שתי חרבות

דימויים וסמליות

פמלה קולמן סמית כיסתה את עיניה של הדמות שלה, משהו שאף חפיסה קודמת לא חשבה לעשות. בקלף שתי חרבות של ריידר-ווייט-סמית אישה יושבת לבדה כששתי חרבות חדות מוצלבות על לבה, ירח סהר בשמיים, ומים מאחוריה. חפיסה זו קוראת את התמונה כאיזון, שלווה, הגנה והתבודדות, וגם כצד הקשה יותר של אותה תנוחה: החלטות קשות, היגיון קר, ורגש מודחק או מוכחש.

כיסוי העיניים הוא ההצהרה הראשונה של החפיסה. היא סגורה מהעולם החיצון כדי שתוכל לפנות פנימה, לעקוב אחר התחושות והאינטואיציה שלה, ולהבין את הבעיה לפני שהיא פותרת אותה. שתי החרבות המוצלבות נושאות את הקריאה הכפולה. הן מגינות ומתגוננות, מחסום המוחזק על הלב, והן עומדות כסמל לאינטלקט ולהיגיון, סימן שכל החלטה כאן חייבת להסתמך על ניתוח אובייקטיבי, תוך דחיקת הרגש הצידה. יחד הצמד אומר גם פשרה ואיזון, והוא מראה שהעבודה היא מנטלית. שום דבר בקלף זה אינו נפתר על ידי פעולה פיזית.

שאר הסצנה קובעת את התנאים לאותה עבודה. היא יושבת על ספסל שיש, שנקרא כחוסר חדירות, חוסן, והצורך בבדידות לפני הבחירה. שמלתה הלבנה היא טוהר, תמימות וכנות, ורגליה המוסתרות מעניקות לתמונה את האזהרה השקטה שלה: חוסר רצון לנוע קדימה, פחד משינוי. המים מאחוריה הם רגש ותת-מודע, שיש להכיר בהם גם כאשר החרבות הן אלו שמקבלות את ההחלטה. איים קטנים ברקע מרמזים שמקומות מבודדים משרתים התבוננות, למרות שהמסורת הרחבה יותר קוראת את אותם איי סלע כמכשולים נסתרים מתחת לפני השטח. השמיים הבהירים מעל המים פירושם חשיבה בהירה וראייה שקופה של המצב, והנוף הימי הרגוע יחד איתם משמעו שלווה והרמוניה. ירח הסהר הוא כוח נשי, אינטואיציה, והיכולת להבין מה המצב מסתיר. הרים באופק הם המכשולים שעדיין עומדים בינה לבין המטרה.

מה שהקומפוזיציה של RWS מחזיקה יחד היא אישה המצוידת לקבל החלטה אשר הפסיקה לנוע. הראייה נמסרה בכוונה, הלב נשמר על ידי פלדה, והרגליים מחוץ לטווח ראייה.

משמעות הליבה

חפיסה זו מציבה את שתי חרבות ברגע שבו יש לקבל החלטה והמידע לקבלתה חסר. התוצאה היא קיפאון: שתי אפשרויות קיימות, סכסוך עסקי או קונפליקט רגשי או כיוון חיים שלם, ואין דרך חלקה לבחור. הקלף מבקש לשקול את היתרונות והחסרונות, לנקוט עמדה ניטרלית ולנהוג בזהירות.

מה שמייחד את גרסת RWS הוא שהיא מתייחסת להשהיה כלגיטימית. הספסל, הבדידות, השמיים הבהירים וירח הסהר הם תמיכה לחשיבה, לא תסמינים של כישלון. העצה של החפיסה עצמה היא להעריך את ההשהיה ולהשתמש בה כדי לאסוף את מה שחסר ולדמיין את התוצאות. הגבול נקבע באותה נשימה: חוסר החלטיות אסור שיתקשה לכדי סטגנציה. שברו את האינרציה ופעלו בהחלטיות כשהזמן מתאים לכך.

לכן הקלף מסמן שני כישלונות בו-זמנית. לזרז את הבחירה והיא לא מבוססת. להחזיק בכיסוי העיניים זמן רב מדי והרגליים המוסתרות ינצחו.

משמעות הקלף ישר

כשהוא ישר, זהו רגע קריטי של בחירה שפוגש ניטרליות מכוונת. החפיסה מתארת אנשים שמציבים גבולות ומאזנים צרכים פנימיים מול חיצוניים, ששומרים על בהירות מחשבתית במצבים קשים, ושבדרך כלל מוצאים עצמם מתווכים בסכסוכים של אחרים כי הם מסוגלים להחזיק בשתי עמדות מבלי לתת להן להתנגש. פתרו קונפליקט באמצעות דיפלומטיה וסובלנות, הביטו בשאלה ממספר זוויות, ואז החליטו.

