חמישה גביעים

דימויים וסמליות

טארוט ניו יורק סיטי שומר על השם חמישה גביעים ומעביר את הסצנה כולה אל טיילת על קו המים, מצוירת בשפת הפופ-ארט של החפיסה, עם נקודות הפטון וקרני שמש מתפרצות. השמיים מעל הנמל בוהקים באדום, ורוד, ציאן וצהוב רוויים. הדמות במרכז היא צללית שחורה אטומה כמעט לגמרי, ראשה מורכן, כתפיה שמוטות, עטופה במעיל כהה וארוך התופס את מקומה של גלימת האבל הישנה. נתזי צבע נשברים על שולי המעיל, כאילו החיים סביבו מנסים ללא הרף להגיע אליו וממשיכים להחליק. האמירה הראשונה של הקלף היא הניגוד הזה: העיר בוהקת, והאדם אינו רואה דבר מכל זה.

לרגליו מונחים הגביעים, שכאן הם כוסות הקפה היווניות הכחולות מנייר שעליהן כתוב 'We Are Happy To Serve You', סמלה המוכר של החפיסה. שלוש מתוכן הפוכות, והקפה שלהן מתפשט לכתם שחור ורחב על המדרכה המוארת. בחפיסה זו, גביע נושא רגש, קהילה ואהבה יומיומית, הקפה שאתה מביא למישהו, הכוס המשותפת על מדרגות הכניסה. לפיכך, הנוזל שנשפך הוא חום שהתבזבז, חיבה שהיה לה לאן ללכת ומעולם לא הגיעה. השלולית השחורה הבולעת את צבע המדרכה מראה כיצד הצער מתפשט מעבר לגבולותיו ומשחיר כל מה שהוא נוגע בו.

מאחוריו, זקופים וללא פגע, ניצבים שני הגביעים שלא נפלו. הוא טרם הסתובב, לכן הוא אינו יכול לראות אותם: מערכות היחסים שהחזיקו מעמד, ההזדמנויות שעדיין פתוחות, החום שעדיין נמצא בהישג יד.

במקום שבו קלף ריידר-ווייט מציג נהר, גשר וטירה מרוחקת, קלף זה מציג את הנמל ואת קו הרקיע. המים עדיין מסמלים את זרימת הרגש, פני השטח שלהם זרועים צבע משתקף. מעבר למים מתנשאת צללית העיר, ובאופק ניצב פסל החירות, סמלה הקבוע של החפיסה להגעה ולהזדמנות שנייה. הגשר אל הטירה הפך לגדה הנגדית הנראית לעין. העתיד אינו מוסתר כאן. הוא מואר וממתין לו שירים את ראשו. אפילו נקודות ההפטון המרחפות בסצנה נקראות כזמזום הרקע של העיר, חיים בתנועה סביב אדם שעומד ללא ניע.

משמעות הליבה

חמישה גביעים הוא ניפוץ של שיווי משקל רגשי. המספר חמש שובר את היציבות המבוססת של הארבע, ובקבלה הוא שייך לספירת גבורה, הנשלטת על ידי מאדים, הכוח שהורס צורה עומדת כדי שהנשמה תוכל להמשיך הלאה. בסדרת המים כוח זה הופך את הגביעים ומציף את השואל בצער, חרטה ואכזבה. זהו אותו ארכיטיפ שהקלף הקנוני נושא; החפיסה הזו פשוט מציבה אותו על מדרכה בניו יורק.

המאפיין הבולט שלו הוא קוצר הראייה של האבל. שלושה גביעים מתוך חמישה נשפכו, והדמות רואה רק אותם. במונחיה של החפיסה, זהו האדם שעומד מעל השלולית שעל המדרכה, שבור מזה, מבלי יכולת להסתכל לשום מקום אחר, בעוד הנמל כולו מואר מאחורי גבו. האובדן הוא אמיתי. אדם חשוב, סיום של מערכת יחסים, פרויקט שנסגר, הדירה שהתפקששה, הדיינר שהאכיל את הרחוב והוחשך. הקלף אינו מבקש ממנו להעמיד פנים שזה אחרת. במקום זאת, הוא מזהיר מפני העיוות שמכריז כי הכול נהרס כאשר שני גביעים עדיין ניצבים מאחוריו. העיר לא עצרה. הוא עצר.

