרניים. חפיסות קוויריות ופמיניסטיות כמו טארוט קסם אדמת האם (Earth Mother Magic Tarot) מלהקות מחדש את העירום כפגיעות במקום מחזה, הכוח של קיום פתוח וללא בושה, ומתעקשות שאדם לא צריך להיות מרופא לחלוטין כדי להיות ראוי להיראות. טארוט איטי (Slow Tarot) של לייסי בראיינט מעביר את הריפוי של הקלף לסוריאליזם ביתי ושקט ולמשקל של זיכרון יומיומי.

טארוט ניו יורק סיטי. חפיסה זו שומרת על המשמעויות של ריידר-ווייט-סמית בשלמותן ומחליפה את גדת הנהר בגג בברוקלין אחרי הפסקת החשמל של 1977, כאשר אורות הנמל והלפיד של פסל החירות משמשים כתחליף למים ולכוכב המנחה.

בשילוב והקשר

הכוכב מקבל משמעות מלאה רק ברצף. בחפיסה זו הוא נוחת ישירות אחרי המגדל, הפסקת החשמל של 1977, ורק כאשר אורות העיר כבו ניתן היה לראות את הכוכבים. המגדל מפשיט את העצמי השקרי, והכוכב הוא העצמי האותנטי והשלווה שלא יכלה להתקיים לפני שהאשליה נפלה. כשהוא מוצב לצד גלגל המזל הניגודיות מחדדת את משמעותו, מכיוון שהמזל של הגלגל הוא פתאומי בעוד שזה של הכוכב הוא שקט, מצטבר ונרכש דרך ניווט סבלני.

בפריסות בנושא יחסים רומנטיים הקלף שואב את צבעו משכניו. בשילוב עם ארבעה גביעים או שמונה גביעים הוא מאשר פעמים רבות רגש נכזב, מערכת יחסים שנשארת משאלה רחוקה במקום מציאות חיה, כאשר האדם מאוהב באידיאל על דוכן. כמכשול הוא נותן שם לאותו דוכן, הדימוי המושלם שאף אדם אמיתי לא יכול להתאים לו.

כקלף כן או לא הוא עונה ברכות. כאשר הוא נשלף עבור שאלה חרדתית כמו האם מבחן יילך רע, הוא פחות מהווה תחזית ויותר מהווה הרגעה, דחיפה להפסיק לראות הכל כשחורות, לסמוך על התהליך ולתת לתוצאה להביא ריפוי במקום פחד.