באהבה. בחירה בין שני בני זוג, או הצורך להתבהר לגבי הרגשות כלפי בן הזוג הנוכחי. רגש עז נוכח לצד חוסר רצון לפעול לפיו. הקלף מציין עמימות, סטגנציה וחוסר רצון להתמודד עם האמת, והוא מבקש פתיחות, כנות והערכה מחדש של האופן שבו את באמת מרגישה.

בקריירה. החלטה קשה בעבודה, ברגע של איזון ושלווה זמנית שמגיע לפני צעד חשוב. משא ומתן, בחירה בין שני פרויקטים, או הצעות מתנגשות לשיתוף פעולה. שפרו את האופן שבו אתם מתמודדים עם קונפליקטים, חפשו פשרה הדדית, ורדו לפרטים לפני שתחליטו. זהו זמן להערכה.

בפיננסים. החלטות הדורשות ניתוח מעמיק, לרוב בין שתי אסטרטגיות אטרקטיביות עם מחיר ממשי בשני הצדדים. הקלף גם אומר הגנה: שמרו על מה שבניתם ואל תמהרו למיזמים חדשים. השתמשו בהיגיון וברציונליות כאן, כי רגש ואינטואיציה אינם מדריכים אמינים כרגע. איזון, וגם חוסר החלטיות ועיכוב. תקופה של תכנון ושקילה, של איזון הכנסות מול הוצאות או בחירה בין שתי השקעות. ייתכן שהחלטה פיננסית משמעותית עומדת בפתח, אך ניתוח יסודי חייב לבוא קודם כדי שהמלכודות יתגלו.

בבריאות. החלטה חשובה לגבי הגוף: בין אסטרטגיות טיפול, אפשרויות כושר, או דרך חיים מאוזנת יותר. העריכו שאיפות מול מגבלות. החפיסה מזהירה מפני הפרדת החושיות מהרציונליזם או היופי מהתפקוד, ושמה את האיזון במרכז של גם הבריאות וגם המראה.

משמעות הקלף הפוך

כשהוא הפוך, הקלף הוא הימנעות. החפיסה ישירה בעניין זה: סירוב להחליט, הכחשת המציאות, בחירת אשליה נוחה על פני מה שבאמת נמצא שם. פחד מהשלכות משתלט, הבחירה נראית כה מאיימת עד שהיא מייצרת שיתוק, והתעלמות מהבעיה הופכת להגנה. כוחות פנימיים וחיצוניים יוצאים מאיזון, וכך גם היגיון ורגש. העצה היא למצוא את האומץ בכל זאת, להקשיב לאינטואיציה, ולקבל שאפילו החלטה שקולה היטב דורשת צעד אל הלא נודע.

באהבה. העלמת עין מבעיות בעוד ספקות גדלים. הכחשה עמוקה וסירוב עיקש לפתור משהו, מה שעלול להסתיים בפרידה או באובדן אינטימיות, במיוחד כאשר בעיות נותרות ללא טיפול. הקלף מראה נתק בין הלב והמוח.

בקריירה. קושי להחליט, או סירוב מוחלט לבחור. החמצת המידע להחלטה נכונה, תחושת חוסר אונים, או חיפזון להחלטה לא יעילה. הכחשת המציאות וסירוב לקחת אחריות כאן מסתיימים בסכסוך במקום העבודה ופרויקטים כושלים.

בפיננסים. חוסר הסכמה, ניגודי עניינים, ותחושה של אובדן שליטה. עניינים לא פתורים נערמים. חוקי המשחק משתנים וזה מביא לאי נוחות ובלבול. ייתכן שיהיה צורך לנטוש תוכניות מסוימות כדי לפנות משאבים למה שיבוא אחר כך. קונפליקט, חסימה וסטגנציה סביב כסף, עם חוסר רצון או חוסר יכולת להחליט. הקלף מזהיר מפני כסף שהושקע רע ומשא ומתן ממושך. היו זהירים ביותר עם השקעות כרגע.

בבריאות. אי הבנה או הזנחה של הגוף, תקיעות בשלב ההחלטה עם חשיבה לא מסודרת לגבי בריאות וכושר. האיזון עצמו הופך לבעיה כאשר היבט אחד מקבל את כל תשומת הלב ואחר נזנח.