משמעות ישרה

במצב ישר, חמישה גביעים הוא אבל פעיל. השואל לכוד בשחזור של אובדן, מקובע על הקפה שנשפך ואינו מסוגל להסתובב. הקלף נותן תוקף לכאב הזה במקום למהר לדלג עליו. ההמלצה שלו בחפיסה זו פשוטה: תנו לצער את הזמן שלו, אל תשחקו אותה בסדר על הרציף, ואז הסתובבו ובדקו את המלאי של מה שלא נשפך.

באהבה. אובדן ואכזבה עמוקה, הפרידה שלא בחרתם בה או מערכת היחסים שהתרוקנה בשקט בזמן ששניכם הייתם עסוקים מדי מכדי לשים לב. לעתים קרובות הוא מראה אדם מתאבל על בן זוג, או על גרסה אידיאלית שלו, בצורה כל כך מוחלטת שהעיר מנצנצת ללא תשומת לב מאחוריו. סביב אקס זהו קלף אזהרה. הדחף ליצור קשר הוא לרוב פנטזיה של מה שאבד ולא המציאות, והוא נוטה להוביל חזרה אל האכזבה.

בקריירה ובעבודה. נסיגה אמיתית שמתאבלים עליה כמו על כל אובדן: עבודה שהלכה, קידום שנמסר למישהו אחר, פרויקט שבוטל אחרי חודשים של לילות וסופי שבוע. הקלף יכול גם לציין את הצער המסוים של שחיקה, אבל על ההתלהבות שהייתה לכם פעם כלפי עבודה שכבר אינה מזינה אתכם. שני הגביעים העומדים מזכירים לשואל שכישורים, בני ברית וניסיון שניתן להעביר לא נעלמו יחד עם העבודה.

בכספים. השפיכה הפיננסית: ההשקעה שהשתבשה, הפיקדון שאבד על הדירה שהתפקששה, העסקה שמתה במייל האחרון. הקלף קורא לערוך ביקורת כנה, להפריד בין מה שאבד באמת לבין מה שרק נחבל. רזרבות עדיין קיימות, למרות שהצער עשוי להסתיר אותן לעת עתה.

בבריאות. המשקל הסומטי של הצער, החזה הכבד, העייפות, המראה שהופכת לעוד כוס שפוכה לבהות בה. הקלף מייעץ לאפשר לרגש לזרום במקום לסכור אותו, ומזהיר מפני ההידרדרות השקטה של ויתור על הליכות ואכילת לילה גרועה שהעיר הזו מקלה עליה.

משמעות הפוכה

במצב הפוך, השלב המחניק ביותר של האבל חלף והפקק משתחרר. זהו הרגע בו הדמות סוף סוף מרימה את ראשה, פוסעת מעבר לכתם, ואוספת את שני הגביעים ששרדו. הדבר מביא קבלה, סליחה עצמית ולסביבה, ואת ההחלטה להפסיק לפתוח מחדש את אותו הפצע. כאשר מתמודדים עם זה בצורה גרועה, הקלף מזהיר מפני ההפך, אדם התקוע באתר השפיכה, לא מסוגל לקבל שהשכונה השתנתה, וההתגברות על כך עשויה לדרוש עזרה אמיתית ולא סתם עוד הליכה לילית.

באהבה. יציאה משלב ארוך של אובדן, הבוקר הראשון שבו אתם מתעוררים והפרידה אינה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו. ההכרה בחלקכם שלכם במערכת היחסים הישנה מפסיקה להיות ענישה עצמית והופכת למידע, מה שמפנה את הדרך למשהו טוב יותר.

בקריירה ובעבודה. התאוששות ממכה מקצועית. תשומת הלב חוזרת אל חלקי העבודה שמביאים סיפוק, ציפיות ישנות ותוכניות מתות משתחררות, ונפתח מקום לתפקיד חדש או לתחום עיסוק חדש לגמרי.

בכספים. הרגע שבו מפסיקים לבהות בדוח החשבון ומתחילים לבנות מחדש, לומדים מהעסקה הגרועה ומקצים מחדש את מה שנותר. אזהרה אחת מלווה זאת: אל תחזרו על אותה הטעות, מכיוון שהעיר גובה ריבית על הטעות השנייה הזהה.

בבריאות. שחרור מהספירלה השלילית, חזרתה של המוטיבציה, הריצה הראשונה על הגשר מזה חודשים. משמעות הדבר היא קבלת גופכם כפי שהוא כרגע וההכרה שטיפול, ולא אבל, הוא מה שהוא צריך.