הערות היסטוריות

האישה מכוסת העיניים אינה דימוי ישן. בטארוט דה מרסיי שתי החרבות (Deux d'Epees) הוא קלף ללא סצנה: שני להבים מעוקלים דמויי חרב-חרמש המקיפים מוטיב פרחוני, כמו בחפיסת ז'אן נובלה מסביבות 1650. קוראי מרסיי התייחסו אליו בפשטות, כאל הפוגה והקלה, הפסקה בלחימה ולא קשר פסיכולוגי, ובכמה מסורות צרפתיות כאל סתירה מבנית או תחילתו של מחזור הרס עצמי כשהוא הפוך.

סמית ציירה את הסצנה ב-1909 תחת הנחייתו של א.א. ווייט. עבור הארקנה הקטנה היא שאלה את הרעיון של קלפי סדרות מאוירים במלואם מחפיסת סולה בוסקה האיטלקית מהמאה ה-15 ומיזגה אותו עם ההתאמות האסטרולוגיות והקבליות של שחר הזהב, יחד עם עבודתם של אוקולטיסטים צרפתים כמו אליפז לוי וז'אן-בטיסט פיטואה. מסדר שחר הזהב הכתיר את הקלף בשם 'שר השלום המושב' (Lord of Peace Restored), שמשמעו חזרה לשיווי משקל לאחר סכסוך. אליסטר קראולי התנגד לכך ש'מושב' אינו מדויק, שכן הקלף מושרש בחכמה, הנביעה הראשונה של הכוח, שבה שום דבר עדיין לא הופרע. הוא שינה את שמו ל'שלום' ואז ציין את הסתירה גם בזה: חרב היא נשק פעיל מטבעה, כך שהשלום הזה הוא השהיה בלחץ שממשיכה לאיים להישבר.

התאמות

מספר. שתיים, מספר הדואליות והניגודים, של הרמוניה בין הרוחני והפיזי, ושל שוויון וסימטריה. בנומרולוגיה הוא נושא איזון, איחוד ושותפות מצד אחד וספק, היסוס ובלבול מהצד השני. בתוך סדרת החרבות, העוסקת במחשבה ואינטלקט, השתיים מסמן את הקונפליקט בין היגיון לאינטואיציה, בין שכל לרגש.

אסטרולוגיה. הירח במאזניים. דרך מאזניים הקלף מצביע על דיפלומטיה ועל החיפוש אחר איזון, מזל שמחפש שלום, רואה את שני הצדדים, ומבין פשרה. הוא שולט בדקאן הראשון של מאזניים, בערך מה-23 בספטמבר עד ה-2 באוקטובר, מה שמבקש בחירה הנעשית מפרספקטיבה רחבה. הירח מוסיף רגישות ורגשנות ושולט בעולם הפנימי, כך שההחלטה נושאת משקל רגשי. בהרמוניה הירח עוזר לפתור קונפליקט פנימי; בדיסהרמוניה הוא מייצר חוסר ודאות והיסוס.

יסוד. אוויר, הקשור למחשבה, תקשורת, רעיונות ותהליך מנטלי. הוא מסמן פעילות אינטלקטואלית וקבלת החלטות, ומכיוון שאוויר הוא פעיל מטבעו, האיזון של הקלף לעולם אינו מתייצב לחלוטין.

קבלה. חכמה, הספירה השנייה, ביצירה, העולם המעצב של האוויר והשכל. כשהוא ממוקם כל כך גבוה על עץ החיים, המאבק הרגיל של הסדרה מנוטרל לאיזון טרום-קונפליקט.

כבוד יסודי (Elemental dignity). כקלף אוויר הוא מחזיק שני כוחות במתח ומשאיר אותם לא פתורים, והוא נוטה לעצור את המומנטום של הקלפים שסביבו עד שתתקבל בחירה.

פרספקטיבה פסיכולוגית

תמונת RWS היא תמונה של מוח המגן על עצמו. החרבות מוצלבות על הלב, לא מורמות, והחפיסה קוראת זאת כהגנה והתבודדות לפני שהיא קוראת זאת כקונפליקט. מישהו כאן שומר על השלום על ידי השארת המידע בחוץ.