הערות היסטוריות

הגרסה המאוירת של חמישה גביעים שרוב הקוראים מכירים היא המצאה של חפיסת ריידר-ווייט-סמית. פמלה קולמן סמית', שעבדה תחת א. א. ווייט, הפכה קלף ממוספר ישן לנרטיב שלם של האבל העטוף בגלימה, הגביעים השפוכים והניצבים, והגשר אל הטירה המרוחקת. מערכת שחר הזהב שמאחורי החפיסה קיבעה את המנגנון האפל יותר של הקלף: מאדים בעקרב והספירה החמישית גבורה, מנה משולשת של חומרה מאדימית בתוך מי הרגש.

חפיסת תות של אליסטר קראולי וליידי פרידה האריס מכנה את הקלף "אכזבה" (Disappointment), "אדון העונג שאבד" של מסדר שחר הזהב, הכוח המחמיר של ספירת גבורה ההופך את הנוחות הקופאת על שמריה של הארבע. קריאה קלנדרית מוסיפה רובד נוסף. הדקאן הראשון של מזל עקרב נופל לקראת סוף אוקטובר, סביב ליל כל הקדושים ופסטיבלי המתים, מה שממסגר מחדש את היין השפוך כנסך מכוון שנמזג עבור אלה שהלכו לעולמם. טארוט ניו יורק סיטי יורש את כל השושלת הזו ושומר על השם המקורי של הסדרה, ואז מחליף את היין בקפה שפוך ואת הגשר בנמל מואר, כך שהנסך העתיק הופך לכוס רגילה של חום שנשפכת על מדרכה מודרנית.

התאמות

מספר. חמש, מספר של שינוי, קונפליקט וחוסר יציבות. הוא מנפץ את הארבע המבוסס, ובמונחים של חפיסה זו הוא תחנת המעבר, המקום הדחוס שבאמצע, בו ירדתם מרכבת אחת ועוד לא עליתם על הבאה. איש אינו גר שם; כולם רק חולפים דרכו.

אסטרולוגיה. מאדים בעקרב, ובמיוחד הדקאן הראשון של עקרב, בערך מ-23 באוקטובר עד 2 בנובמבר, הנשלט שוב על ידי מאדים. מזל עקרב הוא סימן של טרנספורמציה עמוקה והסירוב להפנות מבט, חתימה ניו יורקית מאוד, והדקאן הראשון מביא את פניו הגולמיות ביותר והמונעות ביותר על ידי מאדים, הפצע הטרי כשהמאבק עדיין בגוף.

יסוד. מים, היסוד של הסדרה עצמה, רגש וזיכרון. כאן זה גם הקפה השפוך הנקווה לרגליו וגם הנמל הפתוח שמאחוריו, המשתקף בכל אור בעיר. המים מתאבלים והמים נושאים בו-זמנית.

קבלה. גבורה, הספירה החמישית, ששמה פירושו חומרה, כוח או דין, נשלטת על ידי מאדים. זהו הכוח הקוסמי המפרק צורה כדי למנוע קיפאון, התנועה המהירה שהופכת את הגביעים.

כבוד יסודי (Elemental dignity). כקלף של מים הוא זורם עם אדמה ופוגש מתח עם אש, כך שהקלפים השכנים קובעים אם הצער מוכל או מתלקח.

נקודת מבט פסיכולוגית

בקריאה פסיכולוגית, חמישה גביעים הוא שברון לב טהור: אובדן רגשי טרי ומוחשי והצפה של עצב, רחמים עצמיים ורפיון שמגיעה בעקבות סיום. קוראי טארוט משווים אותו לעתים קרובות לשלוש חרבות, המייצג כאב לב, כאב ישן ומנטלי יותר שנגרם על ידי אמת קשה או בגידה. חמישה גביעים הוא הגרסה הסומטית, החזה הכבד והדמעות ולא המחשבה המענישה, ושני הקלפים מגיעים לעתים קרובות יחד, כאשר אובדן חדש מעורר חוסר ביטחון עתיק.

החפיסה נותנת למצב הזה פנים בדמות האבלים שלה, אלה שהולכים בכוונה ליד חלון הראווה המוגף, שקוראים שוב את ההודעה האחרונה, שמספרים את סיפור מה שאיבדו ברהיטות רבה יותר מאשר את סיפור מה שיש להם. תשומת הלב שלהם חיה באתר האובדן, כך שהפסימיות שלהם מרגישה להם כמו ריאליזם. הם מתעלמים מהטוב שניצב ממש מאחוריהם, מהחברים שנשארו, מהעבודה ששרדה, מהעיר המנצנצת מעבר למים.

הדרך החוצה היא המפנה הפסיכולוגי הקשה שהקלף ממשיך להצביע עליו. אובדן כואב ביחס ישר להתנגדות שלנו אליו, דבר המודגם בספרות הטארוט בסיפור הזן על מאסטר האקואין, המקבל האשמת שווא הרסנית ושנה לאחר מכן מוותר על הילד שגידל, כשהוא סופג אובדן פעמיים ללא מאבק. ככל שהדמות נאחזת יותר בגביעים השפוכים, כך היא סובלת יותר. הריפוי מתחיל רק כאשר ההתנגדות מסתיימת והאובדן מתקבל כאמיתי.

חמישה גביעים בחפיסות שונות

הארכיטיפ המרכזי נשמר בזמן שהדימויים משתנים. בחפיסת ריידר-ווייט-סמית דמות עטופה בגלימה שחורה מתאבלת על שלושה גביעים שפוכים ליד נהר, עם שניים הניצבים מאחוריה וגשר המוביל לטירה מרוחקת. בחפיסת תות של קראולי הסצנה נעלמת לחלוטין והקלף הופך ל"אכזבה" (Disappointment), חמישה גביעים המסודרים מעל ים סוער תחת ההשפעה החמורה של מאדים בעקרב. בחפיסת Mystic Mondays חמישה גביעים רצים אנכית לאורך גלים, שלושה זורמים בנוזל כתום ושניים בכחול, בעוד השמש נשארת גלויה בצד ימין, ושומרת על אופטימיות נוכחת דרך הסערה. ב-Modern Witch Tarot הגביעים נשפכים על חוף חולי והנוזל מחלחל אל תוך החול, מראה אובדן שנספג בעוד הדמות צופה אל האוקיינוס הפתוח.

טארוט ניו יורק סיטי שומר על השם והמשמעות ומחליף את החפצים באלה של העיר. האבל בעל הגלימה הופך לצללית שחורה במעיל ארוך על טיילת בקו המים. היין השפוך הופך לקפה שפוך בכוסות נייר כחולות, הנקווה לכתם שחור על מדרכת פופ-ארט. הנהר הופך לנמל, והגשר לטירה הופך לגדה הנגדית הנראית לעין עם פסל החירות באופק. מתחת לכל גרסה יושב אותו צער של מאדים בעקרב ואותם שני גביעים שהדמות טרם הסתובבה לראות.

בשילוב והקשר

חמישה גביעים משתנה בהתאם לשכניו מכיוון שהוא מתאר שלב של אבל ולא תוצאה קבועה. עם המגדל הוא מציין פרידה או אובדן מרכזיים ומשבשים, הרס שהיה נחוץ גם אם ההשלכות קשות. עם שני עגורנים הוא הופך לציר, השואל עדיין מתאבל אך מוכן לתכנן קדימה ולצעוד לעבר נתיב חדש. עם הכוכב הוא מייעץ לקחת פסק זמן להחלמה, אם כי התקווה שהוא מבטיח תהפוך לחלום באספמיה אם לא תלווה בעבודה אמיתית. עם ארבע רכבות תחתיות הוא מחזק את הצורך במנוחה ונסיגה במקום בהסחת דעת לטווח קצר. לצד המוות הוא מצביע על הצער העז סביב מעבר חיים משמעותי ולא על סיום פשוטו כמשמעו. עם עשר רכבות תחתיות הוא מאותת על סיום מוחלט ובגידה שאחריהם צער עמוק, וגם על הנחמה הקטנה שהתחתית הושגה ואין לאן ללכת אלא למעלה.

המיקום בפריסה מחדד זאת אף יותר. כעצה הוא אומר להתאבל בכנות קודם, ואז להסתובב ולספור את מה ששרד. כמכשול זהו העיוורון הכפוי עצמית, תשומת לב המקובעת על מה שנשפך בזמן שהגביעים העומדים מתקררים. מכיוון שהוא יושב בנקודת האמצע של מסע הסדרה מאס לעשר, הופעתו ממסגרת את הקריאה כמשבר שנתפס באמצע הסיפור, האובדן שכבר שולם כאגרה עבור חצייה שטרם נעשתה.