רייצ'ל פולק כינתה את המצב בספרה 'שבעים ושמונה דרגות של חוכמה' כתחושת התקיעות של שמירה על הכל מאוזן על ידי סירוב להתמודד עם החלק הקשה. המלכודת היא שעיכוב מרגיש ניטרלי. הוא לא. כישלון לבחור הוא החלטה, ובדרך כלל החלטה גרועה יותר מזו שנמנעת. מתרגלים מנסחים זאת במונחים של התמונה עצמה: אם האישה תשב על אותו חוף ללא הגבלת זמן, הגאות תגיע ותשטוף אותה, והבחירה תיעשה על ידי אנשים אחרים, ותעקוב אחר הערכים שלהם.

הרגליים המוסתרות הן הסימן לגרסה האישית של זה. החפיסה קוראת אותן כחוסר רצון להתקדם ופחד משינוי, שזו אבחנה שונה מבלבול. בלבול מתבהר עם יותר מידע. פחד לא, וכאן נכנסת לתמונה קריאת הבריאות של הקלף: רגש מודחק וחרדה מצטברים בגוף וצפים כתסמינים פיזיים, כך שהדרך החוצה היא דיבור ומתן קול לפגיעות, וניתוח לבדו לא יעשה זאת.

שתי חרבות בחפיסות שונות

לצד המסורות האחרות, הבחירה של RWS נראית מכוונת. טארוט דה מרסיי נותן שתי חרבות מעוקלות סביב מוטיב פרחוני וללא אדם כלל, שנקרא כהפוגה והפסקה בסכסוך. סמית סיפקה את האדם, ויחד איתה את כיסוי העיניים, הלב השמור והרגליים המוסתרות, וזה מה שהופך את הגרסה הזו לפסיכולוגית היכן שהקלפים הישנים יותר נשארו נסיבתיים.

חפיסת תות (Thoth) הולכת לכיוון השני. קראולי ופרידה האריס הסירו את הדמות לטובת גיאומטריה מקודשת: שתי חרבות חוצות במרכזה של ורד כחולה בעלת חמישה עלי כותרת, הירח מאוזן על פגיון למעלה, מאזניים על פגיון למטה, ומגני החרב מעוטרים ביונים ומלאכים כורעים ברך. חמשת עלי הכותרת מייצגים את האות ה' והנשיות האלוהית, המרככים את הסדרה, בעוד שגלגלי שיניים חיוורים מאחורי השלווה מסמנים את סירוב השכל לעצור. חפיסות מודרניות ממשיכות לעבד מחדש את אותו רגע. טארוט הרואה באור (Light Seer's Tarot) מציב דמות בצומת דרכים פשוטה תחת שמיים מתקדרים עם שני העורבים של אודין, הוגין למחשבה ומונין לזיכרון, המושכים לכיוונים מנוגדים. טארוט הזיקוס (Hezicos) לוקח את הקריאה האופטימית ומראה שתי דרכים מתאחדות לאחת, שני צדדים שיישבו את חילוקי הדעות ביניהם.

לעומת כל אלה, קלף ה-RWS הוא היחיד שגורם לקורא להביט בפנים שאינן יכולות להביט בחזרה.

בשילוב והקשר

האנרגיה הסטטית של קלף זה מתכופפת בקלות לשכניה. עם העולם זה מצביע על מערכת יחסים בצומת מרכזי שבו חיבור מחייב אפשרי אך אחד או שניהם עוצרים, תקועים בשלב הסופי. עם שלושה מטבעות זה מראה על שותפות שעובדת על פני השטח בעוד חסימה רגשית או החלטה שלא התקבלה עוצרים התקדמות אמיתית. לצד שמונה חרבות השניים מתחברים: מישהו מרגיש לכוד ומשותק לחלוטין על ידי החשיבה של עצמו, לעיתים קרובות מתוך תחושת חובה מוטעית או פחד לפגוע במישהו.

שכנים מסוימים שוברים את המבוי הסתום במקום זאת. עם השמש האמת יוצאת לאור לא משנה כמה חזק מוחזק כיסוי העיניים, וההכחשה אינה יכולה להימשך. קוראים גם מעמידים קלף זה מול ארבעה גביעים, שכן שניהם דוחים את העולם החיצון. ההבחנה היא יסודית. אוויר נסוג מתוך החלטה, סוגר את העולם כדי לחשב; מים נסוגים מתוך אדישות או תשישות.

בשאלות תזמון הקלף נשען על עונת מאזניים ויום השוויון. בקריאת כן או לא הוא נדיר שנותן תשובה נקייה. הפסיקה הרגילה היא 'עדיין לא', קריאה לקחת צעד אחורה ולמצוא את מה שחסר, עם האזהרה הקבועה שההמתנה לא חייבת להפוך להימנעות קבועה.